היו”ר לשעבר של הסוכנות ההודית לחקר החלל פרש בכנס החלל בהידראבד את חזונו להתפשטות האנושית בחלל
טל ענבר, הידראבד
חקר החלל ב50 השנים האחרונות הביא תועלת רבה לאנושות באופן ישיר ובאופן עקיף.מעבר לתועלות שהופקו בתחום התקשורת,ניהול משאבי טבע וניווט,חקר החלל “הצית” ועורר השראה באנשים ללמוד עוד על הייקום,מערכת השמש ומקורה של הפלנטה שלנו:כדור הארץ.
המאמצים העתידיים בחלל ימשיכו לספק לאנושות תועלת רבה ובתנאי שיכוונו ויתמקדו כיאות.כדור הארץ יתמודד ב50 השנים הקרובות עם שינויי אקלים מדאיגים,הרקה של מקורות טבעיים ואסונות טבע.משימות חלל חדשות המתמודדות עם נושאים אלה צריכות להיות מתוכננות על מנת שניתן יהיה להתמודד עם הפערים ביכולות הקיימות ברמה הלאומית וברמות גלובליות בטיפול בבעיות האקוטיות הנ”ל.
מעבר לכך המאמצים בחלל ייצרו שיטות תחבורה חללית יעילות וזולות יותר,טלסקופים רגישים שיסרקו את הייקום בחיפוש אחר מערכות כוכבים נוספות ויאפשרו ניצול משאבים פלנטריים. דר ק.קסטורינגן היו”ר לשעבר של ה-ISRO ובהווה חבר בפרלמנט ההודי נגע בנושאים הללו מתוך הידע והניסיון שלו בניהול משימות חלל.
לדבריו הנטייה והמגמה הייחודית לגזע האנושי להתרחב ולחקור את הגלובוס הובילה לחיבור וערבוב התרבויות השונות אשר במקורן היו מבודדות ומפוזרות.מה שאפשר את המגמה הזו הם השיפורים וההתקדמות הטכנולוגית במערכות התחבורה השונות החל במסעות מגלי העולם הקדומים וכלה במסעות לחלל הרחוק.הגבולות הגאוגרפיים הנראים לנו מכדור הארץ נעלמים מפרספקטיבה של מתבונן מהחלל.
כמו כן ניתן לצפות שבעתיד יישובו מושבות אנושיות בחלל שיקיימו בינהן קשרים הדדים ויהפכו לעצמאיות ומשגשגות.
המאמץ הזה הינו חיוני על מנת להבטיח את השרדותו של הגזע האנושי על הפלנטה הקטנה שלנו שלולה להיות מאויימת ע”י פגיעת אסטרואיד,התחממות גלובלית,פלישה מחלל וכו'..מעבר לכך המאמצים הללו יולידו הזדמניות כלכליות חדשות ושותפויות גלובליות.
בחמישים השנים האחרונות ההבנה שלנו את כדור הארץ הושפעה משמעותית מהחלל.מספר תהליכים סביבתיים גלובליים אשר טופלו בטכנולוגיות גאוספטיות? בעוד שנושאים הקשורים למים,מזון בריאות וחינוך עדיין צריכים להיות מלוטשים דרך טכנולוגיית חלל ופיתוחים עדכניים כך שיענו על הצרכים הגוברים של החברה האנושית.
שיפורים בתחבורת החלל יאפשרו לנו גישה לכוכבים הקרובים ואפילו לפלנטות שמעבר למערכת השמש.ההתקדמות והניסיון שלנו בחלל יובילו למושבות אנושיות ראשונות בעתיד הלא רחוק מידי.המשימות האדירות הנ”ל מחייבות טיפול מדעי נוסף ושיתוף פעולה בינלאומי משופר.
הבנתנו את הירח,מחקרים מתקדמים על השמש ויחסיה עם מערכת כדור הארץ שלנו,החיפוש של פלנטות נוספות ועצמים גלקטיים וחוץ גלקטיים יאפשרו לנו להשיג את המטרות שהוזכרו בחקר החלל.
בינתיים שיפורים והתגברות על מכשולים טכניים בכל הנוגע לאנרגיה סולרית יאפשרו משק אנרגיה עולמי משופר.תיירות חלל תפתח הזדמנויות עסקיות שאינן קיימות בהווה.
המפתח לעתידו של הגזע האנושי קשור באופן מהותי לשימור המשאבים של כדור הארץ שלנו ולחקר החלל אשר בתמורה יניבו קירוב של האומות דרך גירויים באמצעות חדשנות טכנולוגית וכלכלית.
6 תגובות
אמנם לטווח הקרוב השקעה באוכלוסיות החלשות ובמשאבים המידלדלים נראית כדאית יותר, אך לטווח הרחוק- ההשקעה בחקר החלל היא בעלת הפוטנציאל הגבוהה ביותר למציאת משאבים ודרכי קיום לאנושות בכלל ובפרט לאוכלוסיות החלשות- כי דילמה זו היא בעצם השאלה- האם לתת לאוכלוסיית כדור הארץ דגים או חכות?
הקמת מושבה בחלל, על הירח או על תחנת חלל, כדאית עבור החיסכון העז שנחסך בהעלאת מעברות לחלל במקום בו הכבידה קטנה משמעותית או אפסית.
משמעות הארצת כוכב כמאדים לשם התישבות מסיבית בו והטסת מתיישבים באופן תדיר איטית ויקרה מכדי להצדיקה רק עבור בעית המשאבים המדלדלים שיש לנו כאן בתוצאה משימוש מטופש בחומרי גלם.
קל יותר לישב באופן מאסיבי את הקטבים המצטמצמים שלנו מאשר לישב תושבים בכוכב קר בהרבה ללא חמצן ומים (לפחות על פי מה שידוע עד כה).
חמור
מי אמר שאנחנו נשרוד בטווח ארוך מחוץ לכדור הארץ??? יותר זול לטפל בזיהום של מדינות עולם שלישי (סין רוסיה וכו) במקום לפנטז על מושבה במאדים שזה רעיון גובל בטירוף.
איזה שטות!במקום להשקיע משאבים בלהציל את הכדור המסכן שלנו נפנטז על להגיע לעולמות אחרים?
דיבורים כמו חול ואין מה לאכול