התכנית הביו-רפואית בסכום של כ-150 מיליון ₪, שיחולקו בעיקר למענקי מחקר תחרותי ב-7 שנים. בשני המחזורים הראשונים זכו 39 פרויקטים מרתקים מ– 11 אוניברסיטאות ובתי חולים ברחבי הארץ
הקרן הלאומית למדע תקיים כינוס מדעי בין-לאומי לציון פעילותה של התכנית הביו-רפואית שהושקה בתמיכתה הנדיבה של קרן לגאסי הריטג’ (מורשה) מניו-יורק בשיתוף פעולה ומימון נוסף של הקרן הלאומית למדע, ממשלת ישראל ותורמים פרטיים בישראל.
מטרת התכנית הביו-רפואית היא לתמוך בחקר מחלות ניווניות של מערכת העצבים והפרעות גנטיות, והיא אחת משלוש תכניות התמיכה הייחודיות במחקר שיזמו ולקחו על עצמן הקרן הלאומית למדע וקרן לגאסי הריטג’ (מורשה) בחמש השנים האחרונות.
תכנית משותפת זו מוקדשת לקידום המחקר במחלות גנטיות וניווניות ומהווה יוזמה חשובה ובעלת השפעה בהרחבת המחקר הרפואי בישראל, תוך ניסיון להקטין את הפער בין התמיכה הצנועה הניתנת כיום למחקר הביו-רפואי לבין הפוטנציאל האדיר הגלום בקהילית המדענים הישראלים, ולאפשר זריעת רעיונות חדשים שיעמיקו את הבנתם של מנגנוני המחלות מסוג זה, ואולי אף יביאו לפריצות דרך מקוריות בדרכי הטיפול בהן.
התכנית הביו-רפואית מאגמת משאבים בסכום של כ-150 מיליון ₪, שיחולקו בעיקר כמענקי מחקר תחרותי לתקופה של שבע שנים. עד עתה זכו, בשני המחזורים הראשונים, 39 פרויקטים מרתקים מ– 11 אוניברסיטאות ובתי חולים ברחבי הארץ, במימון כולל של כ- 21 מיליון ₪. רוב המימון ניתן למענקי מחקר תחרותי של חוקרים בודדים על בסיס המצוינות המדעית של בקשות המחקר. מענקי מחקר אישיים אלה הם בד”כ עד סכום של 100,000$ לשנה לתקופה של שלוש שנים, סכום הגדול משמעותית מהתמיכה הכספית הרגילה למענקי מחקר בסיסי בתחום זה מהקרן הגדולה בארץ לתמיכה במחקר המדעי הבסיסי היא – הקרן הלאומית למדע או מקרנות אחרות הפועלות בישראל.
יש לציין כי כתוצאה מהתכנית, חוקרים בעלי ניסיון ותחומי התמחות ייחודים בנושאים שאינם שייכים לכאורה לתחום המחלות הניווניות רתמו את ניסיונם לחקר סוג זה של מחלות, תוך הצגת רעיונות, טכנולוגיות וגישות חדשות. התופעה עשויה להוות תבנית למחקר במחלות אחרות ולשמש גרעין ליוזמות מחקר ביו-רפואי רחב יותר.
שתי תכנית נוספות הפועלות בקרן שהוקמו הודות לתרומת קרן לגאסי הריטג’ הן: תכנית מורשה לקליטת מדענים צעירים מצטיינים שמטרתה לסייע במניעת בריחת מוחות (Brain Drain), ותכנית מורשה למחקר קליני, התומכת במחקר המתבצע בבתי-חולים ע”י רופאים-חוקרים. לשלוש התכניות השפעה ניכרת על המחקר המדעי הבסיסי והקליני בישראל (מפורטות בהמשך).
הכינוס הראשון במסגרת התכנית הביו-רפואית:”גישות חדשות לטיפול במחלות ניווניות” יתקיים בעין בוקק ב-17 עד 20 בינואר.
חברי הוועדה המארגנת הם: הפרופסורים מיכאל פיינזילבר ואליאור פלס ממכון ויצמן, פרופסור מיגל וייל מאוניברסיטת תל-אביב, פרופסור תמיר בן-חור מהאוניברסיטה העברית ופרופסור רוברט בראון מביה”ס לרפואה של אוניברסיטת מסצ’וסטס.11 מדענים ישראלים ו-16 מומחים מחו”ל הוזמנו להרצות בכינוס. את הכינוס יפתחו פרופ’ בני גיגר ממכון ויצמן, היו”ר הנכנס של הנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע, ופרופ’ קרל סקורצקי מהטכניון וממרכז רפואי רמב”ם, היועץ המדעי של קרן לגאסי הריטג’.
