סינון גנטי – מה קוטר החורים?

פרופ' ארמנד לרוי, חוקר בתחום הביולוגיה ההתפתחותית באימפריאל קולג' הגיע לאירוע מיוחד שנערך בחמד”ע בשיתוף המועצה הבריטית. דיווח מהאירוע, מיוחד לאתר הידען

ביום רביעי האחרון התקיים דבייט (רב-שיח) פתוח לציבור הרחב בתל-אביב, אודות הסינון הגנטי, והדרך בה הבנת הגנום האנושי יכולה להשפיע על חיינו. בעולם שבו בעוד פחות מעשר שנים נוכל לקבל לידינו את הקוד הגנטי המלא שלנו תמורת 1000$, חשוב להבין מה יכולות להיות ההשלכות, וכיצד להתכונן לקראתן. כמעט 200 איש הגיעו כדי לשמוע את הדיון ולהעלות את שאלותיהם למתדיינים. הרב-שיח עצמו אורגן מטעם נספחות המועצה הבריטית בישראל, בשיתוף פעולה עם חמד”ע – מרכז לחינוך מדעי בת”א. האירוע מהווה חלק מסדרת אירועי Beautiful Science שהמועצה הבריטית מארגנת בארץ. אירועים אחרים בשנה האחרונה היו מופע Visualize – מדע ללא מילים – במוזיאון בלומפילד בירושלים, ותחרות פיימלאב – הרצאות מדעיות קצרות לציבור הרחב – שנערכה בכל הארץ (ותיערך שוב במרץ הקרוב).

את הרב-שיח הנחה ערד ניר, וטרינר מוסמך וכתב בערוץ 2. הוא ישב בלוויית ארבעת המשתתפים בדיון על במה רחבה, הפנה שאלות מהקהל אל המשתתפים וניתב את הדיון ביד מיומנה.

ארבעת המתדיינים עצמם דאגו להבהיר את עמדותיהם כבר בתחילת הדיון. פרופסור איתן פרידמן השתתף בדיון מתוך עמדתו כרופא וחוקר ביחידה לאונקו-גנטיקה בתל השומר. היחידה לאונקו-גנטיקה עוסקת בהבנת הגנטיקה של הסרטן וביכולת לאתר אותו מראש. פרופסור פרידמן תמך בידיעת הקוד הגנטי. הוא טען כי השאלה שכל אדם צריך לשאול את עצמו היא לא אם עליו לחשוש מידיעת הקוד הגנטי שלו, אלא מה הוא יכול ללמוד מתוצאות הסקירה הגנטית, על עצמו ועל בריאותו. מתוך הידיעה של המבנה הגנטי שלו, יכול כל אדם להחליט החלטות נבונות ומושכלות יותר בחייו. “לכל אחד בחדר הזה יש 5-50 מוטציות שישפיעו על חיינו,” אמר פרידמן. מהרגע שאנשים ידעו מה המוטציות שלהם, הם יוכלו לפעול בהתאם. אנשים שיגלו כי יש להם נטיה להתמכרות כלשהי, למשל, יוכלו לדעת שאסור להם לנסות סמים, סיגריות או אלכוהול. אנשים שידעו שהם בסיכון למחלת לב ידעו כי הם צריכים להקפיד על תזונתם ודרך-חייהם. מתוך הידיעה של הקוד הגנטי שלנו, נוכל לדעת אלו מוטציות ומחלות גנטיות אנו מעבירים לילדים שלנו, ונוכל גם להחליט האם ללדת או להפיל עוברים בעלי מחלות גנטיות קשות.

עמיתו של פרידמן לפאנל, דוקטור יהודה מלצר, היה פחות נלהב מהאפשרות לסקירה הגנטית. מלצר הוא פילוסוף ומוציא-לאור של ספרי הארי פוטר בעברית, ומתמחה בפילוסופיה של המוסר. בתחילת הדיון העלה מלצר חשש מההשלכה על חברות הביטוח. כאשר חברת ביטוח יכולה לדעת מתוך הגנום של אדם מסויים כי יש סיכוי גבוה שיחלה במחלת לב, הרי שהיא תגבה ממנו פרמיה גבוהה מאד. התוצאה תהיה חוסר-שוויון במחירים שגובות חברות הביטוח מלקוחות שונים, ועלולה אפילו להביא לכך שחלק מהאנשים לא יוכלו להיות מבוטחים. עורכת הדין גלי בן-אור, הממונה במשרד המשפטים על חקיקה בנושא גנטיקה, הרגיעה את חששותיו של מלצר. בשנת 2000 נקבע בישראל חוק המידע הגנטי, האוסר על הפליה בביטוח או בהעסקה כתוצאה מקבלת מידע גנטי. לדבריה, החוק מסוגל להגן על האזרח הפשוט, ועד היום טרם התקבלה תלונה נגד חברת ביטוח על שימוש במידע גנטי.

