שמן מצמחי הקיקיון ישמש כדלק סילוני

חברת אבוג'ן דיווחה כי צמחי הקיקיון שהיא מפתחת לטובת תעשיית הדלקים האלטרנטיביים ישמשו לייצור ביוג'ט, חומר גלם בר-קיימא לייצור תחליף לדלק מטוסים המבוסס על שמן צמחי.

עלה צמח הקיקיון - ישמש ליצור דלק ביולוגי. צילום: תמר הירדני. מקור: ויקיפדיה.
עלה צמח הקיקיון - ישמש ליצור דלק ביולוגי. צילום: תמר הירדני. מקור: ויקיפדיה.

מאז אפריל 2009 עורכת חברת אבוג'ן ניסויים בשיתוף נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית), מעבדות חיל האוויר האמריקאי וחברת UOP לבחינת ההיתכנות והפוטנציאל של שמן הקיקיון להוות חומר גלם בר-קיימא לייצור ביוג'ט.

ממצאי הניסוי של ביוג'ן ונס"א שהתפרסמו לפני ימים אחדים מראים כי צמחי הקיקיון המשופרים שפיתחה החברה מהווים חומר גלם בר-קיימא לייצור תחליף לדלק מטוסים המבוסס על שמן צמחי.

בהודעת החברה נמסר כי "על-פי תוצאות הבדיקה, ביוג'ט אשר מקורו מצמחי קיקיון, תואם את התקנים הבינלאומיים והדרישות לדלק תעופה אלטרנטיבי המכיל Synthesized Hydrocarbons (דהיינו המהווה תחליף לדלק הסילוני המיוצר משרשראות פחמן רוויות מימנים). "

דלקים חלופיים בענף התעופה

תעשיית התעופה צורכת למעלה מ-300 מיליארד ליטרים של דלק בשנה, עם גידול של כ-5% בשנה. למרות הגידול הצפוי, התעשייה הצהירה על מחויבותה להפחית את שיעור פליטת גזי החממה, ונראה כי בעתיד הנראה לעין ביוג'ט צפוי להיות אחד הפתרונות הנפוצים ביותר.

מחקר שפורסם באפריל 2010 הראה שהשימוש בביוג'ט מקטין את פליטות גזי החממה ב-90% בהשוואה לדלק סילוני קונוונציונלי המופק מנפט. יתרון נוסף בשימוש בביוג'ט הוא שניתן להשתמש בו כתוספת לדלק סילוני או כתחליף, וזאת מבלי להידרש לשינויים במנוע או במטוס.

תעשיית התעופה מחפשת אחר גידולים, אשר עשויים לשמש כחומר גלם בר-קיימא, תחרותי כלכלית ואשר לא יוביל לפגיעה בשמורות וביערות גשם, במטרה להפחית את פליטת גזי החממה. במהלך השנה האחרונה ערכו יצרניות מטוסים מובילות, בשיתוף עם חברות תעופה שונות, ניסויי טיסה תוך שימוש בביוג'ט שמקורו בגידולים שונים.

נכון להיום, טרם אושרו תקנים בינלאומיים המאשרים שימוש ב"ביוג'ט" לצרכי תעופה מסחריים ולכן לא ניתן להשתמש בביוג'ט כדלק למטוסים, אולם בהתבסס על פרסומים פומביים, החברה מעריכה כי תקן כאמור צפוי להיות מאושר בסוף שנת 2010 או בתחילת שנת 2011. החברה מעריכה כי עד 2017 יגיע השימוש בביוג'ט ל-10% מצריכת הדלק הסילוני.

גידול מסחרי

מטרת החברה לפתח באמצעות שיטות טיפוח קלאסיות ומתקדמות, זני קיקיון בעלי יבול של 4-5 טון זרעים להקטר בגידול באדמות שוליות (לא חקלאיות) בשיטות ממוכנות ובקנה מידה מסחרי, ובכך להוזיל את עלות חומר הגלם ביחס לגידולים אחרים.

כאמור, בניגוד לשמנים צמחיים אחרים, ניתן לגדל צמחי קיקיון באדמות לא חקלאיות – יתרון בולט לעומת שמנים צמחיים מבוססי תירס וקני סוכר הגוזלים אדמות לגידול צמחים למאכל ומשפיעים על מחירי המזון בעולם.

יעדי גידול שנקבעו על ידי החברה משקפים עלויות ייצור שמן של כ-400 דולר לטונה (או מחיר שווה ערך ל-45 דולר לחבית שמן). החברה מבצעת כיום ניסויי שדה לבחינת והמשך פיתוח זני הקיקיון בדרום ארה"ב ובצפון-מזרח ברזיל. גידול מסחרי של צמחי הקיקיון לצורך ייצור ביוג'ט לא יחל לפני סוף 2012 או תחילת 2013.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. ל-2. (סקפטי) מחיר המזון בעולם קשור הרבה פחות ליכולת הייצור
    והרבה יותר למדיניות, ספקולציות בשווקי הסחורות העתידיות
    וסובסידיות. למשל:
    א. במדינות האיחוד האירופי יש מדיניות מכסות ייצור ללא קשר
    ליכולת הייצור האמיתית העולה בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיה
    והחקלאות. לו קנה האיחוד האירופי את העודפים, במקום לפצות
    את החקלאים על הגבלת יכולת הייצור שלהם כדי לשלוח את המזון
    לרעבים בעולם, היה נצרך כמובן להוצאות נוספות (קרור, הובלה וכו').

    ב. מחיר הדגנים בארה"ב עלה בגלל סובסידיות לתעשיית הדלק הביולוגי
    ולא בגלל שום פיתוח חדש.

    ג. מחיר האורז עלה ב-2008 בשיעורים מטורפים כי
    הפך לאפיק השקעה לכספים שבאו ממקומות אחרים
    (שוק הדירות האמריקני למשל).

    לכל אלה אין שום קשר ליכולת הייצור האמיתית, סוג האדמה
    וגידולים אלה או אחרים. כך, ברגע שנסגר הברז של שוק הדירות
    האמריקני ירד פלאים מחיר האורז.

  2. חשוב להזכיר שזו חברה ישראלית ולא חברת הזנק אלא חברה שנסחרת בבורסה ומפתחת מגוון של שיפורים לצמחים בעיקר לתחום של דלקים ביולוגיים.
    באנגלית שמה נכתב: Evogene

  3. האם השטחים הלא חקלאים לא היו לפני זה שטחים ירוקים/טבעיים?
    האם משהו יכול למנוע מחקלאי כן לגדל את הגידול הזה במקום גידולים חקלאים?
    האם בחישוב ההפחתה בגזי הפליטה מישהו לוקח בחשבון גם את הגידול, הדישון, הקצירה והעיבוד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן