בניגוד לדעה המקובלת על רוב האסטרופיסיקאים, לפיה, הכוכבים הראשונים נוצרו בקצב אטי, הרי שעתה סבורים כמה חוקרים כי הכוכבים נוצרו בפרץ פתאומי ומהיר – כמו במטח זיקוקי די נור שהאיר באחת את היקום האפל
מאת: תמרה טראובמן
בניגוד לדעה המקובלת על רוב האסטרופיסיקאים, לפיה, הכוכבים הראשונים נוצרו בקצב אטי, הרי שעתה סבורים כמה חוקרים כי הכוכבים נוצרו בפרץ פתאומי ומהיר – כמו במטח זיקוקי די נור שהאיר באחת את היקום האפל. זאת, על סמך ניתוח מחודש של תצפיות בגלקסיות רחוקות שביצע טלסקופ החלל “האבל”.
על הממצאים דיווח אתמול ראש צוות המחקר, קנת לאנזטה, פרופסור לאסטרופיסיקה מאוניברסיטת מדינת ניו יורק בסטוני ברוק, במסיבת עיתונאים שקיימה נאס”א. דו”ח המתאר את מחקרו צפוי להתפרסם בגיליון הבא של כתב העת המדעי “.”The Astrophysical Journal
פרופ' לאנזטה מבסס את מסקנותיו על ניתוח תצפיות שנעשו בשנים 1995 ו-1998 על ידי האבל. בתצפיות נראים גרמי שמיים רחוקים מאוד ועל כן מוקדמים מאוד (מאחר שככל שגרם השמיים רחוק יותר, כך לוקח לאור זמן רב יותר להגיע לכדור הארץ). לכן התצפיות מספקות מידע על אודות היקום המוקדם, רק כמה מאות מיליוני שנים לאחר “המפץ הגדול”, הרגע שבו לפי התאוריה נוצר היקום – לפני כ-14 מיליארד שנה.
התגובות של קהילת הקוסמולוגים היו מעורבות. ד”ר ליסה סטורי-לומברדי מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, אמרה ל”ניו יורק טיימס”שהממצאים אכן משקפים לדעתה את התקופה הראשונה של היווצרות כוכבים. פרופ' יואל רפאלי מאוניברסיטת תל אביב אמר כי פרופ' לאנזטה עשה ניתוח “זהיר ואיכותי”, אבל סביר שהתוצאות יהיו שנויות במחלוקת בשל העובדה שחישוביו מבוססים על מדידות שדורשות דיוק, וגם לאנזטה עצמו אמר שמסקנותיו זקוקות לאישוש מתצפיות נוספות.
“המחקרים האלה משתייכים לסוג הדברים שהם מאוד חשובים ומעניינים – במידה שיתברר כי הם נכונים”, אמר פרופ' מאריו ליביו בריאיון טלפוני ממשרדו שבמכון למדע טלסקופ החלל, האחראי על משימותיו המדעיות של האבל.
לאנזטה ועמיתיו נדרשו למעשה להשיב על השאלה, באיזו נקודת זמן הגיע קצב היווצרות הכוכבים לשיאו. חישוביהם התבססו על ניתוח צבעו של האור העל-סגול הנפלט מהגלקסיות הרחוקות ביותר שהצליח האבל לצלם, ועל משתנים כמו עוצמת האור הממוצעת הנפלטת מכוכבים מסיוויים ובהירים מאוד, קצב היווצרות הכוכבים הנוכחי וצפיפות הגז ביקום.
על כמות ה”כוכבים החסרים”, שאינם מופיעים בתצלומים ושלפי השערתם אמורים להתקיים, הסיקו החוקרים בדרך הבאה: אם אדם המציץ למסיבה מבעד לגדר גבוהה רוצה לאמוד את מספר המשתתפים בה, הוא משתמש במספר האנשים הגבוהים הנראים מבעד לגדר.
“אם כל מה שאפשר לראות זה אנשים הגבוהים מ-1.85 מטרים, וידוע מהו גובהם הממוצע של המשתתפים, ניתן להסיק כי במסיבה נמצאים עוד הרבה אנשים שאי אפשר לראות”, נאמר בהודעה של החוקרים.
בדרך דומה למדי הסיקו פרופ' לאנזטה ועמיתיו כי העצמים שניתן לראות בתצלומים הרחוקים ביותר של האבל הינם רק “קצה הקרחון”. בתצלומי האבל מהיקום המוקדם נראו רק הגלקסיות הבהירות ביותר, אך לאנזטה סבור שבאותו זמן נוצרו כוכבים רחוקים רבים שאת אורם קשה לקלוט בכדור הארץ.
עם זאת, החישובים הצביעו על כמה תרחישים אפשריים, אך צוות המחקר העדיף את התרחיש לפיו קצב היווצרות הכוכבים הגיעו לשיאו בעת שהכוכבים החלו להיווצר, כמה מאות מיליוני שנים מרגע המפץ הגדול.
כאמור, ההשערה המקובלת בקרב מרבית האסטרופיסיקאים מניחה שבתקופה ראשונית זו, קצב היווצרות הכוכבים היה דווקא אטי, ורק כאשר היקום הגיע לכמחצית מגילו הנוכחי, הגיע הקצב לשיאו.
מה שעשוי היה להכריע בין שתי התאוריות, לדעת מומחים, הוא ניתוח ספקטרוסקופי (המאפשר לזהות את הרכב החומר וללמוד על מרחק הגלקסיה מאיתנו) של האור הנפלט מהכוכבים הרחוקים. אבל האור המגיע מאותם כוכבים חלש מכדי שיהיה אפשר לבדוק אותו כך. “זה כנראה יהיה אפשרי רק כאשר נציב בשמיים את טלסקופ 'הדור הבא' (טלסקופ רב עוצמה הנבנה בנאס”א, ת”ט)”, אמר ליביו, וזה יתרחש אולי רק בשנת 2008.
אתר הידען היה עד 2002 חלק מפורטל IOL
