סיקור מקיף

רובוט עתידי שיקפץ על המאדים

הצרגז יקבל את אנרגיית החשמל שלו ממערך גדול של קולטני-שמש שיבנו על כנפיו. אז, ישתמש הצרגז באנרגיה זו בשביל לסנן דו-תחמוצת הפחמן מן האטמוספירה המאדימאית, ויאכסן אותה בתור נוזל בגוף המטוס

חלקו נחתת, חלקו מטוס, הצרגז (Gashopper) הינו רעיון מיוחד הנשקל בנאס"א לחקירה רובוטית עתידית של המאדים. בניגוד לנחתות ,כמו חללית הויקינג [Viking], ביגל 2 [Beagle 2] או הפיניקס [Phoenix] שיכולים לחקור מטרים ספורים בלבד של שטח, הצרגז יכול לנחות, לבצע ניתוחים מדעיים ומחקרים לאיזור, ולשגר עצמו חזרה לאוויר על-מנת לעוף מאות ק"מ ולחקור מקום חדש.

הצרגז יקבל את אנרגיית החשמל שלו ממערך גדול של קולטני-שמש שיבנו על כנפיו. אז, ישתמש הצרגז באנרגיה זו בשביל לסנן דו-תחמוצת הפחמן מן האטמוספירה המאדימאית, ויאכסן אותה בתור נוזל בגוף המטוס. כאשר יאגר מספיק גז על-מנת לטוס, יחומם ה-CO2. לאחר שהתחמם, יתנהג הגז כמדחף, ויעזור לצרגז להמריא באופן אנכי ממשטח המאדים. ברגע שיהיה הצרגז באוויר, יוכל לפלוט יותר גז ממדחפו האחורי, וישתמש בכנפיו הגדולות להרמה ולתמרון. כאשר יהיה מוכן לנחות, הצרגז יאט את מהירותו, ויגע בקרקע ברכות בנחיתה אנכית.

רעיון הצרגז הנו פרי מחשבתו של רוברט זוברין, מחבר הספר "הנימוק למאדים" ["The Case for Mars"], נשיא האגודה המאדימאית [Mars Society], ונשיא חברת Pioneer Astronautics. הצרגז הינו אחד מ-219 מיזמי מחקר שנבחרו ע"י נאס"א לפרס המחקר והפיתוח בעסקים קטנים.

זוברין רואה את הצרגז לא רק כטכנולוגיה למחקר המאדים, אלא גם כבסיס שאיתו תוכל להתמודד נאס"א עם בעיות הנדסיות עתידיות, רובוטיות ואנושיות. "בהנחה שאנחנו רוצים לבצע משימת חזרה פשוטה, אנו רוצים לדעת כיצד לבנות מדחף שיספיק למסע חזרה," מסביר זוברין, "והצרגז יאפשר לנו לבדוק המראות ונחיתות רבות עם הימנעות מסכנה, בכל שטח."

"הצרגז ישתמש בדו-תחמוצת הפחמן בתור דלק, ובכך לא יזהם את האדמה בפחמימנים," ממשיך זוברין. דבר זה חשוב, מכיוון שחללית מכדה"א המשתמשת בפחמימנים כדלק יכולה לזהם את אתר נחיתתה בכימיקלים שעלולים להפריע לחיפוש אחר חיים במאדים. "ברגע שהצרגז יתחיל לנוע, הוא ימצא שטח מאדימאי קדמוני וטהור לחקור."

דגם הצרגז הפשוט ביותר יהיה קל במיוחד – במשקל של בערך 50 ק"ג, בהשוואה למשקל הרכבים הרובוטיים שעל המאדים כעת – 185 ק"ג כל אחד. נעלה מעט את המשקל, והצרגז יוכל לסחוב עליו מספר "מיני-רוברים" [Mini-Rovers], שווי ערך ל-Soujourner הקטנטן שהיה חלק ממשימת ה- Pathfinder. רובוטים קטנים אלה יוכלו להישלח אל המקומות בעלי המאפיינים המעניינים ביותר, אותם יקבעו ע"פ סריקותיו האוויריות של הצרגז.

יתרון נוסף של הצרגז הוא התעלמותו המלאה מתנאי-שטח. כאשר נאס"א בחרה את מקומות הנחיתה לרובוטי-המאדים הקודמים שלה, נבחרו מקומות שטוחים יחסית באיזורים נבחרים, כך שהרובוטים יוכלו ליסוע במהירות מועילה. הצרגז יכול לנחות על קצה תהום, לחקור את האיזור, לקפץ אל התחתית ולחזור חזרה למעלה. דבר זה יתן למדענים טווח חסר-תקדים של גמישות בבדיקות אחר מים או חיים על המאדים.

אך, כמו בכל דבר, גם כאן ישנה מלכודת. הצרגז דורש חשמל רב על-מנת לדחוס ולחמם את דו-תחמוצת הפחמן, וידרש לו יותר מחודש על-מנת להיטען בעזרת התאים הסולאריים שלו לפני כל המראה.

על-מנת לחולל יותר חשמל, נאס"א תשקול שימוש במחולל חום בעזרת רדיואיזוטופ [Radioisotope Thermal Generator], הדומה לאלו שנשאו על "קאסיני" [Cassini], "ויקינג", או "מעבדת המאדים" [Mars Science Laboratory] שתשוגר ב-2009. בעזרת מערכת חשמלית חזקה יותר, הצרגז יוכל להמריא אחת לכמה ימים, ולבסוף יוכל לשוטט בכל כוכב-הלכת מאדים.

החברה של זוברין, Pioneer Astronautics, עשתה כבר ניסויים רבים ומחקר משמעותי סביב הרעיון, ופיתחה אב-טיפוס בליסטי לצרגז למעבדת ההינע הסילוני של נאס"א בשנת 2000. המנוע עבד בצורה טובה במעבדה, והם הצליחו לגרום לרכב (שמשקלו 50 ק"ג) לעוף בהפעלת שלט רחוק, ובתנאי כוח-משיכה מאדימאים (בעזרת בלון הליום).

במקום לשבת ולנוח במקום אחד, או לזחול באיטיות על פני שטחו של המאדים, רובוטים עתידיים שיחקרו את המאדים עשויים להגביה עוף. ובכן…. לקפוץ, בכל מקרה.

לידיעה באתר יוניברס טודיי
האגודה הישראלית לאסטרונומיה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן