החזירות המשוכפלות. המבנה הגנטי דומה יותר לבני אדם מאשר זה של הכבשים * מדענים ביפן: בקרוב נשכפל גם חתולים. חוקרים: שיכפול החזירות
15/3/2000
–
צעד חשוב לקראת ייצור גנטי של איברים להשתלה
לאחר הכבשה דולי, הגיע תורם של החזירות: חמש חזירות משוכפלות נולדו ב-5 במארס בחווה בארה”ב, לאחר שלגוף אמם הוזרקה ביצית משוכפלת. כך הודיעה חברת PPL ,Therapeutics שסייעה גם בשכפולה של דולי. מדעני החברה, שבסיסה בסקוטלנד, אמרו, כי בשיכפול החזירות – מילי, כריסטה, אלכסיס, קארל ודוטקום – הם נעזרו באותה טכניקה שנוסתה בהצלחה על כבשים. לדבריהם, חשיבותה של ההצלחה בפרוייקט האחרון שלהם היא בכך שהמבנה הגנטי של החזירים דומה יותר לזה של בני אדם, מאשר המבנה הגנטי של הכבשים. לכן הם מאמינים, ששיכפולם של החזירות מהווה צעד חשוב בדרך לייצור גנטי של איברים להשתלה.
אנשי החברה הוסיפו, כי בשלב הבא הם מתכננים לפתח חזירים, אשר במבנה הגנטי שלהם יוכנסו שינויים שימנעו את החשש מדחיית האיבר המושתל על ידי גוף האדם. ההודעת שפורסמה אתמול חידשה בבריטניה את הפולמוס סביב שאלת השתלת איברי בעלי חיים בבני אדם.
עתי”ם-רויטרס מדווחים: מדענים יפאניים מתכוננים ליצור את החתול המשוכפל הראשון בעולם כבר בחודש יוני. סוכנות הידיעות קיודו מסרה, כי מדענים באוניברסיטת יאמגוצי שבמזרח יפאן הודיעו, כי הצליחו לפתח במבחנה ביצית משובטת מתא של עובר חתול מת, וכי הביצית מוכנה להשתלה ברחם של חתולה.
—————————————-
מאת תמרה טראובמן
החברה הסקוטית ששיבטה את הכבשה דולי הודיעה אתמול על הצלח ראשונה בשיבוט חזירות, חיות קשות במיוחד לשיבוט. החברה, פי-פי-אל תרפויטיקס, מתכוונת לחזור על השיבוט למרות התנגדויות מצד כמה אתיקאים ופעילי זכויות בעלי חיים. הצעד הבא, הודיעה, יהיה הנדוס גנטי של אברי חזיר כדי שיתאימו להשתלה בבני אדם. החברה שואפת ליצור מאגר אברים להשתלה, שמערכת החיסון האנושית לא תדחה, כפי שקורה בהשתלות היום.
חמש החזירות – מילי, כריסטה, אלקסיס, קארל ודוטקום – נולדו בריאות ביום ה-5 במארס. שיטת שיבוטן דומה לזאת שבה שובטה דולי לפני שלוש שנים. בשיטה זו מועבר ד-נ-א מתא של חזירה בוגרת לביצית שנלקחה מחזירה אחרת, המושתלת בחזירה שלישית, המשמשת כאם פונדקאית. ייחודו של התהליך בכך שלא מעורב בו תא זרע זכרי.
רון ג'יימס, מנכ”ל פי-פי-אל, אמר בראיון ל”הארץ” שבבדיקת הדנ”א של החזרזירות התברר שהד-נ-א שלהן שונה מזה של האם הפונדקאית ודומה לזה של תאי האם מהם יצרו את החזרזירות. לדבריו, פי-פי-אל מסרה דגימות ד-נ-א גם לחברה אמריקאית פרטית, שאישררה את תוצאות הבדיקה, המוכיחה שהחזירות אכן משובטות.
ג'יימס לא מסר מאיזה תא נלקח הד-נ-א שבו השתמשו בשיבוט הנוכחי (במקרה של דולי, היה זה תא עטין). דובר החברה, פיליפ דניס, מסר ל”הארץ” כי החוקרים מתכוונים לפרסם, “בבוא הזמן”, את תוצאות מחקרם בכתב העת המדעי “.”Nature
כדי להתאים את אברי החזיר להשתלה בבני אדם ייצרו מדעני פי-פי-אל חזירים שבהם תבוטל פעולתו של הגן האחראי על יצור אנזים הנקרא ,gal transferase alpha 1-3 שגורם למערכת החיסון האנושית לתגובת דחייה חריפה של השתל הזר. שתי חברות מתחרות כבר הצליחו ליצור חזירים כאלה, אולם לא לשבטם.
לדברי דניס, החברה מתכוונת להתחיל בניסויים קליניים בבני אדם בתוך ארבע שנים. אנליסטים שהחברה נועצה בהם העריכו את שווי השוק של אברים שלמים מחזירים (כמו לב, כליות או כבד) ב-6 מיליארד דולר. שווי שוק ההשתלות של תאים (כמו תאי עצב או לבלב) מגיע לסכום דומה.
הטכנולוגיה עדיין בשלב ראשוני מאוד, ולא ברור לגמרי אם טמון בה סיכון. בשל כך, עד היום הושתלו אברי חזיר מהונדסים רק במאות בודדות של חולים. רוב ההשתלות היו של עור או לבלב, או נעשו בחולים שטופלו במעין מכשירי דיאליזה חיצוניים, המטהרים את הדם בעזרת שימוש בתאי כליות, כבד או טחול של חזירים.
כמו במקרה של דולי, גם ההודעה על שיבוט החזירות עוררה שאלות אתיות הנוגעות לשיבוט בני אדם. לשיבוט החזירות גם נוספה הסתייגות חריפה המלווה את רעיון השתלת אברי חזירים בבני אדם עוד מראשית דרכו: החשש שמחלות ונגיפים של חזירים ידלגו מעל “מחסום המינים” ויעברו לבני אדם. מחלות חדשות כאלו עלולות להיות קשות לריפוי, כמו נגיף האיידס, שלפי אחת ההשערות עבר לאדם מקופים. אולם המחקר הגדול ביותר שנעשה עד כה, שהתפרסם בסוף השנה שעברה, הראה שהנגיף העיקרי ממנו חששו החוקרים (הנקרא PERV) לא תקף את המושתלים או גרם לתחלואה.
לפי ההערכה המקובלת, בישראל ממתינים כאלף חולים להשתלת אברים. תרומות מבני אדם לא יכולות לענות על המחסור העולמי באברים להשתלה. שימוש באברי חזיר, הקלים יחסית להנדוס גנטי ומתאימים לגוף האדם, נחשב פתרון טוב לבעיה. “השתלת אברים מחזירים יכולה להציל חיים, פשוטו כמשמעו”, אומר ד”ר יעקב לביא, מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא. לדבריו, בעקבות המחקר שפורסם בשנה שעברה, משרד הבריאות הבריטי כבר נתן “אישור עקרוני” לבצע השתלת לב מחזיר, וגם במשרד הבריאות הישראלי “הטון הוא אופטימי”.
מילי של המילניום ואחיותיה
עוד בטרם נולדו החזרזירות, אומר פיליפ דניס, דובר חברת פי-פי-אל תרפויטיקס, החליטו החוקרים שאחת מהן תקרא מילי, על שם המילניום החדש.
השנייה נקראת כריסטה, כמחווה לד”ר כריסטיאן ברנרד, שביצע את השתלת הלב הראשונה בעולם. אלקסיס וקארל נקראות על שם ד”ר אלקסיס קארל, הנחשב לאבי השתלות האיברים . שמה של דוטקום נבע מבדיחה פנימית של עובדי פי-פי-אל.
{הופיע בעיתון הארץ, 15/3/2000{
שיבוט / רשימה חלקית
מדולי עד חלבון לטיפול בשבץ
* 24 במארס, .'97 חוקרים סקוטים הודיעו על שיבוטה של הכבשה דולי, היונק הראשון ששובט מתאי יונק בוגר.
* יולי .'98 חוקרים מאוניברסיטת האווי שיבטו בהצלחה 50 עכברים משלושה דורות של עכברים משובטים.
* אוגוסט .'98 מדענים מניו זילנד שיבטו מין של פרות בסכנת הכחדה.
* אפריל .'99 חוקרים מאוניברסיטת טאפט שיבטו עזים. מטענן הגנטי הונדס כך שיהיה אפשר להפיק מהחלב שלהן חלבון המסייע בטיפול בהתקפי לב ושבצים.
* ינואר .2000 חוקרים אמריקאים הודיעו ששיבטו לראשונה קופת רזוס, בטכניקת שיבוט הנקראת “פיצול תאים”. באותו חודש, צוות יפאני-אמריקאי הודיע שיצר ארבעה עגלים, ששובטו מתאי עור מאזנו של פר (בניגוד לדולי, ששובטה מתא עטין).
תמרה טראובמן
{הופיע בעיתון הארץ, 15/3/2000{
אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ עד 2002