נושאי הכינוס נעים בין מכניקות מולקולאריות של בריאות עצבית ומחלות ניווניות של מערכת העצבים, תוך שימוש בפלטפורמות וגישות ניסיוניות, לבין אפשרויות פיתוחם של טיפולים חדשניים. כמו כן ידובר בהיבטים גנטיים, באימונולוגיה ובפעילות מוחית אינטגרטיבית ובמחלות כמו ALS, פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון. המושב האחרון של הכנס מוקדש לזכרו של ניר צורן (2009-1963), מנכ”ל הארגון הישראלי למחקר ALS (ישראלס) בשנים 2009-2006, שהיה כוח מניע להעלאת המודעות בארץ לצורך ביוזמות קליניות ומחקריות בתחום מחלת ה – ALS.
2 תכניות המחקר הנוספות המשותפות לקרן הלאומית למדע ולקרן לגאסי הריטג’ (מורשה):
בנוסף לתכנית זו, מעניקה קרן לגאסי הריטג’ במסגרת הקרן הלאומית למדע תמיכה רחבה לתכניות אחרות. האחת היא תכנית מורשה לקליטת מדענים צעירים שנועדה להילחם ב”בריחת מוחות” ע”י סיוע לחזרתם לארץ של חוקרים ישראלים צעירים מבין הטובים ביותר, שהשלימו מחקר פוסט-דוקטורט במיטב המוסדות בחו”ל.
תכנית זו הפועלת משנת 2006 הצליחה עד כה לסייע לחזרתם של 18 מדענים מצטיינים לאוניברסיטאות בארץ. חלקם ויתרו על הצעות מפתות ממוסדות יוקרתיים בארה”ב ובאירופה כדי לשוב ארצה, תוך ידיעה שיוכלו לבצע כאן מחקר תחרותי ברמה גבוהה. התכנית הממומנת גם ע”י הקרן הלאומית למדע והאוניברסיטאות הקולטות, תומכת בהקמת מעבדות מהמתקדמות בעולם המאפשרות תחרות עם מדענים בן-לאומיים מן השורה הראשונה בתחומים הספציפיים, וכן ומקציבה מענק מחקר שנתי עד לתקופה של שלוש שנים.
ידוע כי איכותו של המחקר המדעי תלויה בעיקר ברמתם המדעית של החוקרים, ומכאן ברור שתכנית ייחודית זו הינה בעלת חשיבות רבה וחיונית ביותר לעתידו של המחקר המדעי בישראל.
תכנית נוספת היא תכנית מורשה למחקר קליני, המוקדשת ליצירת זמן פנוי ותמיכה ישירה במחקר עבור רופאים צעירים נבחרים בבתי חולים אוניברסיטאיים בישראל כדי לאפשר ביצוע מחקר קליני ברמה גבוהה. תכנית מורשה למחקר קליני הממומנת ע”י הקרן הלאומית למדע ומרכזים רפואיים ברחבי הארץ, מאפשרת לבתי החולים לשחרר את חוקריהם הקליניים המובילים ולהקדיש 50% מזמן עבודתם למחקר במוסדם בנוסף לעבודתם הקלינית.
התכנית נחשבת הצלחה פורצת דרך בשינוי הנוף המחקרי בבתי חולים בארץ, ומימונה ארוך הטווח הכרחי לקידומו של המחקר הקליני בישראל.
התכנית התחילה ב – 2007. בשנתיים הראשונות היו מעט בקשות יחסית, 13 בשנה, אולם מספרן הוכפל בשני המחזורים העוקבים. זהו סימן חיובי המשקף את נכונות בתי החולים לגייס סגל נוסף ולפתח את התשתית המחקרית הנחוצה. נכון להיום זכו במימון 25 חוקרים משישה בתי חולים.
במהלך השנים הקצתה הקרן הלאומית למדע כ – 40%-35% מכלל המענקים שהעניקה לתחום הביו-רפואי. לאחרונה, הוקדשה תשומת לב רבה לצורך בקידום המחקר בתחום רחב זה בארץ ע”י שינוי בסיסי בהיקף התמיכה ובאופיה. בין השאר הוקמה ע”י האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל בראשותה של פרופ’ רות ארנון ממכון ויצמן,שהמליצה להקים מרכז למימון המחקר הביו-רפואי בארץ. התכניות המשותפות של הקרן הלאומית למדע עם קרן לגאסי הריטג’ הפכו לנדבך משמעותי בהרחבתו ובמיסודו של תהליך הצמיחה ובהתפתחות המחקר הביו-רפואי בארץ.
לפרטים: אביטל בר – דוברת הקרן 02-5676222; 050-6400993; [email protected]
