עתיד מהפכת המידע העולמית

בשבוע שעבר נכנסה אשה לחנות הבגדים היוקרתית ‘אקסלה’ שבתל-אביב. היא התבדחה עם המוכרת, התנהגה כמו בבית ותוך פחות מרבע-שעה הספיקה להחמיק לתוך התיק תשעה פרטי לבוש ולעזוב את המקום באלגנטיות

בשבוע שעבר נכנסה אשה לחנות הבגדים היוקרתית ‘אקסלה’ שבתל-אביב. היא התבדחה עם המוכרת, התנהגה כמו בבית ותוך פחות מרבע-שעה הספיקה להחמיק לתוך התיק תשעה פרטי לבוש ולעזוב את המקום באלגנטיות. חנויות מעצבים בתל-אביב, להזכירכם, הן לעתים קרובות יקרות יותר מבורסת היהלומים, בחישוב של שקל לגרם. הנזק לבעלי החנות, לפיכך, נאמד באלפי שקלים.

לפני חמישים שנים, הבעלים היו צריכים לנשוך שפתיים, לחרוק שיניים ולספוג את הנזק.

לפני עשרים שנים, הבעלים היו מביאים את הצילום שלה במצלמת האבטחה למשטרה, ומקווים שהוא באיכות גבוהה מספיק ושהחשודה מוכרת מספיק לשוטרים כדי להביא לתפיסתה.

היום הם העלו את הסרטון לפייסבוק.

וזה, חברים, אקט שמעיד על רוח התקופה החדשה. והוא גם גאוני, מכיוון שהסרטון יתפשט ברשת במהירות בזק. כולנו אוהבים לראות שודד מתוחכם ואמיתי לגמרי בפעולה. כולנו תוהים אם אנחנו מכירים את הבחורה הזאת. הסרטון יהפוך ללהיט הישראלי הבא ברשת ועשוי אפילו לעקוף להיטים כמו ‘מדע אחר – הסרט’, עד כמה שקשה להאמין.

בשנים האחרונות נכנסנו לעידן חדש, עידן התקשורת המיידית והנוכחת בכל. דור שבו כולם יודעים הכל על כו-לם. אם מישהו גנב, שדד או רצח, ובמקרה נכח בסביבה אדם עם פלאפון שיכול היה להקליט או לצלם את המאורע, כולם ידעו על זה עשר דקות מאוחר יותר. ואם איכות הצילום תשתפר (ואין סיבה לחשוב שהיא תפסיק להשתפר), תוך פחות מיום יזרום גם המידע על זהות הפושע לבלוגים. זהו עידן הסלבריטיז, וכל אחד מאיתנו עומד להיות סלב בפני עצמו.

מהן ההשלכות הצפויות לסוג כזה של פולשנות לפרטיות? סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב כתב באחד מסיפוריו הקצרים אודות מכונה תיאורטית שתאפשר לכל בני-האדם לצפות במה שעושים כל היתר בכל זמן ורגע נתון. בסוף הסיפור הושמדה המכונה על ידי הממשלה, מחשש שבני-האדם אינם מסוגלים להתמודד עם ידע כל-יכול שכזה. וזאת משום שמכונה כזו, שאנו עומדים ליצור אותה כיום ברשת האינטרנט, מוודאת שכל השקרים הקטנים והלבנים יעלמו.

אתה יכול לדעת בדיוק על מה ולמה השכנה שלך זעקה בקולי קולות בשעה מוקדמת בבוקר (הסוכר, הסוכר). אתה יכול לגלות שלפקיד שלך בבנק הייתה הרשעה פלילית על החזקת סכין באוטו בזמן שאתה מחכה בתור בבנק (ובמדינת ישראל בה 90% מהתביעות הפליליות מסתיימות בהרשעה, מעטים סיכוייו של אדם לצאת זכאי). האם נוכל עוד לסמוך על האנשים שסביבנו, כאשר הסודות הקטנים והשחורים של כל אחד מהם חשופים לעיני כל בחיפוש מהיר באייפון?

