קראת על רעיון "משוגע"? ספר לסוכנות החלל האירופית

סוכנות החלל מחפשת השראה בספרות המדע הבדיוני

מאת בארי ג'יימס,הראלד טריביון

ליאונרדו דה וינצ'י שירטט תוכניות למסוק. ארתור סי קלארק כתב על לווייני תקשורת כשטילי וי-2 הגרמניים היו חוד החנית בתחום. אייזק אסימוב ניסח את שלושת חוקי הרובוטיקה זמן רב לפני שמפעלים שלמים החלו לייצר רובוטים. ויליאם גיבסון חלם על מציאות וירטואלית שבה האקרים נכנסים לממלכת הסייברספייס לאחר שחיברו את מוחם למחשבים.

כעת, כחלק ממאמציה של אירופה להנהיג את הקדמה הטכנולוגית, מבקשת סוכנות החלל האירופית מהציבור להציע רעיונות הלקוחים מספרי מדע בדיוני, העשויים להבטיח זווית הסתכלות חדשה, לנוכח החידושים בטכנולוגיה ובחומרים.

דרושים בממוצע כ-60 הבזקי גאונות מדעיים כדי להגיע לרעיון ישים אחד, והסוכנות מנסה לצוד רעיונות חדשים בכל מקום אפשרי. "אירופה צריכה להתכונן היום, כדי שתוכל להישאר מחר בתחרות", אמר אנג'לו אטציי, מהמרכז למחקר וטכנולוגיה בסוכנות החלל האירופית בהולנד. "המשמעות היא לעשות דברים עכשיו, כדי שלא נעתיק את כל מה שהאמריקאים עושים. עלינו להחליט באילו תחומים צריכה חזית המחקר האירופית להתמקד".

אטציי, העומד בראש מחלקת האסטרטגיה והתיאום הטכנולוגי, הודה כי "חלק מעמיתינו חשבו שאנחנו מתבדחים" כאשר מחלקתו יעצה לחפש רעיונות בספרי מדע בדיוני. אך צעד כזה אינו כה יוצא דופן. כבר לפני שמונה שנים אירגן מרכז הטילים והחלל האמריקאי תצוגה שקיבלה את הכותרת "תוכנית לחלל: ממדע בדיוני למדע עובדתי". היא הראתה כיצד האמנות חזתה את המדע, החל בספרו של ג'ון וילקינס מהמאה ה- ,17"גילוי עולם בירח".

סופרי מדע בדיוני רבים היו בעצמם מדענים טובים, ורבים מהחוקרים הדגולים – בין היתר, סטיוון הוקינג, מרווין מינסקי, שלדון גלאשו וסטיוון ויינברג – זוקפים לזכות הסיפורת את התעניינותם במדעים. ליאו זילארד אמר פעם כי הסיפור של ה"ג ויילס על אנרגיה אטומית, "עולם משוחרר", העניק בחלקו השראה למחקר שהוביל אותו ל"פרויקט מנהטן". חלוץ הטילים, ורנר פון-בראון, מעולם לא החמיץ עותק של כתב העת "מדע בדיוני מדהים". במשך כל מלחמת העולם השנייה הוא דאג שהעיתון יישלח למענו לכתובת נייטרלית בשוודיה.

פרויקט המדע הבדיוני משמש גם כאמצעי להשתחרר ממגבלות הענף, שבאופן פרדוקסלי הוא אחד השמרנים בטכנולוגיה, בהשוואה לתחומים אחרים דוגמת תקשורת ומחשבים שבהם מחזור החידושים מהיר בהרבה. מדענים לא רוצים שהפרויקטים היקרים שלהם ייכשלו ולכן, אמר אטציי, בטוח יותר לתכנן אופניים חדשניים מאשר חללית חדשנית. הן תחנת החלל הרוסית מיר והן מעבורת החלל האמריקאית נושאות בתוכן טכנולוגיה שמרנית במיוחד.

סוכנות החלל האירופית מעוניינת להביא רעיונות חדשניים לשלב התפתחות שבו היתרונות כבר הוכחו והסכנות מובנות ומצומצמות. סטפן מיכאלובסקי, מזכ"ל "פורום מגה-סאיינס" בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, אמר כי להצעת סוכנות החלל האירופית שני יתרונות חשובים. "היא עשויה להציג במערומיהם חלק מהרעיונות הטיפשיים הקיימים כבר", אמר, "אבל גם להעניק הזדמנות לרעיונות לא קונוונציונלים, ועם זאת מכובדים וחשובים, שלא זוכים לכל תשומת לב בשל מערכת הסינון המדעית והסקירה של עמיתים למקצוע".

סוכנות החלל ביקשה מ"מזון ד'אייר" (בית המקום האחר), המוזיאון השווייצי למדע בדיוני, ומקרן ,OURS החוקרת את הממדים התרבותיים של חקר החלל מבאזל שבשווייץ, לאסוף רעיונות משוחרי מדע בדיוני ברחבי העולם. פרטים על הפרויקט, שהחל לפני כמה שבועות, אפשר למצוא באינטרנט – ב-,http://itsf.spaceart.net המציע טפסים לדיווח על רעיונות, דף נתונים שכבר הוגשו, וקבוצת דיון.

"אנחנו רוצים לראות אם רעיונות חדשניים, הנבחנים באמות מידה הנדסיות בדוקות, ראויים לבחינה נוספת", אמר אטציי. "נבחן את הרעיונות בראש פתוח, כדי לבדוק אם יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד. ואז, במידת הצורך, נשקיע השקעה ראשונית במה שייראה כרעיונות הנדסיים או פיסיקליים ראויים". לא נמסר באילו סכומים מדובר. לסוכנות החלל האירופית אין מספר יעד של רעיונות שיישארו בסוף השנה לאחר סינון ההצעות הראשוניות.

קרני לייזר עברו בדור אחד ממדע בדיוני לנגני-דיסקים ממשיים, והספרות מלאה ברעיונות שנראו חריגים בזמנם וכיום הם הגיוניים. פרויקטים המבוססים על עקרונות מדעיים מוצקים מתויגים לפעמים כמדע בדיוני רק משום שהם מצריכים טכנולוגיה מתוחכמת יותר מזו הקיימת כיום.

ב-,1951 למשל, פירסם המהנדס קארל ויילי סיפור בכתב העת "מדע בדיוני מדהים", ובו תיאר נסיעה בחלל המתבצעת באמצעות לכידת לחץ קרני השמש. סיפורו הקצר של ארתור סי קלארק מ- ,1963"הרוח מהשמש", תיאר סירת מרוץ סולרית. כיום מתמקד מחקר הנערך בארצות הברית בדרכים שיאפשרו להתקין על ספינות חלל מפרשים מגנטיים ענקיים ממולאים בפלסמה שינועו בכוח הרוחות הסולריות. כך יוכלו ספינות החלל להגיע לכוכב הלכת שבתאי בתוך פחות מחצי שנה.

אפילו הכלי שקדם לטיל, בלון ממולא בגז, זוכה מחדש בעדיפות כאמצעי לחקר פני כוכבים רחוקים. זאת בעקבות פרויקט "וגה" הצרפתי-הרוסי משנת .1985 אז הצליחו שני בלונים לשרוד במשך כמעט יומיים באטמוספירה של כוכב הלכת נוגה.

המעבדה להנעה סילונית, השואבת רעיונות מאליפות ארצות הברית בסירות מפרש, עובדת כעת על בניית בלונים אווירודינמיים שיוכלו בעתיד לסרוק את פני כוכבי הלכת טיטאן או פלוטו.

"מדע ומדע בדיוני מזינים זה את זה", אמר פטריק גייזר, אוצר "מזון ד'אייר", שבו קיים אחד האוספים הגדולים בעולם בתחום זה, בבניין שבעבר שימש בית כלא. סופרי מדע בדיוני דוגמת ז'ול ורן התגאו בדיוק הידע המדעי שלהם. יוגו גרנסבק, הכתב שייסד את המגזין "סיפורים מופלאים" ב-,1926 טען כי במדע בדיוני יש תועלת חברתית דווקא משום שהוא מפרה את המחקר וההמצאות. ומדענים פנו לפעמים לסיפורת כדי לבטא רעיונות ספקולטיוויים או כדרך לבחון ולבקר את חברתם.

"בניגוד לעמדה הרווחת לגבי מדע בדיוני, הוא עוקב מקרוב אחר המדע", אמר גייזר. אכן, לעתים קרובות הרעיונות המדעיים מוזרים אף יותר מהמדע הבדיוני. היסט הזמן של תהילת "מסע בין כוכבים" ו"מלחמת הכוכבים" הוא אחרי ככלות הכל וריאציה ספרותית על איינשטיין.
{הופיע בעיתון הארץ, 31/5/2000{

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן