האקדמיה הלאומית למדע ממליצה לממשלה להגדיל לאלתר את תקציב המחקר המדעי האקדמי לפי השיעור האירופי כך שיעמוד על 23% מתקציב המו”פ

ישראל אינה ממצה את מלוא הפוטנציאל הגלום בה. קיים צורך מיידי לשנות כיוון ולאמץ מדיניות-מדע לאומית אחראית ומרחיקת ראות – כך קובע דו”ח “מצב המדע בישראל 2013” הראשון מאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שיוגש מחר לוועדת המדע ולשר המדע בכנסת

דוח מקיף על מצב המדע בישראל – תשע”ג – 2013 הוכן ויוצג לראשונה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הדוח יוגש ליו”ר וועדת המדע והטכנולוגיה, חה”כ משה גפני ולשר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי בישיבה חגיגית של הוועדה מחר, ד’, 23 באוקטובר 2013. את הדוח תגיש נשיאת האקדמיה, פרופ’ רות ארנון וישתתפו בישיבה גם יו”ר הכנסת חה”כ יולי אדלשטיין, חברי הוועדה וחברים באקדמיה למדעים.

הדוח סוקר את הישגי המדע הישראלי, את הבעיות המאיימות על עתיד מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ ואת הצעדים הנדרשים כדי להחזיר אותה למסלול המרשים בו צעדה בעבר.
הדוח, שיוגש בעקבות תיקון לחוק האקדמיה, נועד להציג את מצב המחקר בישראל בהשוואה בין-לאומית, קובע כי “דרוש שינוי כיוון מיידי” ביחס הממשלה למערכת המחקר המדעי, ומפרט שורת המלצות. “מדיניות הממשלה אשר הביאה בעבר ל”עשור האבוד” …הייתה מזיקה ונגדה את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים” – קובע הדוח.

בהיותו הראשון, סוקר הדוח את התפתחות המדע בארץ ומציין מספר הישגים בולטים בקנה מידה בינ”ל בתחומי המדע וההגות בעשורים האחרונים. הדוח קובע כי “ישראל מדינת מדע וטכנולוגיה…הניצבת במקומות הראשונים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הפוריות והמצוינות המדעית הישראלית הן מהגבוהות בעולם”.

חלק אחר בדוח חושף את הצד הכלכלי שבשיתוף הפעולה האקדמי בין ישראל והעולם וסוקר את שתה”פ המשמעותי עם האיחוד האירופי שהחל עם הצטרפות ישראל כחברה נלווית לתוכניות המו”פ של האיחוד האירופי. נכון לדצמבר 2012 הועברו מישראל לאיחוד בהתאם להסכם דמי השתתפות של 407.9 אירו ואילו ההחזר על מענקי מחקר שקיבלו גופים ישראליים הגיע לסכום כולל של כ- 636 מיליון אירו (למעלה מ-3 מיליארד ₪) מתוכם 430.6 מיליון אירו לאוניברסיטאות ועוד 152.5 מיליון אירו לתעשייה.

ואולם, הדוח מצביע על כך שהישגים אלה נובעים מהשקעות העבר, וכי כיום נאלצת המדינה “לקטוף את הפירות האחרונים” של השקעות אלה. מחברי הדוח משרטטים כיצד השתנתה פעילות המדע הבינלאומית בעשורים האחרונים, התפתחות שהובילה לתחרות גדולה יותר ולצורך בהשקעה גוברת, גם בשת”פ הבין-לאומי. בדוח מוצגים מספר סימנים מדאיגים ובהם:

• הסגל האקדמי באוניברסיטאות: מהדוח עולה כי מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות קטן ב-7.6% משנת תש”ס לשנת תש”ע ומספר המשרות של חברי הסגל הזוטר קטן באותה תקופה ב-15%, זאת כאשר מספר הסטודנטים הלך וגדל. כך הגיעה ישראל למצב בו ממוצע הסטודנטים לאיש סגל בכיר הוא 26 לעומת 16 במדינות ה- OECD.

• כאשר מבצעים ניטור לתחומי ידע ומחקר במערכת האקדמית עולה תמונת מצב מדאיגה בשטחים רבים, גם במדעי הרוח, ובמיוחד בתחום מחקר שהפך מרכזי בשנים האחרונות – מחקר הגז והנפט. האקדמיה זיהתה לפני שנה את הבעיה והקימה שתי ועדות שמינתה נשיאת האקדמיה. הוועדות שבדקו את הנושא הגיעו למסקנה כי קיימים פערי ידע גדולים בתחום זה וכי בקהילה אקדמית הישראלית כמעט ואין חוקרים עצמאיים בעלי שם. לפי מסקנות עבודתן קבעה האקדמיה כי חלק גדול מהידע הגיאולוגי חסוי ומצוי בידי הגופים המסחריים ואיננו זמין לקהילת המחקר בארץ והדבר חייב פעולה מיידית .

• מההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח בעבר הוקצו כ-60% לאוניברסיטאות; כיום רק – 17% – עובדה המעמידה את ישראל בתחתית דירוג מדינות ה-OECD (בהן הממוצע הוא 23%).

• במספר פרסומים מדעיים לנפש – דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בשנות ה-80, וירדה למקום ה-13.

“כדי שלא לסכן את מעמד ישראל בעולם חובה לתקן לאלתר את המציאות המשתקפת מדוח האקדמיה – קובעת פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ארנון מוסיפה כי הדוח, המוגש לכנסת ולממשלה, מדגיש את העובדה שעכשיו אנחנו מצויים על פרשת דרכים ונדרשים לאמץ מדיניות-מדע לאומית חדשה, אחראית, אקטואלית ומרחיקת ראות”.

פרק מיוחד בדוח מוקדש להמלצות ובראשן הצורך הדחוף הגדלת ההשקעה הציבורית במחקר מדעי ובמיוחד בציוד, במעבדות ובתקציבי מחקר ו. “שינוי כיוון זה הוא כורח המציאות” מדגישים מחברי הדוח שמזהירים: “יש למנוע בכל מחיר פגיעה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה ובתמיכה במחקר”.

את הדוח חיברה ועדה מיוחדת בראשותה של נשיאת האקדמיה פרופ’ רות ארנון. הועדה מפרטת עשר פעולות מרכזיות הדרושות להחזרת ישראל למסלול הרצוי:

1. הגדלת ההשקעה הציבורית במחקר מדעי. הוועדה קובעת כי “יש לבסס את היקף תקציבי המחקר האוניברסיטאי בישראל על השוואות למדינות המתקדמות. כלומר, להגדיל את תקציבי המחקר האוניברסיטאי המדעי לפחות לפי שיעורם הממוצע במדינות ה – OECD (שהוא 23% מכלל תקציב המו”פ) .
2. אי–פגיעה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה.
3. הבטחת עתיד המחקר וההיי–טק הישראלי – לתגבר הוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים. המלצה חשובה המופיעה בדוח תובעת להגדיל באופן ניכר ומיידי את מספר תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה הלומדים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ברמה של 5 יחידות ולתגבר הוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים.
4. תגבור המשאבים והתשתיות למו”פ עד לרמה הממוצעת במערב.
5. החזרת מדענים מצטיינים (מניעת בריחת מוחות).
6. תגבור קשרי מערך המחקר הישראלי עם גופי מחקר בין–לאומיים.
7. שימור תחומי מחקר נכחדים – להציל חוגים באמצעות ריכוז מאמצים והקמת גוף מתאם.
8. שימור רמתם של מדעי הרוח והחברה.
9. הרחבת הנגישות לקבוצות אוכלוסייה נוספות.
10. גיוס סגל צעיר לאוניברסיטאות.

עוד אומרת נשיאת האקדמיה כי: “מערכת המדע הישראלית הוכיחה פעם אחר פעם את יכולתה לתרגם השקעה כספית לפריצות דרך גדולות במיוחד בקנה מידה בין–לאומי. ישראל של היום איננה ממצה את מלוא הפוטנציאל הגלום בה. כיום יש צורך דחוף לחזור לראיית העולם הרחבה של מקימי המדינה, שראו במדע את אפיק ההשקעה הלאומי המבטיח ביותר של עם ישראל -שיבטיח את קיומה ושגשוגה של המדינה בעתיד”.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה על פי חוק ב-1961 והיא פועלת לקידומו של המחקר במערכת האקדמית בישראל הן בתחומים של מדעי הטבע והן במדעי הרוח והחברה. חבריה הם כ-111 מדענים וחוקרים מהבולטים ביותר בארץ. האקדמיה משמשת יועץ רשמי לממשלת ישראל בעניינים הקשורים למדע ולמחקר, ואחד מתפקידיה העיקריים הוא פיתוח הקשרים עם אקדמיות למדעים וארגוני מדע ברחבי העולם.

הדו”ח מתפרסם במקביל באתר האקדמיה