סיקור מקיף

קידמה ומחיר ההקרבה

פרופ' יעקב גוון מסביר מדוע חייבים להמשיך בחקר החלל 

 
   
 
4.2.2003
 
מאת: פרופ' יעקב גוון 
 
 
תנומת צהריים של יום שבת ופתאום מעירים אותי, ומודיעים לי כי נפסק הקשר עם מעבורת החלל קולומביה. רצתי מיד אל מול מסך הטלויזיה ואז התברר לי כי 16 דקות לפני המועד המתוכנן לנחיתה, אבד הקשר עם החללית. מהידע שצברתי בנושא 'תקשורת לויינים', חשבתי בתחילה כי הקשר ניתק בגלל תופעת היואוניזציה הגורמת לעטיפת אנטנות השידור והקליטה במעטה פלסמה. בגבהים בין 50 עד 400 ק"מ מעל לכדור הארץ קיימות שכבות היונוספירה, הגורמות להחזר גלי הרדיו ואיפשרו תקשורת ושידור למרחקים ארוכים עד לעידן תקשורת הלוויינים שהחל בשנת 1964 עם הקמת אירגון הלוויינים הבין לאומי. גם נאמר כי הקשר נותק כאשר החללית הייתה בגובה של 63 ק"מ צפונית מזרחית לדאלאס. אולם מיד הופיעו גם תמונות שהראו את התפרקות החללית, אבל עדיין פעמה תקווה בלב שבוטאה ע"י האלוף במיל' איתן בן אליהו שאמר כי אילן רמון ושאר צוות האסטרונאוטים לובשים חליפות חלל בשלבי הנחיתה וכי יתכן כי הצליחו לצנוח למרות הגובה העצום.
הייתי נוכח, לפני שבועיים במסיבת העיתונאים במלון Hilton Coco Beach בפלורידה, ערב השילוח של מעבורת החלל. בעקבות כנס מקצועי של דיקני הפקולטות להנדסה להגברת מספר הסטודנטים להנדסה ורמתם בארה"ב ובעולם. האווירה במלון הייתה מרוממת ונכחו כ-400 אורחים וחלקם הניכר היו ישראלים. ראיתי את משפחתו של אילן רמון וזכיתי לדבר עם אביו, ניצול שואה, שזכה שבנו יבחר לאסטרונאוט הישראלי הראשון וגם אמר כי אילן כאשר יחזור יבקש חנינה עבור יונתן פולארד. הנאומים היו קצרים ולעניין כי זהו הישג רציני שמבליט את השיתוף החזק עם העם האמריקני והישראלי, ובתקופה קשה זו צריכים להיות גאים בו. היו לי שיחות מעניינות גם עם אמריקנים וישבתי בשולחן אחד עם פרופסור גזית שעובד בפרויקט עם הנאס"א על השפעות חוסר הכובד בחללית על מבנה העצמות ונפגש תכופות עם אילן והצוות שלו. הוא סיפר לי כי אילן איננו רק טייס אלא גם מהנדס אלקטרוניקה בוגר אוניברסיטת תל-אביב. אני התפלאתי כי הנוכחים לא הראו כל סימני חרדה אבל ידעתי כי השילוחים אינם מאה אחוז בטוחים למרות הדיוק המדעי והאלקטרוניקה האופייניות לחלליות של ארה"ב לעומת הרוסיות. בעבר היו רק שני אסונות של סוכנות החלל האמריקנית בהמראת המעבורת בצורת טיל: כאשר האסטרונאוטים נספו על הקרקע והשניה בשעת שיגור מעבורת ה – Challenger כאשר נספו שבעת האסטרונאוטים וביניהם מורה יהודיה. אבל כאשר דיברתי עם משפחת גזית ועם אנשים אחרים נמנעני לדבר על נושא זה כדי לא להעכיר את האווירה. פגשתי שם גם מספר חסידי חב"ד שגם תרמו לאירוע . אילן לקח איתו לחלל גם תמונה של נער יהודי מגטו טרזנשטיין שצייר איך העולם נראה מאדם שנמצא על הירח ועוד סמלים שמייצגים נאמנה את העם היהודי ואת ישראל. לכן למחרת כאשר עברתי מספר ק"מ ממקום השילוח עצרתי במכונית כדי לקחת מספר צילומים של השילוח ורשמתי קצרנות על תכנית השילוח מתחנת רדיו מקומית בשיתוף עם חסידי חב"ד ששרו "העושה שלום במרומיו" והראו התלהבות עצומה. שמחתי מאד שהשילוח הצליח כי זה החלק המסוכן ביותר במסע מעבורת החלל. עבור השהות הממושכת של המעבורת בחלל בגובה של 300 עד 400 קמ' ובשעות הנחיתה בדומה למטוס עדיין לא היתה לנאס"א אף תקלה שהסתיימה באסון למרות שלרוסים היו מספר אסונות גם בשלב הנחיתה. אצל האמריקאים לכל היותר כאשר תנאי מזג האוויר בפלורידה גרועים עושה המעבורת סיבוב נוסף ונוחתת בבסיס חיל האוויר בונדנברג קליפורניה אך מזג האוויר בבסיס קנדי בפלורידה היה מצויין.
הרגעים התארכו ועברתי על כל הערוצים הישראלים 1, 2, ו – 10 שהראו את פרטי הסיום הטראגי של מעבורת החלל קולומביה. עברתי לפרקי זמן קצרים ל – sky station ול – BBC הסמוכים כדי לשמוע במישרין את אנשי הנאס"א ללא תרגום שמעתי אפילו את התחנה הצרפתית TV5 שתיארה את האירועים העצובים בצורה הרבה פחות אמוציונלית מן התחנות הישראליות והאנגליות. ושידר רק ראיון עם מומחה קנדי בעל רקע טכני מוצק שהסביר כי קיימת סבירות גדולה שהאסטרונאוטים נספו, וטען כי לפני שאבדו קשר הרדיו הפסיקו לפעול מספר חיישנים של הטמפרטורה בכנף שמאלית של המעבורת ויתכן כי האסון קרה בגלל שהמעטה התרמי של הקולומביה לא פעל כי בשעת החיכוך עם השכבות של האטמוספירה הטמפרטורה יכולה להגיע ל – C10000 . כמו כן הדגיש שני ניסיונות מדעים קנדיים שבוצעו ע"י החללית ולא הזכיר הניסויים הישראליים והסביר כי כל 7 האסטרונאוטים היו מדענים ולא תיירי חלל.
הטלויזיות האחרות לא הזכירו כמעט את הדרמה בחלל. עברתי לתחנות שלנו והתברר יותר מאוחר כי בשילוח ניזוקו מספר לבני חרסינה של המעטה התרמי ע"י חפץ בחלל ויתכן כי זאת היתה סיבת התקלה ובשעה שהחללית התפרקה בגובה 63 קמ' מהירות החדירה היתה יותר מארבע פעמים מהמהירות הממוצעת. אולם האסטרונאוטים היו מאוד מנוסים והסבירות מאוד נמוכה כי קרתה טעות אנוש כי עד גובה של כ – 10 קמ' הנחיתה מבוצעת ע"י מנגנונים אוטומטיים ורק בשלבים הסופיים של הנחיתה הנם ידניים . נזכרתי בראיונות עם האסטרונאוטים ועם אילן שהראו ביטחון רב וטענו כמו הרבה אחרים כי השהייה במעבורת חלל הרבה יותר בטוחה מאשר הנסיעה בכבישים בארץ ובעולם אבל הסטטיסטיקה הארורה קבעה אחרת וקרה האסון הנורא. דאגתו היחידה של אילן הייתה כי גם השילוח האחרון הזה ב – 13.1 יידחה. במשך שעות שמענו גם ההסברים הרציניים והמקצועיים של רן פקר אישיות ידועה שפועלת כדי להטות לאפיקים חיוביים נוער שוליים, טייס ניסויים, מנהל משרד המדע אבי הר-אבן, משפחת אילן רמון והמנהלים תכנית השילוח של הנס"א על משימת קולומביה .

לסיכום, האבדה איומה במיוחד למשפחות וחברי 7 האסטרונאוטים, לאנשי נאס"א, לעם האמריקני, הישראלי היהודי. נחרתו במוחי במיוחד דברי אילן כי כדור הארץ מאוד רגוע עם המעטה הדק של שכבת האטמוספירה שלו שיש להגן עליו וכי מדינה ישראל מדינה מאוד קטנה ויפהפיה. האסטרונאוטים היו גיבורי המדע וסיכנו והקריבו חייהם עבור קידום האנושות וחקר החלל. כי אם אנו חפצים להתפתח ולהתקדם יש להשקיע מאמצים גם במדע וגם בחקר החלל בהתחשב כי אוכלוסית כדור הארץ גדלה מאוד וכדי שהאנושות תוכל להתקיים ברווחה יש למצוא דרך ליישב אנשים בכוכבי לכת חדשים דבר הדורש מאמץ רב. המבצעים והניסויים שבוצעו ע"י אילן והצוות שלו הנם רק שלבים ראשוניים להשגת מטרות אלו. חקר המדע איננו בא על חשבון העזרה לרעבים ולעניים ולחינוך אוכלוסיות חלשות כפי שקובעים מספר מאמרים. ביטול תכניות פיתוח החלל והתקציבים האדירים הדרושים לביצועם. יקטינו את אפשרויות הפיתוח לטווח ארוך, יגרמו להגדלת הבטלה בלימת הפיתוח האנושי כבר אמרו חכמינו כי באין חזון ייפרע עם וחקר החלל וההתנחלות הוא אחד מן החזונות היפים והמבטיחים ביותר של האנושות.

נקווה כי הקרבתם של אילן וחבריו לא יהיה לשווא כפי שאמרו האנשים שלנו ואנשי נאס"א. אחרי בדיקה מעמיקה ותיקון הבעיות הטכניות לעומקם יתחדשו מבצעי מעבורת החלל ומדענים יוסיפו להתאמץ לפתח אמצעי שילוח לחלל יותר יעילים ויותר בטוחים. חקר החלל הנו גם קשור לפיתוח אנרגית השמש בתור אנרגיה נקייה מזיהום וחיונית לרווחת כדור הארץ ולקידומה. לכן אנשי מדע וטכנולוגיה בעולם ואצלנו צריכים להתאחד להגברת המחקר גם בתחום החלל ולאמץ את הסיסמא של ה – Entreprise הספרות שהנה גם אחת משלושת מעבורות החלל שנותרו. "לנסות, לחפש למצוא ולא להכנע".

* פרופ' יעקב גוון הוא דיקאן בית הספר להנדסת חשמל אלקרוניקה ותקשורת שבמכון האקדמי טכנולוגי חולון. פרופ' גוון הוזמן ונכח באירוע שיגור המעבורת לחלל.
 
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן