שיבוט מוצלח ראשון של עוברי אדם (עדכון)

צוות מדענים מדרום קוריאה ביצע את פריצת הדרך המשמעותית. תאי גזע שיילקחו מהעוברים ישמשו בעתיד להשתלות אצל סובלים ממחלות כמו אלצהיימר * לתשומת לבכם, בדיעבד התברר שמדובר בתרמית ראו תגית – פרשת המדען הקוריאני (בתחתית הידיעה)

ריכוז מקורות

בדרך לשיבוט אנושי/ פריצת דרך בדרום קוריאה *
שבע שנים אחרי הכבשה דולי: שיבוט ראשון של עובר אנושי

מאת יובל דרור

מדענים מדרום קוריאה הוכיחו בפעם הראשונה שאפשר לשבט עוברים אנושיים ולהפיק מהם תאי גזע עובריים, שיוכלו לשמש למטרות ריפוי. המדענים הבהירו שמטרת השיבוט אינה רבייה. המדענים לקחו את החומר הגנטי שנמצא באחד התאים בגופה של אשה, ומיזגו אותו עם ביצית שנלקחה ממנה, לאחר שהוצא ממנה החומר הגנטי. לאחר שהביצית החלה להתחלק, גידלו את העוברים במשך כמה ימים והפיקו מאחד מהם תאי גזע עובריים.

לדבריהם, שכלול הטכנולוגיה יאפשר בעתיד למדענים לגדל רקמות ואברים שיושתלו בגופם של האנשים שתרמו את החומר הגנטי (גברים או נשים).

“זו בהחלט פריצת דרך”, אמרה אתמול חרמונה שורק, פרופ’ לביולוגיה מולקולרית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ואולם, היא ציינה, ארוכה הדרך עד שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה זו.

השיבוט בוצע כחלק ממחקר שנעשה בפיקוחם של ד”ר וו סוק האנג וד”ר שין יונג מון, מהאוניברסיטה הלאומית בסיאול. תוצאות העבודה, שיפורסמו הבוקר בכתב העת המדעי “Science”, מספקים פרטים על הדרך הטובה ביותר לשבט עוברים. המסקנות התקבלו לאחר שקבוצת המחקר ניסתה 14 דרכים שונות לביצוע השיבוט. בעבר ניסו כמה קבוצות מחקר לשבט עוברים של בני אדם ועוברי קופים, אך כל הניסיונות נכשלו. מסיבה זו ההצלחה בשיבוט 30 עוברים אנושיים והפקת תאי גזע עובריים מחלקם, נחשבת לציון דרך. “זה הגידול המתקדם ביותר של עובר משובט עד היום”, אמר ד”ר האנג לרשת בי-בי-סי.

וכך זה עבד: הצוות הדרום קוריאני קיבל תרומה של 242 ביציות מ-16 נשים. מבין הביציות נבחרו 176 ביציות שנראה שסיכוייהן לעבור את ההליך טובים במיוחד. בנוסף, נלקחו מהנשים תאי “קומולוס” – תאים בוגרים שדבוקים לביצית ומספקים לה תזונה.

“סביר להניח שהבחירה בתאי הקומולוס נעשתה לאחר שבניסויים בבעלי חיים, ובמיוחד בעכברים, הסתבר שנוח לעבוד איתם”, אמרה פרופ’ רות שלגי, סגנית נשיא למחקר באוניברסיטת תל אביב ואימבריולוגית שמתמחה בהפריה ותחילת התפתחות. ד”ר מון אמר ל”ניו יורק טיימס”, שתאי הקומולוס ממילא “דבוקים” לביצית ולכן קל להשתמש בהם.

המדענים סירבו לומר כיצד הצליחו לשכנע את הנשים לתרום כל כך הרבה ביציות, הליך שמחייב שימוש בהורמונים שמגבירים את קצב ייצורן.

בארה”ב הציעה חברת “Advanced Cell Technology”, שעסקה גם היא במחקר בנושא, 4,000 דולר לכל אשה שתסכים לתרום ביציות, אבל רק 19 ביציות נתרמו. החברה דיווחה בעבר שהצליחה לשבט עוברים, ואולם מאוחר יותר הסתבר שהביצית התחלקה רק לשישה תאים ואז חדלה. המדענים הדרום קוריאנים סירבו לומר כיצד זכו לתרומה כה נדיבה, אך ציינו שהתורמות לא קיבלו תשלום.