מלצר חזר והביע את חששותיו מהסקירה הגנטית בשלב מאוחר יותר בדיון, בשאלה בעלת גוון אישי יותר. “מה קורה אם אני רוצה להתחתן שוב, וזוגתי לעתיד רוצה לראות את הגליון הגנטי שלי? ואני, כמובן, רוצה לראות את שלה!” עיקר דאגתו היתה מאובדן הספונטניות ואובדן האינטואיציה בבחירת בני-זוג, וערד ניר ביקש מלרוי להגיב לשאלתו. ארמנד לרוי, המשתתף הרביעי בדיון הגיע אליו מתוך עמדתו כפרופסור לביולוגיה התפתחותית בבריטניה. לרוי השתתף ביצירת תכנית הטלוויזיה של ה- BBC – What Makes us Humans, שגם הוקרנה בארץ בערוץ 8. הוא ענה למלצר כי ממילא אנו בוחרים בנות זוג על סמך החומר הגנטי שלהם : כמה הן יפות, כמה הן חכמות, איך הן מריחות, וכן הלאה. כל אלו מושפעים מהגנים שלנו במידה רבה. ההבדל היחידי, לדעתו של לרוי, הוא שבעתיד נוכל לקרוא אותם ישירות. האינטואיציה אמנם תאבד, אך כפי שאמר פרידמן, נוכל לקבל החלטות מושכלות ונבונות יותר לגבי חיינו.

לרוי הוסיף וקבע נחרצות כי אסור להפקיד בידי רשות כלשהי את ההחלטה על הסינון הגנטי, או את המידע המתפרש מהקוד הגנטי. לא ניתן לסמוך על הממשלה, על חברות הביטוח, על קופות החולים או אפילו על הפרופסורים לגנטיקה ולמוסר. המידע הגנטי צריך להישאר בידי האינדיבידואל לו הוא שייך, ובידיו צריכה גם להיות ההחלטה לגבי ברירת העוברים שהוא מתכוון להוליד. “זהו שוק של צרכנים,” לדברי לירוי, “והשוק הוא עוצמתי מאד. אני חושב שהחברה תנסה לרסן אותו, אך תיכשל.” לירוי הראה הבנה מעמיקה בנבכי הנפש היהודית, באומרו כי, “אפילו הממשלה לא תוכל לרסן את הסקירה הגנטית ואת ההפלות של תינוקות לא-רצויים. למה? כי כל אמא יהודיה רוצה ילד מושלם.” עו”ד בן-אור אמנם ניסתה להגיב ללרוי, בטענה כי החוקים הקיימים במדינות השונות יאסרו על ברירה של עוברים, אך הוא סירב לקבל את תשובתה. הילד, לטענתו של לירוי, הוא ההשקעה הגדולה ביותר שאנו עושים בחיינו. אם אנחנו מבטחים את הרכב שלנו, מי יכול לאסור עלינו 'לבטח' גם את העובר שלנו על-ידי בדיקת הקוד הגנטי שלו, ולוודא שהוא נטול פגמים? כדי לקבל את מידת הבטיחות לגבי עתיד ילדן, אימהות רבות יסכימו לטוס למדינות זרות בהן קיימים חוקים שונים, ובהן לבדוק את העובר המתפתח ואולי להפיל אותו.

באותה נקודה הגיעה שאלה מהקהל, האם תחת שנים רבות של סלקציה גנטית, יהיה איבוד של המגוון האנושי. לרוי הסכים לענות לשאלה, ואמר כי אכן יהיה איבוד של מגוון, אך רק אם אנו מגדירים 'מחלה' כ- 'מגוון'. זהו אכן מגוון, אך מגוון שאיננו מעוניינים בו. הוא הוסיף כי הוא אינו מאמין שנאבד את המגוון האנושי – את היופי והאישיות האינדיבידואליים, פשוט מפני שלא כולנו אוהבים את אותו הדבר. פרופסור פרידמן חתם את הרב-שיח באומרו כי, “אני מאמין שהיופי, החדשנות והכלים שהגנטיקה נותנת לנו כחברה וכאינדיבידואלים הם כלים שאנחנו לא מצליחים אפילו להבין לאן הם יקחו אותנו. הם יביאו אותנו למקומות שמתוארים כיום רק במדע הבדיוני. אני לא רוצה לעצור את המדע.”