האנשים הראשונים על הירח

מאמר מערכת, הארץ 21 ביולי 1969

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/lunaluna.html

הצופה בספינתו של קולומבוס צעק טארה! טארה! וגילה את אמריקה. 477 שנה לאחר קריאה זו, ואם הכל יילך כשורה, תהדהד מן החלל החיצון הקריאה לונה! לונה! האם ישאיר כיבוש הירח את רישומו על דברי הימים כמו גילוי אמריקה ויישובה?
אנו מתקשים לחזות את פני העולם בעוד שלושים שנה. מה לנו איפה לשגות בתחזיות לטווח מאות שנים? ההרגשה היא שנחיתת ארמסטרונג ואלדרין על הירח היא אבן דרך, וכי מה שהיה אתמול הוא אחר היום.

מן הרגע שדרכה רגלו האחת של האזרח ארמסטרונג על אדמת הירח, עומדת בתוקפה הוראה שלא יחדל לדבר, לא הוא ולא עמיתו הנוחת בעקבותיו. יש משהו קפקאי בהוראה ובהוראות הנוספות שקיבלו שני האסטרונאוטים. למרות החישובים המדויקים, למרות ההכנות, התיכנון והאימון המפרך – נשאר מרחב תמרון גדול לתעתועי הגורל. טעות קטנה, חולשה אנושית חולפת, גורם בלתי-צפוי – והאסון בלתי נמנע. מהו שיעור הסיכון? אין סטטיסטיקה, אין נסיון, אין תקדימים ומשום כך אי אפשר לבסס תחזית סירון. ההוראה לאסטרונאוטים לדווח ללא הפסק במשך שלוש שעות שהותם על הירח מחוץ לחלליתם באה להבטיח לאנשים על כדור הארץ אינפורמציה מקסימלית, יהיה אשר יהיה.
מסעה של החללית הסובייטית לונה 15 סביב הירח עדיין לוטה בערפל. המומחים מעלים ניחושים ומרובם משתמע שנתמעטו מאוד סיכויי הסובייטים להפקיע מידי האמריקאים את כתר הראשוניות. אך עד הרגע האחרון ימשיכו לא מומחים רבים להאמין כי הסובייטים מכינים הפתעה.
מסע האנשים אל הירח מדגיש את הפער ההולך וגדל בין שתי מעצמות העל לבין שאר הארצות. לכאורה אין לנו עניין בתוצאות התחרות בין שתי הגדולות, אלא רק במשמעות האוניברסלית של המבצע. למעשה פועמת בליבנו התקווה כי יצליח המבצע האמריקאי ולא יקופח נצחון ארה”ב: משום חינוכנו, תפיסת עולמנו ומשום הערכים המדריכים אותנו – יש
בלבנו אהדה עמוקה לאלה שעשו ועושים מעשיהם בגלוי; אלה שבחרו באזרח להיות חלוץ המגשים חלום דורות.