בתחילת ההליך, הוצא החומר הגנטי שנמצא בכל אחת מהביציות והוחלף בחומר גנטי שנלקח מגרעין תאי הקומולוס של אותה תורמת. כעבור זמן מה הביצית “מאפסת” את שעון ההתפתחות של התא הבוגר, ומתכנתת אותו מחדש באופן שיחזור למצבו העוברי. משלב זה ואילך, הביצית מתנהגת כאילו הופרתה על ידי זרעון, ומתחילה להתחלק. לכאורה, את הביצית המתחלקת ניתן לשתול ברחם של אשה, וכך לגדל עובר משובט (דבר שמעולם לא נוסה בהצלחה). ואולם החוק בדרום קוריאה אוסר על שיבוט למטרת רבייה, והתהליך הופסק כעבור שישה ימי התחלקות – אז מגיע העובר לשלב המכונה “בלסטוציסט”. בשלב זה, העובר מונה מאות תאים שמהם ניתן להפיק תאי גזע עובריים.

תאי גזע העובריים, בניגוד לתאים אחרים, טרם התמיינו ו”החליטו מה יהיו כשיהיו גדולים” – כלומר הם יכולים להפוך לכל תא מרקמת הגוף (תאי סחוס, תאי עור, תאי רקמת שריר הלב). במחקר הנוכחי הצליחו המדענים, לראשונה, להגיע לשלב זה וגידלו 30 עוברים – שיעור הצלחה יוצא דופן. מבין ה-30, הצליחו לייצר קו אחד של תאי גזע עובריים. כדי להוכיח שהמדובר אכן בתאי גזע עובריים שיודעים להתמיין לרקמות שונות של הגוף, הם הושתלו בעכבר.

המחקר עורר תגובות נסערות. פרופ’ חוזה קיבלי מאוניברסיטת מישיגן, שמתמחה בביוטכנולוגיה והיה שותף לכתיבת המאמר, סיפר למגזין “Wired” שהתבקש עוד ביוני 2003 לבדוק את המחקר של עמיתיו מדרום קוריאה. “זה הגיע כמו כל הודעת דואר אלקטרוני רגילה, אבל כאשר בחנתי את התוצאות כמעט ונפלתי מהכסא”, סיפר. מדענים אחרים מצביעים על המרחק המתקצר בין שיבוט למטרות מחקר לשיבוט למטרות רבייה.

ד”ר לאון קס, יו”ר המועצה לביואתיקה בארה”ב, קרא לחוקק חוק פדרלי בארה”ב שאוסר על שיבוט עוברים למטרה כלשהי. עורך כתב העת Science הפליג בשבחי השיבוט למטרות מחקר, אך קרא לאיסור עולמי על שיבוט למטרות רבייה. “התוצאות נראות מבטיחות”, אמר, אך הוסיף: “חשוב לזכור שטכנולוגיות המאפשרות להשתיל תאים או רקמות נמצאות בשלבי פיתוח ראשונים, וייתכן שיחלפו שנים עד שיהיה ניתן להשתמש בתאי גזע עובריים למטרות השתלה”.

פרופ’ שלגי חוששת שהתוצאות המוצלחות של המחקר יובילו לקידום הליכים שמטרתם שיבוט למטרות רבייה: “אם אתה מראה הצלחה, מפתה לומר ‘בואו נלך לשלב הבא’, ואנחנו יודעים מהו השלב הבא: שיבוט לצורכי רבייה”. לדבריה, מחקרים בבעלי חיים הראו שבשיבוט לצורכי רבייה יוצר בעיות רבות, כגון חוסר התבטאותם של גנים שמתבטאים בהריון רגיל – אך לא מתבטאים בהריון שנוצר משיבוט. לכן, אומרת שלגי, “כלל לא ברור שניתן להשתמש בתאי הגזע שהופקו מהליך השיבוט”.

יובל דרור

מדענים: שיבטנו עוברים אנושיים

בפעם הראשונה בהיסטוריה, הצליחו חוקרים ליצור עוברים ולגדלם במעבדה * החוקרים השתמשו בביציות אישה, ללא צורך בהפריה של גבר * מטרת הניסוי: מציאת תרופות למחלות קשות, באמצעות תאים עובריים

