למה קרה האסון? לפנינו ניצבת ברירה אינטלקטואלית נוקבת, בין הסבר טבעי לאסון להסבר מסוג אחר
האנושות בעידן המודרני משתבחת ביכולתה להכיר ולעצב את העולם שבו היא חיה. אבל אירוע כמו רעידת האדמה בדרום מזרח אסיה חושף במידה רבה את ההיבריס המונח ביסוד התפישה הזאת.
ייתכן שעסקנו יותר מדי בפוטנציאל להרס העולם הטמון בציוויליזציה שלנו, עד ששכחנו שגם לעולם יש יכולת להרוס את הציוויליזציה. מידת הסבל שגרם הצונאמי באוקיינוס ההודי מוכיחה שהדמיון בינינו לבין אבותינו בכל הקשור לאיום שמציב הטבע – הרבה יותר גדול מכפי שחשבו מרבית בני האדם.
ההשלכה האנושית המשמעותית ביותר של האסון בדרום מזרח אסיה, כמו של כל אסון טבע גדול, היא האתגר שהוא מציב לפני הדת.
ימים ספורים לאחר מתקפת 11 בספטמבר נפגשתי עם בעל הטור ב”גרדיאן”, הוגו יאנג, שהלך לעולמו מאז. שאלתי אותו איך מתיישבת אמונתו הקתולית עם מעשה נורא כזה. התשובה לכך קלה, השיב. כולנו חוטאים והעולם הזה הוא עמק הבכא. ההתקפה על ניו יורק אינה מעשה ידי האל אלא של אנושות חוטאת. ואז הוא הוסיף: “אבל אני מודה שקשה לי הרבה יותר להסביר רעידות אדמה”.
רעידות אדמה והאמונה בצדקת האל הם אכן דברים שקשה מאוד ליישב ביניהם. עם זאת, שום דת אינה יכולה להתחמק מלנסות לעשות זאת, ורעידת אדמה אדירה כמו זו שהתחוללה ב-26 בדצמבר מציבה מחדש באופן דרמטי את האתגר הזה. אחרי הכל, רק שאלה אחת גדולה מתבקשת בעקבות אירוע בעל עוצמה הרסנית כזאת: למה הוא קרה?
ניצבת לפנינו ברירה אינטלקטואלית נוקבת: או שיש הסבר טבעי לחלוטין לאסון, או שיש הסבר מסוג אחר. ההסבר הטבעי הוא ברור ועקבי. הצונאמי התרחש, מפני ששבר טקטוני על קרקעית הים גרם לרעידות ברחבי האוקיינוס.
ואולם, מה יש להשקפות עולם שאינן מייחסות למדענים את הסמכות המוחלטת, לומר על תופעות כאלה? לאורך רוב ההיסטוריה ניסו בני אדם להסביר רעידות אדמה כאות למורת רוחו של האל. ב-1755, בזמן שכנסיות קרסו סביבם, התעקשו הכמרים בליסבון לחלץ מההריסות צלבים כדי להדוף בעזרתם את האסון, שהרג לבסוף יותר מ-50 אלף בני אדם בעיר.
אבל היו שהתחילו לחשוב בכיוונים אחרים. וולטר שאל איזה מין אלוהים הוא זה שמתיר לדבר כזה להתרחש. האם ליסבון חטאה יותר מלונדון או פאריס? עמנואל קאנט היה כל כך המום מהאסון, שכתב שלושה חיבורים נפרדים על רעידות אדמה.
נראה שהחברה שלנו יותר איסטניסטית. הצורך בסובלנות ובפלורליזם מובילים אותנו גם לכבד את כל הדתות במידה שווה. ואכן, האופן שבו הממשלה מחוקקת חוקים כדי למנוע ביטויי שנאה דתית עלול לחסום כל דיון ביקורתי על הדת עצמה.
אלא שקשה לחשוב על אירוע כלשהו בעידן המודרני התובע מהדתות הסבר – יותר מאשר רעידת האדמה האחרונה. השאלה שהפנה במאה ה-18 וולטר לנוצרים – מדוע ליסבון – חייבת להעסיק היום את כל הדתות בעולם.
אין ספק שנחשולי הענק שיצרה הרעידה לא ניסו להפריד בין הקורבנות על פי דתם. עובדה זו אינה מציבה כמובן שום בעיה למערכת האמונה המדעית, אבל מערכת אמונה המבוססת על תפישה של סדר אלוהי צריכה לספק הסברים. מדוע רעידת האדמה פוגעת במקומות ובאנשים מסוימים ולא באחרים?
לפחות מאז אריסטו ניסו אנשים אנשים אינטליגנטים למצוא הסבר לסדר עולמי שבו אירועים כל כך שרירותיים לכאורה יכולים להתרחש. לאירופה של המאה ה-18 היו הסקרנות והעצמאות המחשבתית הדרושות כדי לשאול שאלות אלה ולהשיב עליהן. אבל האם אנו יכולים לומר זאת על אירופה של המאה ה-21? או שמא אנו חוששים היום אפילו לשאול אם האל שמסוגל לעשות מעשים כאלה יכול להיות קיים?
מרטין קטל גרדיאן, הארץ, חדשות וואלה!