יאמרו האופטימיים, “אבל אם אתה לא יודע מה השם של האדם שאתה פוגש ברחוב, אתה לא יכול לחפש אותו ברשת!” וזה נכון, בינתיים. אלא שכבר היום יש אלגוריתמים שמבצעים חיפושים ברשת לפי תמונות, ואנו לא רחוקים מעתיד בו נוכל לצלם את פלוני-אלמוני ברחוב, לשלוח את התמונה לחיפוש ברשת ולמצוא את כל האנשים שנראים כמוהו בעולם בפרט ובפייסבוק בכלל. אלמוני? לא בטוח בכלל שהמילה הזאת תהיה קיימת בעתיד.

ובכן, אלו הצדדים הרעים של הטכנולוגיה. חשוב לא פחות לשים לב גם לצדדים החיוביים יותר, שאני מניח שמעלי הסרטון יגלו בקרוב. בעידן של תקשורת מיידית, ניתן להגיע לתוצאות בטווח זמן קצר להחריד, במיוחד כשמאות-אלפי גולשים מנתחים ומעבדים את המידע באותו הזמן. המשמעות היא שתוך מספר שעות מרגע פרסום הסרטון, כבר יעברו עליו עשרות-אלפי גולשים. לא אתפלא אם יגיע מידע על השודדת בימים הקרובים.

המהירות הזאת התאפשרה רק בעקבות מהפכת התקשורת שחלה בעשרים השנים האחרונות ומתקרבת עתה לשיאה עם האינטרנט האלחוטי והפלאפונים החכמים. המהפכה האחרת שבאה-רודפת מיד אחריה היא מהפכת המידע ו(חוסר-) הפרטיות.

קשה לומר כיצד תשנה מהפיכת המידע את דרך החשיבה של המין האנושי. מצד אחד, המהפכה תביא אותנו תוך שנים ספורות לעידן בו נוכל להשתמש בפלאפונים חכמים, במשקפיים ובעדשות בעלות תצוגה דיגיטלית, כדי לקבל את המידע על כל מה שאנחנו רואים ברחוב. אוכל לדעת מה המחיר של כל בית בשדרה, איפה כדאי לי לקנות בזול את חבילת הביסלי שבקיוסק, וכמה בעלים קודמים היו לגברת עמה אני עשוי לצאת מחר לדייט (וכנראה שגם היא תדע על אשתי הנוכחית). זמינות המידע השוטף והבלתי-פוסק עשויה להוביל לקבלת החלטות חכמה יותר, שקולה יותר, מושכלת יותר.

עד שמישהו יבין שזה לא באמת עובד ככה.

כי אני עומד להעלות עכשיו ניחוש נוסף: תוך זמן קצר יתחילו להופיע היישומים והאלגוריתמים שיגבילו ויצמצמו את כמות המידע המיותר שהאדם מקבל מהסביבה. שיחליטו עבורו, במקרים מסוימים, מה הוא באמת צריך לראות כדי להגן על בריאותו ורכושו, ומה לא חשוב מספיק כדי לטרוד את מנוחתו. אנו רואים את זה קורה כבר היום בגוגל ובויקיפדיה. מי מאתנו גולש מעבר לדף הראשון שהוא מחפש בגוגל? כמה מאתנו מחפשים מושג ברשת רק מתוך ציפייה לראות מה יש לויקי לומר עליו – ולא טורחים בכלל לקרוא את עשרות הניתוחים האחרים ברשת?

המנצחים המרכזיים בשוק התקשורת העתידית יהיו אלו שידעו לאפשר למשתמשים שלהם את הפוטנציאל לקבל ידע מכל העולם, צד בצד עם צמצום המידע המתקבל לפריטים הרלוונטיים ביותר. ויקיפדיה עושה את זה מצוין, באמצעות קיבוץ כל המידע המהימן בעמוד אחד. גוגל מגלים גם הם את המידע הרלוונטי ביעילות ראויה לשבח, באמצעות אלגוריתמי חיפוש ועיבוד מידע משוכללים שמקנים לכל אתר ולכל עמוד דירוג רלוונטיות ומהימנות משלו. בלי גוגל, היינו טובעים בעודף מידע חסר חשיבות אמיתית.

מי יהיו המתחרים הבאים בגוגל ובאסטרטגיית הפצת והגבלת המידע המוצלחת שלהם?

את התשובה נגלה רק בגיגול הבא.