53% מהמימון החיצוני למחקר בבתי חולים מגיע מחו"ל ורק 7.8% ממשלתי

כך עולה סקר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח של משרד המדע * על פי הערכות, הממנים העיקריים מחו"ל הן חברות תרופות

מחקר רפואי.צילום: shutterstock
מחקר רפואי.צילום: shutterstock

סקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע שנערך על ידי הלמ"ס ומתפרסם היום מצביע על כך שמערך המחקר בבתי החולים בישראל נסמך ברובו על מימון המגיע מחו"ל. על פי הערכות, הממנים העיקריים מחו"ל הן חברות תרופות.

על פ נתוני הסקר, סך ההוצאות על מחקר ופיתוח בבתי החולים הכלליים שמימונם מגיע מגורם חיצוני לבית החולים, עלו מ-302 מיליון ש"ח בשנת 2009 ל-431 מיליון ש"ח בשנת 2012 – עלייה של 43% בתוך 3 שנים. 53% מסכום זה מגיע מגורמים מחו"ל כגון חברות תרופות ומכשור רפואי, ארגונים ממשלתיים ובין ממשלתיים כגון המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (ה-NIH), האיחוד האירופי ועוד, המשקיעים כספים במחקרים בניסויים קליניים ובמענקי מחקר בבתי החולים הכלליים. שיעור ניכר נוסף מסך המימון של מחקרים מגיע מהמגזר העסקי בישראל – 36.4% (יש לציין כי המימון הפנימי של בתי החולים סווג בסקר כמימון עסקי). זאת, לעומת חלקו של המימון הממשלתי הישראלי המסתכם ב-7.8% בלבד. מדובר בעלייה חדה במימון ממקורות חו"ל ומהמגזר העסקי בישראל לעומת הסקר הקודם שנערך בשנת 2009, אז חלקם עמד על 32% ו-24% בהתאמה, וחלקו של המימון הממשלתי מישראל עמד על 16%.

לדברי שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, "מדינות וחברות תרופות רבות בעולם רואות בישראל מוקד איכותי לפיתוח המחקר הודות לכח האדם האיכותי והמשכיל, רמת המחקר הגבוהה והתשתיות המתקדמות יחסית בבתי החולים בישראל. ואולם, ההסתמכות של מערך המחקר בבתי החולים ברובו על מקורות מימון מחו"ל בעייתית – תוצרי הפיתוח לא בהכרח נשארים בישראל והמימון יכול להיעלם בכל רגע כתוצאה מתנודות בשוק העולמי. לכן, יש להגדיל את התקציב הממשלתי המושקע במחקר ופיתוח בבתי חולים".

זאת ועוד, מהסקר עולה כי ההוצאה הגבוהה ביותר על מחקרים ממקורות מימון חיצוני היו בבתי חולים השייכים למגזר הממשלתי – 43%. ואולם, בחישוב על פי ההוצאה למו"פ לפי מיטות האשפוז בכל מגזר עולה כי ההוצאה של בתי החולים של קופות החולים היא הגבוהה מכולן ומסתכמת ב-36,800 ש"ח למיטה, זאת לעומת 23,400 ש"ח בבתי חולים ממשלתיים ו-22,400 ש"ח במלכ"רים כגון הדסה ושערי צדק. הנתונים מראים גם גידול חד של 88% בהוצאות על מו"פ בבתי חולים השייכים לקופת חולים בין תוך שלוש שנים.

על פי יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל, "לגידול המשמעותי בהוצאה על מו"פ בבתי החולים אין בינתיים השפעת מאקרו על המשק הישראלי, מלבד יוצאים מן הכלל כגון פיתוח הקופקסון אשר החל באקדמיה והמשיך לתעשייה בישראל. לניסויים קליניים שממומנים ע"י גורמים מחו"ל לא תהיה השפעה כלכלית משמעותית למשק הישראלי כיוון שהתרופה תיוצר בחו"ל במפעלי החברה שהזמינה את הניסוי. למרות שלמימון החוץ השפעה חיובית בכך שהמחקר המתקדם ביותר מגיע לישראל, יש להעצים את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיה רפואית מקומית בתקציבים מקומיים, שתאפשר אחר כך לקטוף את הפירות הכלכליים מהפיתוח, כמו שנעשה במקרה של קופקסון".

גורמים מחו"ל מעדיפים להשקיע במחקר ופיתוח בתחום הרחב של רפואה פנימית, הכולל בתוכו מחלות לב, סוכרת, מחלות מערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת הנשימה ועוד. כ-63% מסך ההשקעות של גורמים מחו"ל במחקר בבתי חולים מופנים למחקר רפואי פנימי, לעומת כ-18% לתחום הכירורגיה, וכ-6% לתחום ילדים ויולדות. בתי החולים מפזרים את ההשקעות במחקר המגיעות מכספיהם באופן מעט שוויוני יותר: מעל 40% ברפואה פנימית, כ-36% בתחום רפואת ילדים, יולדות ונשים, כ-9% בתחום הרפואה הכירורגית וכ-4% בתחומי הפסיכיאטריה והשיקום. המימון הממשלתי למחקר בבתי חולים כלליים מקדיש כ-32% מסך השקעותיו לרפואה פנימית, כ-18% לכירורגיה, כ-10% לתחום רפואת ילדים, יולדות ונשים וכ-4% לפסיכיאטריה ושיקום. עוד עולה מהנתונים כי תחום הטיפול הנמרץ כמעט ואינו זוכה להשקעה במחקר.

בכמות ההדרכות לתלמידי המחקר לתארים מתקדמים המתבצעים במסגרת בתי החולים, מסוג המחקר שעשוי להוביל לפיתוח מוצרים ישראליים, חלה ירידה של 17% ב-3 שנים והם הסתכמו ב-538 הדרכות לתלמידי מחקר בלבד לעומת 645 בסקר קודם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. הו חמוס ברברי הגדול,
    היודע הכל, כלל מה את מה שחושב המאוט'הול .

    תגובתו של מירום גולן דיברה על הוכחה,
    הייתה נחרצות, ועד מליון ספירה.

    בתגובתך הראשונה כבר ערבוב היה.
    למרות שקראתי לי בור הוספת מלים כמו "תרומה".
    פתאום יש צורך בשילוב ולא "רק דרך המדינה".

    לצערי ידידי, אתה יצרת טעון קש.
    וזהו הכשל הלוגי שלך.
    שכן לא ניטען בעד מימון המדינה בלבד
    אלא נגד "שהשוק החופשי הוא השיטה היחידה"

    תודה רבה,
    מאגף הבניה

  2. חמוס ברברי
    מדינת ישראל מפסידה במלחמה בעזה, כמו שהפסידה במלחמת לבנון השנייה. אל תשלה את עצמך.
    אבל – זה לא באמת הנושא.

    שוק חופשי זה דבר מצויין, אבל הוא לא שומר על זכויות האדם הבסיסיות לבריאות, חינוך ובטחון. לשם כך אנשים מקימים לעצמם ממשלה. תפקידה של ממשלה היא לשמור על זכויות אלה, במצב של ניגוד אינטרסים בין זכויות הכלל למנגנון השוק החופשי.

    לזה אתה באמת לא מסכים?

  3. ניסים
    הדברים שאתה אומר נראים כאינם קשורים לעניין. אתה מדבר לא לעניין.
    עוד הפעם: התקציב המוגבל הולך לפי סדר עדיפות לאומית ולא לפי סדר יומו של ניסים. אתה חושב שהבטחון לא מתפקד. ואני אומר לך שלפי העובדות בשטח: סדר היום הלאומי, ברובו, ממשיך להתקיים למרות המלחמה בעזה. והבעיה כאן היא בהסברה ולא בביטחון.
    …והתורים הארוכים קיימים גם ב"הוט".
    עדיף תור ארוך אבל לפחות שהחברה תשדר תוכניות מאשר שיהיה תור קצר בגלל שהחברה פשטה רגל "ומתה".
    כך או כך, עושה רושם שלא הבנת למה התכוון מ. גולן כשדיבר על שוק חופשי.

  4. חמוס ברברי
    אכן התקציב מוגבל. השאלה לאן התקציב הולך. ומהסתכלות על ישראל בשנים האחרונות, התקציב לא הולך לאן שצריך. הסתכל על מצב הבטחון, או על מצב החינוך.

    לא ברור לי למה אתה בוחר להתעלם מהדוגמה שלי. זו דוגמה לכך ששוק חופשי אינו הפתרון.

    ואם אתה חושב שמצב הבריאות בארץ טוב – חכה שתצטרך את העזרה….. בוא נעשה ניסיון – נסה להזמין דרך קופת החולים שלך תור למומחה עמוד שדרה לחודש הקרוב … ואחרי זה נסה לא דרך מערכת הבריאות.

    ידע עלק…..

  5. חוץ מזה, ניסים, מה זה: "המדינה לא עושה את תפקידה…"?
    אילו המדינה לא היתה עושה את תפקידה אז המדינה לא היתה יכולה להתקיים. עובדה היא שישראל היא מדינה מפותחת בהרבה ממדינות אחרות על פני הגלובוס. זה אומר שמדינת ישראל כן עושה את תפקידה.
    אפשר להתווכח על איכות התיפקוד. וכאן נכנס מרכיב הכי חשוב: כסף. או כמו שקוראים לזה בממשלה: "תקציב".
    העובדות הן שלמדינת ישראל יש תקציב מוגבל. וישנם סדרי עדיפויות. ויש דברים שעליהם המדינה תשקיע כסף (תחפש לבד את הדוגמאות לכך), ויש דברים שהמדינה לא תשקיע בהם כסף (אפילו אם אתה מאוד היית רוצה שהיא כן תשקיע) אלא תשאיר ל"שוק חופשי" לטפל בעניינים האלה.

  6. חמוס ברברי
    אל מה אתה מבסס את הקביעה הנחרצת שלך?
    בוא ניקח לדוגמה את חיסון הפוליו שבוצע לאחרונה. האם נראה לך ששוק חופשי היה דואג לחיסון כזה?

    המדינה לא עושה את תפקידה, זה נכון. לא נובע מזה ששוק חופשי הוא פתרון לכך.

  7. מאוסחול
    "מספיק עם הקפיצות הלוגיות בבקשה" – זה שאתה לא יודע מה זה "שוק חופשי" ולא מצליח להבין את הלוגיקה לא אומר שהטעות היא אצל המגיב מ. גולן. למעשה אתה, מבלי להיות מודע לכך, חושף את העובדה שחסר לך ידע בנושא, ובנוסף מגלה לכולם שהלוגיקה אצלך היא לא הצד החזק.
    מירום גולן אמר נכון. השוק החופשי באמת תורם לפיתוח תחום הרפואה יותר מאשר המדינה. למעשה בזכות השוק הזה גם הטכנולוגיות מתפתחות יותר מהר, מאשר היו מתפתחות אילו היו ממומנות רק דרך המדינה.

  8. לא גולן, זה לא מה שזה מוכיח. לא ראיתי את ה999,999 הוכחות האחרות, אך מה שרשום בכתבה לא מתייחס למה עדיף ואפילו לא מחזק את הטענה ש"השוק החופשי הוא השיטה היחידה לפתח את הרפואה". מספיק עם הקפיצות הלוגיות בבקשה

  9. מה שמוכיח בפעם המיליון שהשוק החופשי הוא השיטה היחידה לפתח את הרפואה. את מה שהמדינה לא מסוגלת לעשות בחלומותיה הפרועים- עושות החברות.

  10. מה,נגיד. למרות המצב הכלכלי הקשה.הפוטנציאל קיים.נראה לי,שהכי חשוב זה בריאות ודיור.כי להוצאות אין גבול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן