סיקור מקיף

הוכרזו הקבוצות שעברו את שלב המיון המוקדם להקמת קרנות השקעה במדעי החיים

שלב נוסף בדרך להקמת קרנות ההשקעה בתחום מדעי החיים – פורסמו מסמכי המכרז:
ארבע הקבוצות שעברו את שלב המיון המוקדם להקמת קרנות השקעה במדעי החיים יחלו היום בגיוס כספים
במידה וכל ארבע הקרנות תוקמנה יוזרמו לשוק הביו-טק
לפחות 400 מיליון דולר (כ-1.5 מיליארד שקל)

שר התמ''ת בנימין בן אליעזר מימין, והמדען הראשי במשרד, ד''ר אלי אופר. צילום: אסף שילה - ישראל סאן
שר התמ''ת בנימין בן אליעזר מימין, והמדען הראשי במשרד, ד''ר אלי אופר. צילום: אסף שילה - ישראל סאן
ועדת המכרזים בשיתוף משרד האוצר והתמ"ת פרסמה היום את מסמכי המכרז להקמת קרנות השקעה בתחום מדעי החיים (קרנות הביו טק). החל מהיום, יום פרסום המכרז, תידרשנה ארבע קבוצות הניהול שעברו את תנאי הסף, להתחיל בגיוס כסף ממשקיעים ישראלים וזרים, כאשר קיימת ציפייה כי בעקבות ההטבות הממשלתיות קבוצות הניהול תצלחנה לצרף משקיעים חדשים, ובכלל זה המוסדיים הישראלים, אשר כיום לא נוהגות להשקיע בקרנות מסוג זה.

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר ברך על התקדמות הקמת הקרנות בהתאם ללוחות הזמנים, וציין כי הדבר משמש הוכחה למחויבותה של הממשלה, ושל המשרד שהוא עומד בראשו, לתיקונם של כשלי שוק המעכבים את התפתחותה של התעשיה עתירת הידע בישראל. "הסיוע הנקודתי הניתן לחברות הצעירות בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והציוד הרפואי, בעצם הקמתן וקיומן של הקרנות, מהווה חוליה נוספת במערך הפעולות שנוקט המשרד להגשמת חזונו לביסוס תעשיות העתיד של מדינת ישראל בתחומי מדעי החיים, הננוטכנולוגיה והקלינטק".

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, מסר "אנו מתקדמים היום צעד משמעותי נוסף בפרויקט קרנות הביו-טק. זהו מהלך מרכזי במסגרת מדיניות קידום תעשיות עתירות הידע. תעשיות אלה הן מנוע הצמיחה הישראלי, ועלינו כממשלה לחזק אותו על מנת למצות את היתרון היחסי של הכלכלה שלנו. זיהינו את תחום הביוטכנולוגיה – על כל מרכיבו – כבעל פוטנציאל אדיר ונפעיל את כלי המדיניות האופטימלים בכדי לקדמו".

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, ציין כי היענות חברות ההשקעה ושוק ההון העולמי למהלך עליו הכריזה הממשלה בשנה שעברה והעובדה שלא פחות מארבע קבוצות ניהול נמצאו כשירות להקמת קרנות עפ"י המפרט שקבעה הממשלה מעידים על הפוטנציאל העסקי הגדול שמייחסים המשקיעים לתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית. יש לשער שכעת, משרואים המשקיעים כי הממשלה מוכנה להשתתף עמם בסיכון הגבוה הכרוך בד"כ בהשקעות בתחום, תזכה תעשייה זאת לדחיפה הפיננסית הנחוצה לה להתבסס ולהתרחב.

באם כל ארבע הקרנות תעמודנה ביעדי הגיוס ותוקמנה, הרי שלשוק מדעי החיים יוזרמו באמצעותן ולאחר המינוף של השקעת הממשלה, לפחות 400 מיליון דולר (כ-1.5 מיליארד שקל)) כאשר הציפייה היא שהקבוצות ימנפו את הסכום הממשלתי אף מעבר לסכום זה).

הקמת קרנות ההשקעה הינה חלק מקידום מדיניות הצמיחה על ידי משרד האוצר ומשרד התמ"ת (המדען הראשי). הקרנות צפויות לשמר את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית ולסייע בהגדלת התוצר. הממשלה והשוק תולים תקוות במהלך וצופים כי יביא לצמיחה של שוק הביוטכנולוגיה בישראל.

המשימה העומדת בפני המנהלים שנבחרו אינה קלה, במיוחד לאור המשבר הכלכלי האחרון – כל קבוצת ניהול נדרשת לגייס לפחות 76 מליון דולר, על מנת לקבל השקעה ממשלתית בסכום של 24 מליון דולר כל אחת. למנהלים ניתנה שנה לגיוס הכסף, כאשר בסוף תקופה זו הקבוצה שתגייס את הסכום הגבוה ביותר תזכה לבונוס של השקעה ממשלתית נוספת על סך 8 מליון דולר. בשל החשיבות הרבה שהממשלה רואה בפרויקט זה, כמו גם ההבנה כי להקמת הקרנות השלכה משמעותית על חברות ההזנק שבתחום, תחילת הפעילות של כל אחת מהקרנות תתאפשר עם השלמת גיוס ההשקעה המינימאלי ע"י קבוצות הניהול גם טרם חלוף הזמן של 12 חודשי הגיוס.
כזכור, בנובמבר 2009 פרסמו משרד האוצר ולשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת קריאה למנהלי קרנות הון סיכון גדולות להציע את מועמדתם להוביל קרנות השקעה בתחום מדעי החיים, בהן הממשלה תהווה משקיע עוגן. על מנת להמשיך ולהתמודד במכרז היה על קבוצות הניהול לעבור את שלב המיון המוקדם בו נקבעו למנהלים תנאי סף גבוהים וזאת על מנת להבטיח כי המנהלים הטובים ביותר יגיעו לשלב הבא. לשמחת הכל, שלב המיון המוקדם הסתיים בהצלחה מרובה כאשר ועדת המכרזים החליטה להרחיב את המכרז ולאפשר לארבע קבוצות ניהול, בעלות ניסיון בינלאומי המשלב ידע והיכרות עם השוק הישראלי ומובלות על ידי בכירים בתעשייה בארץ ובחו"ל, להמשיך את ההליך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן