סיקור מקיף

מיפוי מדויק ומרהיב-עין באמצעות לווין של הקרה העזה שפקדה את ישראל

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון עיבדו את נתוני המערכות הלווינית MODIS. על תפרוסת טמפרטורת פני הקרקע ניתן ללמוד מניתוח הדמיות לווין. בתמונה נראה כי בלילה שבין ה- 13 וה- 14 בינואר ירדה הטמפרטורה בגליל, בגב ההר, ובנגב מתחת ל- 3- מעלות צלסיוס. במזרח הגולן אף למטה מזה

מיפוי הקרה בישראל
מיפוי הקרה בישראל

מיפוי מדויק ומרהיב-עין שערכו חוקרי המעבדה לחישה מרחוק של המכונים לחקר המדבר ע”ש בלאושטיין באוניברסיטת בן-גוריון ממחיש את עוצמתה של הקרה העזה שפקדה בימים האחרונים את ישראל, מהקשות שידעה המדינה בשנים האחרונות. כידוע, באזורים רבים ברחבי הארץ ירדה הטמפרטורה אל מתחת לאפס. הקרה גבתה מספר קורבנות בנפש וגרמה נזקים לחקלאות הנאמדים במיליוני שקלים.

החוקרים, דר' נטליה פנוב ופרופ' ארנון קרניאלי, עיבדו את נתוני המערכות הלווינית MODIS. על תפרוסת טמפרטורת פני הקרקע ניתן ללמוד מניתוח הדמיות לווין. בתמונה נראה כי בלילה שבין ה- 13 וה- 14 בינואר ירדה הטמפרטורה בגליל, בגב ההר, ובנגב מתחת ל- 3- מעלות צלסיוס. במזרח הגולן אף למטה מזה.

מערכת ה- MODIS מוצבת על גבי שני לווינים השייכים לסוכנות החלל האמריקאית NASA. יש לה 36 ערוצים בתחומים שונים של הספקטרום האלקטרו-מגנטי. הערוצים התרמיים (שבתמונה) נסרקו ברזולוציה של 1 ק”מ. מערכת ה- MODIS עוברת מעל ישראל 4 פעמים ביממה.

14 תגובות

  1. הטמפרטורה המוצגת היא טמפרטורת המשטח ולא האויר, ולכן באזורים בנויים הטמפרטורה גבוה יותר (כיון שבמהלך היום התחממו מקרני השמש).

  2. למגיב המגניב
    אם דבריך היו נכונים אזי כל רצועת החוף הייתה צבועה אדום, אבל, לא כך הדבר.
    לגילגמש- חן חן לך על תמיכתך בי בשעותיי הקשות.
    בחיוך
    ושיהיה לנו סוף שבוע חם ונעים
    סבדרמיש יהודה

  3. ביחס לשאלת צפיפות האוכלוסייה והשפעת הים:
    נראה לי ששתי ההשפעות שהוזכרו קיימות.
    הים הוא אכן גורם שממתן את שינויי הטמפרטורה (לא תמיד מחמם, אבל בתקופה קרה כמו זו שנידונה הוא אכן מחמם).
    האוכלוסייה אף היא מחממת – אם בגלל גזי החממה, אם בגלל התהליכים שבהם גזים אלה מיוצרים שהם בעיקר תהליכים אקזוטרמים, ואם בגלל זה שבתקופות קרות היא מנסה במיוחד לחמם את עצמה ומפעילה מזגנים ותנורים.
    הרקע לוויכוח גם הוא מעניין והוא קשור בכך שבני אדם נוטים יותר להתיישב לאורך נהרות וחופי ים מאשר במקומות אחרים – דבר שמקשה על ההבחנה בין שני גורמי ההתחממות.

  4. לדורון ולשאול:
    במקומות הנמוכים חם יותר ובגבוהים קר יותר. הסבר, על קצה המזלג הוא כדלקמן:
    זו בעיקר תוצאה של העובדה שהאוויר במקומות הנמוכים דחוס יותר.
    ככל שהגובה עולה כך גם יורד לחץ האוויר (שאיננו אלא לחץ "הידרוסטאטי" הנובע ממשקל האוויר שמעליך.
    כשהאוויר החם עולה הוא מגיע לאזורים עם לחץ נמוך יותר ואז הוא מתפשט על נפח גדול יותר וכתוצאה מכך יורדת הטמפרטורה שלו. באופן דומה, כשאוויר קר יורד הוא מתחמם עם עליית הלחץ.

  5. רואים את באר שבע וערד כנקודות אדומות על רקע צהוב מה שמוכיח את טענתו של יהודה

  6. לדורון,

    השאלה טובה.

    בשלב הבא נשאל מדוע בפסגות ההרים יותר קר; הרי לחום יש נטייה לעלות למעלה.

    כנראה, שלאטמוספרה יש תפקיד בכליאת החום.

    ביי.

  7. בקעת הירדן והערבה יותר חם, זה לא ברור לי למה? המקום יותר נמוך ולקור יש נטיה לרדת למטה… אז למה יותר חם שם?

    דורון.

  8. "ובנוסף, שימו לב שבאזורים צפופי אוכלוסין חם יותר, חיפה וגוש דן ובנוסף רצועת עזה ואזורי צור וצידון."

    לדעתי זה לא קשור הצפיפות אוכלוסין, חוץ מתל אביב שנמצאת במרכז גוש דן והצפיפות שם היא אימתנית, אז יכול להיות שם השפעה של מעלה או שתיים בגלל גורמים אנושיים ישירים.

    בקשר לאזורים שהזכרת. להזכירך כולם צמודים לים ורובם (חוץ מאזור צור וצידון) נמצאים במישור החוף, וכל מי שלמד קצת גיאוגרפיה, או שידיעת הארץ שלו היא לא אפסית יודע שהים מחמם את האזורים הצמודים אליו, בעיקר אם הם מישוריים..

    הים כידוע מחזיק בטמפרטורה הכי יציבה על פני כדור הארץ במשך כל השנה, ולכן כשקר הוא מחמם מצויין (המערב אירופאיים יסבירו לכם 8-))

  9. בדקו את כמות השעועית שאנשים אכלו באותו יום?
    זה יכול להשפיע על התוצאות…

  10. האמת, שלי יצא לשרת במזרח לבנון בגבול הסורי, כך שאם אתה אומר שבמערב הפרוע הלבנוני יותר חם אז אתה בטח מדבר מנסיון.

    חן חן על ההסבר ש"מחמם את הלב"

    סבדרמיש יהודה

  11. ובנוסף, שימו לב שבאזורים צפופי אוכלוסין חם יותר, חיפה וגוש דן ובנוסף רצועת עזה ואזורי צור וצידון.

    סבדרמיש יהודה
    מדען חובב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.