אלכס דורון, מעריב, 13/2/04

הפריית התאים המשובטים , כפי שצולמה במעבדה בקוריאה הדרומית . צילום : רויטרס

גברים היזהרו – בקרוב ייתכן שלא יהיה בכם צורך. מדענים קוריאנים הצליחו ליצור עובר מביציות וחומר גנטי שנלקח מאישה בלבד – ללא כל צורך בגבר שיפרה את האישה. מדענים מהאוניברסיטה הלאומית בסיאול בירת קוריאה הדרומית, הצליחו לשבט עוברים אנושיים. לטענתם, מחקרם יסייע במציאת דרכים חדשות לריפוי מחלות קשות, באמצעות תאי גזע עובריים. את התאים העובריים ניתן לכוון ליצירת רקמות להשתלה, ללא דחייה מצד הגוף שבו הם מושתלים.
פרטי התהליך תוארו במגזין סיינס על ידי פרופ’ וו סוק וואנג ו-13 עמיתיו . בתהליך לא בוצעה הפריה של ביצית עם זרע, אלא שכפול בשיטה של העברה גרעינית. החוקרים לקחו ביציות שנתרמו מנשים, ובמקום גרעין תא הביצית, הזריקו חומר גנטי שנלקח מאותן נשים.
לדברי החוקרים, 25 אחוזים מהביציות ששובטו הצליחו להתפתח עד לשלב הבלסטוציסט – שלב ראשוני בן ימים אחדים בלבד בהתפתחות העובר. את מה שנוצר ניתן היה להשתיל ברחם אישה, כדי שימשיך להתפתח לתינוק אנושי. אבל מטרת החוקרים היתה ליצור גופים דמויי עובר המכילים תערובת של רקמות מסוגים שונים – עור, שרירים, סחוס, עצם או עצב שאפשר לכוון את המשך התפתחותם, כדי להשתילם אצל חולה.

* “תהליך מרשים אך לא יעיל”
פרופ’ יוסף איצקוביץ-אלדר מבית הספר לרפואה בטכניון בחיפה ומנהל מחלקת יולדות ברמב”ם, הוא חלוץ המחקר המדעי בישראל בתאי הגזע העובריים. בראיון למעריב אמר אתמול כי מה שעשו הקוריאנים היה צפוי, וההישג הוא בכך שלראשונה יושמה טכנולוגיה זאת בבני אדם, מאחר שכל הניסיונות הקודמים נכשלו. “התהליך, מרשים ככל שיהיה, לא יעיל”, אמר פרופ’ איצקוביץ-אלדר, “מבחינה כמותית, מדובר במאות ניסיונות ובהצלחה בודדת. גם אין ביטחון שהעוברים, אילו הושתלו ברחם – היו בכלל מתפתחים לתינוק”.
על חשיבות ההישג אמר המדען הישראלי כי העבודה הוכיחה שהמהלך אפשרי, “ההשלכות הרפואיות מרחיקות לכת. בעתיד יהיה אפשר לקחת מחולה פרקינסון תא עור, וליצור תאי גזע שיתפתחו לתאי עצבים חדשים שיושתלו בגופו לשם ריפוי. במילים אחרות, אפשר יהיה להתאים לכל אחד מאיתנו שיטת ריפוי בטכנולוגיה הזאת המבוססת על חומרי גוף עצמיים “.

שיבוט מוצלח ראשון של עוברי אדם
מערכת וואלה!’ 12/2/04

מדענים מדרום קוריאה הצליחו לראשונה לשבט 30 עוברי אדם במטרה להשתמש בתאיהם בעתיד לטיפול במחלות. פרופסור וו סוק הואנג וצוותו מהאוניברסיטה הלאומית בסיאול הצליחו לקחת את החומר הגנטי מתאים רגילים של תורמות ולהפרות אותם עם הביציות שלהן. צוות המחקר סיפר כי השתמש ב-242 ביציות שנלקחו מ-16 נשים תורמות.

מהעוברים שהתפתחו ניתן לייצר תאי גזע שמסוגלים להתאים לכל רקמה בגוף. המטרה היא להשתמש בתאים החדשים להחלפת תאים חולים אצל הסובלים ממחלות כמו אלצהיימר. “בגלל שהתאים נושאים את הגן הבסיסי של התורמת, אחרי התהליך אפשר להשתיל אותם ללא חשש מדחייה בקרב אנשים הסובלים מניוון”, אמר פרופ’ הואנג.

עד עתה לא הצליחה אף קבוצה לשבט בצורה כל כך מוצלחת ולצפות בתהליך ההתפתחות עד לשלב כה מתקדם. “אלה הם העוברים המשובטים המתקדמים ביותר שיוצרו עד היום”, אמר הואנג לבי.בי.סי.

בעבר היו טענות של חוקרים שונים כי הצליחו ליצור עובר אנושי לצורך חקר תאי גזע, אך נראה כי לא היתה זו הצלחה של ממש. “פריצת הדרך שלנו פותחת את הדלת לשימוש בתאים המפותחים הללו בתחום ההשתלות”, אמר הואנג. הפרטים המלאים על המחקר מתפרסמים במגזין “סיינס”.

לידיעה באתר החדשות של יאהו