סיקור מקיף

האקדמיה למדעים ערב עיון במלאת שנה לפטירתו של פרופ' שמואל נח אייזנשטדט – אבי הסוציולוגיה בישראל

פרופ' אייזנשטדט (1923-2010) נחשב כמייסד ענף הסוציולוגיה באקדמיה הישראלית. מחקריו המוקדמים התמקדו בחברה הישראלית, בשנות ה-50 וה-60: הוא עסק במושבי העובדים, בקליטת העלייה, בסולידריות הפנימית בחברה הישראלית, בציביליזציה היהודית, וכתב רבות על תהליכים של מודרניזציה.

פרופ' שמואל נח אייזנשטדט, 2008. מתוך ויקיפדיה
פרופ' שמואל נח אייזנשטדט, 2008. מתוך ויקיפדיה

שנה לאחר פטירתו תקיים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ערב עיון לזכרו של פרופ' שמואל נח אייזנשטדט, חבר האקדמיה, חתן פרס ישראל ומי שהיה תלמידו של מרטין בובר ומראשוני הסוציולוגים בישראל. אייזנשטדט העמיד תלמידים רבים וזכה לשם בינלאומי בזכות מחקריו פורצי הדרך. ערב העיון המהווה מעין פרידה מ"אבי הסוציולוגיה הישראלית" יתקיים ביום שלישי, כ"ה במרחשוון תשע"ב, 22 בנובמבר 2011 בשעה 17:30 בבית האקדמיה למדעים ברחוב ז'בוטינסקי 43 בירושלים.

בערב העיון ישתתפו פרופ' ב"ז קדר, סגן נשיא האקדמיה, פרופ' ביורן ויטרוק, ראש המכון השוודי ללימודים מתקדמים ידבר על תרבויות הציר וריבוי המודרניות, פרופ' דוד שולמן חבר האקדמיה ידבר על ידידות בשלהי עידן הציר וד"ר עירית מאיר, בתו של פרופ' אייזנשטדט תדבר בנימה אישית על בית אבא.

פרופ' אייזנשטדט (1923-2010) נחשב כמייסד ענף הסוציולוגיה באקדמיה הישראלית. מחקריו המוקדמים התמקדו בחברה הישראלית, בשנות ה-50 וה-60: הוא עסק במושבי העובדים, בקליטת העלייה, בסולידריות הפנימית בחברה הישראלית, בציביליזציה היהודית, וכתב רבות על תהליכים של מודרניזציה. הוא חיבר עשרות ספרים ומאות מאמרים אקדמיים. עבודתו משלבת תיאוריה סוציולוגית עם מחקר אמפירי והיסטורי בחקר חברות, ציוויליזציה ודפוסי מודרניזציה. פרופ' אייזנשטדט נחשב כחוקר ומלומד יוצא דופן בעל השפעה רבה בדיסציפלינות שונות כסוציולוגיה, כמדע המדינה, כלימודי הדתות וכאנתרופולוגיה.

מחקריו ההשוואתיים של אייזנשטדט בנושא המודרניזציה הקנו לו שם בינלאומי וזיכו אותו בשורה של פרסים וביניהם פרס ישראל לסוציולוגיה (1973), פרס א.מ.ת (2005) והפרס האחרון ע"ש הולברג בנורווגיה בשנת 2006. בנימוקי ועדת פרס הולברג היוקרתי נכתב כי "פרופ' אייזנשטדט פיתח ידע השוואתי בעל איכות נדירה, המתרכז בשינוי חברתי ובמודרניזציה וקשור ליחסים שבין תרבות, מערכות אמונה ומוסדות פוליטיים". אייזנשטדט עסק גם בחקר ההיסטוריה של עם ישראל בהיבטים סוציולוגיים ומחקריו ערערו על תפישת היהדות בהדגש הדתי או הלאומי בלבד.

אייזנשטדט שהקים את המחלקה הראשונה לסוציולוגיה בישראל באוניברסיטה העברית ולימד בה דורות של סוציולוגים, פרש רשמית מהאוניברסיטה ב-1983 אף על פי שהמשיך להרצות ולכתוב כעמית מחקר בכיר במכון ון ליר עד יום מותו. אייזנשטדט כיהן גם כחבר האקדמיה הלאומית למדעים מאז 1965.

עבודתו משלבת תיאוריה סוציולוגית עם מחקר אמפירי והיסטורי בחקר חברות, ציוויליזציה ודפוסי מודרניזציה. פרופ' אייזנשטדט הוא חוקר ומלומד יוצא דופן בעל השפעה רבה בדיסציפלינות שונות כסוציולוגיה, כמדע המדינה, כלימודי הדתות וכאנתרופולוגיה.

תגובה אחת

  1. כבר לא מדברים יותר על סוציולוגיה. בעידן החדש זה לא 'אין'. מחד קידוש האינדבידואל מגביל אותנו לעיסוק, אובססיבי משהו, בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. מאידך דיקטטורת ה'פוליטיקלי קורקט, סותמת הפיות הגדולה ביותר מאז האיקוויזיציה, מדכאת כל רצון לעסוק בקבוצות של אנשים, באיפיונים שלהם, בפגמים שלהם,אפילו בהקשרים החברתיים של הפסיכולוגיה, הכלכלה והיחסים הבינלאומיים של מדינות מסויימות. הנה דוגמה קטנה ועצובה משלנו: אחוז תאונות הדרכים הקטלניות בהן מעורבים ערבים בישראל גבוה משיעורם באוכלוסיה. מה עושים עם זה? שום דבר. יותר מזה, העיתונים – כל עוד הם רק יכולים – ימנעו מידע כזה בכוונת מכוון. רק לאחרונה אזר אומץ פובליציסט ערבי ישראלי וכתב מאמר על כך שהערבים מזלזלים בחוקי התנועה כחלק מהזלזול והטינה שלהם כלפי הממסד הישראלי בכללותו. אני רואה מגמה דומה, אגב, גם אצל המיזרחיים היהודים. אני חושב שמחקרים סוציולוגיים יכולים להיות מרתקים כמו גם כמובן מועילים מאד לחברה. אבל בשנים האחרונות נראה שרק אנשי פירסום, מדיה וטייקוני הצרכנות הם היחידים שחוקרים אותנו כחברה כדי לגלות איך אפשר לטמטם אותנו עוד יותר כדי שנקנה עוד תחבושות (בילתי) הגייניות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן