50 שנים לחוק מור: “ההתפתחות המשמעותית ביותר בעת החדשה”

ישי פרנקל, מנהל בכיר בקבוצת המיחשוב התפיסתי של אינטל מסכם את המהפכות שהיו ואת אלה שעוד יגיעו בזכות חוק מור

ב-6 במאי יתקיים בגני התערוכה כנס ChipEx2015 בהשתתפות בכירים בתעשייה בארץ ובעולם

עולם המחשוב מתקדם בקצב מסחרר. המחשבים של היום מהירים פי מיליון ויותר מאלה שלפני חמישים שנה, וזולים מהם ביחס דומה. מהפכה זו היא תוצאה של התפתחויות מהירות בהתפתחות המעגל המשולב (Integrated Circuit), טכנולוגיות מתחום המוליכים למחצה (Semiconductor).

לפני חמישים שנה, בתחילת 1965, ניסה מדען צעיר בשם גורדון מור (Moore), ממעבדות פיירצ’ילד בקליפורניה לחזות את העתיד. מור חזה שניתן יהיה להכפיל את מספר הטרנזיסטורים בשטח של מעגל משולב פי שניים בכל שנתיים. הכפלת מספר הטרנזיסטורים, שהם אבני הבניין הלוגיים של המחשב, משמעה הכפלת יכולת החישוב פי שניים תוך מחזור אחד של שנתיים. בתוך עשרה מחזורים שכאלה – תגדל עוצמת המחשוב יותר מפי אלף. הדבר נכון לא רק ביחס לכוח המחשוב, אלא גם ביחס לטכנולוגיות משיקות כמו צפיפות זיכרון, וחדות תמונה.

תחזיתו של מור הוכחה כנכונה, ותוך עשר שנים כבר הפכה למושג אייקוני הקרוי על שמו – “חוק מור”. גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל ולימים נשיא החברה, הוא כיום בשנות השמונים המאוחרות לחייו, והחוק הקרוי של שמו נכנס לשנתו החמישים. התחזית משנת 1965 התבררה כמדויקת למדי, וקצב ההתקדמות של תעשיות המחשוב ממשיך להיות מהיר. ההשפעה של חוק מור על עולמנו היא מרחיקת לכת, רבים סבורים שהיא ההתפתחות המשמעותית ביותר בעת החדשה. חוק מור אינו חוק פיסיקלי. אין לו תוקף של חוק מדעי שכן הוא אינו יותר מתחזית, אולם ברבות השנים הפך חוק מור לדופק של תעשיות המחשבים והאלקטרוניקה. על פיו נבנו תחזיות, ולאורו הוגדרו יעדים טכנולוגיים ועסקיים.

התחזית של המדען הצעיר משנות השישים הפכה לנבואה שהגשימה את עצמה. כמה שנים עוד נמשיך לראות את ההתקדמות הזו ממשיכה בקצב שחזה מור? החוק לא ימשיך לנצח שכן למזעור יש גבול פיסיקלי. בנוסף, המחיר שצריך לשלם הולך ועולה והוא משתקף בצורה ברורה בעלות המרקיעה של מפעלים לייצור שבבי סיליקון. זה שלושים שנה צופים שתוך עשר שנים ההתקדמות תואט, אך בכל פעם נמצאה פריצת הדרך המדעית או הטכנולוגית שאפשרה את המשך ההתקדמות על פי מתווה חוק מור. מה הביא חוק מור לעולמנו? בזכותו התפתחו המחשב והיישומים הרבים סביבו.

בדומה למכונות שהיו בליבת המהפכה התעשייתית, שהחליפו בהדרגה את השימוש בכוחו הפיזי של האדם, כך מאפשר המחשב מהפכה בתחום המידע והשימוש בשכל האנושי. המחשבים הראשונים ערכו חישובים מתמטיים מהר יותר ואגרו מידע רב יותר. אך המחשבים של ימינו מסוגלים להרבה יותר מזה, והם מחליפים את האדם במספר גדל והולך של תחומים. המחשב “כחול עמוק” שניצח את אלוף העולם בשח-מט בסוף שנות התשעים יצר מהפכה תודעתית עמוקה. המחשב שניצח במשחקי טריוויה בארצות הברית לפני שנים מעטות רק חיזק זאת. תחום הבינה המלאכותית, הנעזר בטכניקות של למידה עמוקה (Deep learning), מתקדם בצעדי ענק ומעניק למחשבים יכולות לימוד דומות לאלה של בני האדם. המחשב כבר יודע ללמוד גם בלי שתכנתו אותו קודם לכן, וכך הוא הולך ומאמץ יכולות של בינה אנושית. תחזיות רבות מדברות על כך שתוך שנים מעטות יהפכו משרות רבות לכאלה שמחשב יוכל לעשות טוב לפחות כמו בני האדם, אם לא טוב מהם.

לפני עשר שנים, ביום הולדת הארבעים לחוק מור, התבטא גורדון מור עצמו ואמר שהחוק הקרוי על שמו עומד בסתירה לחוק מרפי, שהרי הדברים הולכים ומשתפרים. האמנם כך? להתפתחות המסחררת של תחום המחשוב יש גם צדדים בעיתיים. נתחיל בכך שכל טכנולוגיה קיימת יכולה להימצא בשימוש של “הרעים” ולא רק של “הטובים”. התלות הגוברת שלנו במחשבים היא מסוכנת לכשעצמה וכל הפרעה לתפקודם התקין מאיים עלינו. אם פעם וירוס במחשב יכול היה לגרום למחיקת קובץ חשוב, הרי שפגיעה במחשב שנמצא בקוצב לב אנושי, או לחילופין במערכת הבלמים של רכב, יכולים להביא למוות. פגיעה במערכות המחשב של תשתיות בסיסיות יכולה בקלות מבהילה להוביל למוות המוני. האם הבינה ההולכת ומשתכללת של המחשבים עשויה לאיים על העליונות האנושית? הסוגיה הזו כבר אינה בתחום המדע הבדיוני והיא מטרידה מאוד.

בחודש האחרון הכריז הממציא והיזם אילון מאסק, בצעד חסר תקדים המזכיר את צעדו של יצרן הנשק אלפרד נובל, על הקמת קרן של מיליוני דולרים כדי להתמודד מול הסיכונים שיוצרת הבינה המלאכותית. לא נביאים אנו ולא בני נביאים. לא רק שאיננו יודעים לחזות את העתיד, קשה לנו אפילו להבין את ההשלכות של ההווה. לאן תוביל אותנו מהפכת המחשוב והאלקטרוניקה? מהן תוצאות העומק של חוק מור? מוקדם מדי להבין ולחזות, תהליך המזעור ממשיך לשעוט קדימה ואנחנו איתו. נסתפק באמירת מזל-טוב לחוק מור, שזה עתה מלאו לו חמישים, ונקווה שהמין האנושי ישכיל לעשות שימוש נבון ומושכל בכלים שבידיו.

ישי פרנקל הוא מנהל בכיר בקבוצת המיחשוב התפיסתי של אינטל, הכתבה התפרסמה במקור באתר Chiportal –  פורטל תעשיית השבבים של ישראל