סיקור מקיף

מחקר של בנק ישראל: השקעה בתשתיות מגדילה פרודוקטיביות בתעשייה

בנק ישראל מפרסם מחקר חדש המצביע על עלייה פרודוקטיווית בענפי התעשייה ככל שעולה ההשקעה בתשתיות כמו כבישים, מסילות ונמלים

מחלף בלוס-אנג'לס, מתוך ויקיפדיה
מחלף בלוס-אנג'לס, מתוך ויקיפדיה

מחקר שערך ד"ר רן שהרבני, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, העוסק בהשפעה של ההון התשתיתי על ענפי התעשייה, נמצא כי הון התשתיות – שעיקרו כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים ואוויר ותקשורת – מגדיל את הפרודוקטיביות של ענפי התעשייה. עלייה של 10 אחוזים בהון התשתיות מגדילה את התפוקה, בממוצע, בכ-1.25 אחוז.

לממשלה יש השפעה על השוק הפרטי מאחר והיא קובעת את רמת התשתיות והרגולציה, בדרך זו ביכולתה לעודד ייצור ולשפר תחרותיות. ככל שהממשלה משקיעה יותר בהון התשתיות כך השוק הפרטי חוסך יותר עלויות, חיסכון זה מושקע בחומרי גלם המשמשים בייצור וכפועל יוצא גדלה הפרודוקטיוויות התעשייתית. על פי המחקר מסתבר כי הון התשתיות הוא הון תחליפי להון הפרטי ובמידת מה גם לעבודה, עלייה של 10 אחוזים בהון התשתיות מאפשרת הקטנה של ההון הפרטי, בממוצע, בכ-4 אחוזים, ושל תשומת העבודה – בכ-0.7 אחוז.

במחקר נמצא כי תשואה עולה לגודל כמעט בכל הענפים. במידה והממשלה מגדילה את כל התשומות פי שניים, התפוקה של התעשייה תגדל יותר מאשר פי שניים. הממצאים דומים לממצאים בעבודות מחקר של ענפי התעשייה במדינות דומות דוגמת ארה"ב, בקנדה ובאוסטרליה.

ראוי לציין כי הון התשתיות משרת גם ענפי משק אחרים וגם את הצרכנים, כך שהתועלת למשק כולו משמעותית הרבה יותר.

המחקר המלא

4 תגובות

  1. זה כן ברור מאליו. באופן כללי כשיש לאנשים חיים נוחים יותר הם גם יתרמו יותר. יהיה פחות מרמור פחות תסכול. זה לא נכון להסתכל על זה במונחי רווח והפסד. המדינה צריכה לכלכל את צעדיה ככה שלאזרחיה יהיו החיים הטובים ביותר שאפשר. באותה מידה אפשר להגיד את זה על חינוך, בריאות תרבות וכו'… סטודנט שיראה שבמדינה שלו משקיעים בהשכלה הגבוהה והוא לא צריך 50 עבודות לשלם את שכר הלימוד ישאר פה ולא יעבור לחו"ל.
    ועמי איש ציבור לא צריך לעשות דברים רק כדי לזכות בכח, כדי לזכות בבחירות הבאות. וגם לאיש הפשוט צריכה להיות הסתכלות יותר ארוכת טווח.

  2. השאלה גם באילו תשתיות מדובר. אני בטוח שהשקעה ברכבת נורמלית עדיפה על כבישים, אשר גורמים לזיהום יותר גדול, יותר רעש, ובסופו של דבר לפחות חסכון כלכלי. חשבתם פעם כמה דלק נשרף על העמישה שלנו בפקקים? צריך ליצור מערכת תחבורה חלופי ויעילה

  3. ברזיל למשל, יכלה להיות אחת מיצואניות תוצרי החקלאות הגדולה בעולם, אבל בעיות בתשתית כמו כבישים ברמה ירודה, מחסור בנמלים, צי משאיות קטן ובעיות נוספות לא מאפשרים למדינה לנצל את מלוא הפוטנציאל שלה.

    המידע ידוע למקבלי ההחלטות, ומדי שנה משרד החקלאות של ארה"ב מציין זאת בדוחות שלו, אבל כמו שנאמר, הפוליטיקה משחקת תפקיד חשוב בכלכלה.

  4. כן. זה אולי נשמע טריוויאלי ומובן מאילו, אבל זה לא כך. בטח לא במדינה שבה יעילותו של פרוייקט מחושבת על פי הכח האלקטורלי שהוא נותן למועמד זה או אחר. במדינה כזו היעילות של השקעה צריכה להתממש במהלך קדנציה ורצוי לקראת סופה – כדי שהציבור ירגיש בה בדיוק כשהוא משלשל (או מקיא) את פתק ההצבעה שלו.

    אני לא מבין בכלכלה ולא קראתי את הדוח הנ"ל, אבל אני מקווה שיש בו, למעט אמיתות מדעיות ברורות מאלייהן כמו זו שכתובה מעלה, גם חישובי יעילות. להשקיע בתשתית פי 2 יכול להיות יעיל. מה לגבי השקעה של פי עשר? כבר פחות יעיל, לא? אולי לא.

    אני מקווה שהאנשים הנכונים יקראו ויבינו את מה שאני לא קראתי ולא הבנתי ויידעו לעשות בזה שימוש לרווחה לאומית בפרט ואנושית בכלל.

    ויוה לה רבולוציון,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן