דרושה חשיבה כלכלית חדשה לעידן המידע

המידע הוא למעשה התשתית שעליה נשענת פעילותם של אירגונים באשר הם

במהותו המידע הוא למעשה התשתית שעליה נשענת פעילותם של אירגונים באשר הם. יתרה מכך המידע הוא למעשה המסד שעליו נשענת כלל הפעילות החברתית, התרבותית והכלכלית. בחברה עתירת הידע אשר בה אנו חיים מתבקש שימוש מושכל במידע, בכדי שהפעילות הכלכלית תניב פירות אופטימליים . למעשה גם בשנים עברו אי אפשר היה לתפקד ללא שום זרימת מידע, אלא שכיום היקף המידע הוא כה עצום, עד כדי כך שהפך לאיכות בפני עצמה, וקיימת כיום מודעות חסרת תקדים למשמעותו של מושג המידע.
השימוש המושכל במידע, חייב להעשות מתוך הבנה שניצולו ישען על רציונל כלכלי . יש לעשות שימוש במושגים הכלכליים המקובלים תוך התאמתם לתקופה ובמידת הצורך לפתח גם מושגים חדשים. ארגונים ככל שהם נעשים כיום שטוחים יותר, עדיין חייבים לשמור על מסגרת היררכית גם אם הם מאמצים דפוסים ארגוניים חדשים.
שום ארגון איננו יכול לפעול בלי שתהיינה פונקציות מתכננות ופונקציות מבצעות. זרימת המידע מתבצעת בערוצי תקשורת דו-כיווניים אנכיים ואופקיים. זרימת המידע האנכית כלפי מטה נעה ממקבלי ההחלטות הבכירים ביותר עד לרצפת הפירמידה בה נמצאים אותם בעלי תפקידים המבצעים את פעולות הבסיס או הייצור של האירגון וזרימת המידע האנכית כלפי מעלה מתחילה ברצפת הפירמידה ומגיעה לפסגתה. הזרימה כלפי מעלה כוללת את הדיווחים על מהלך העבודה והזרימה כלפי מטה מתייחסת לקביעת מדיניות, בקרת איכות, עמידה בלוחות זמנים, ייצור טובין בהיקף הנדרש, עמידה על אופיה של התקשורת הפורמלית והלא פורמלית ועוד.
זרימת המידע האופקית מיועדת לתאם בין פעולות שונות שתוצאתם הסופית היא שילובם של פריטים שונים לידי מכלולים. כל נקודת מדרג בערוץ האנכי או כל נקודת מפגש היא צומת החלטה. ההחלטה המתקבלת היא פונקציה של היקף המידע המגיע אליה, מהירות הגעת המידע והחשיבות היחסית של כל פריט מידע. על פניו נראה שככל שהיקף המידע המגיע לצומת ההחלטה גדול יותר וככל שהוא מגיע מהר יותר, הרי שאיכות ההחלטה המתקבלת תהיה טובה יותר אבל אין זה בהכרח כך, וזאת מהסיבות הבאות:
א. לפריטי מידע שונים יש עלויות שונות. יהיו פריטים זולים ויהיו פריטי מידע יקרים.

ב. לפריטי מידע שונים חשיבות יחסית שונה. יכולים להיות פריטי מידע חיוניים ביותר שעלות הפקתם או זימונם יקרים ויכולים להיות פריטי מידע חלופיים אך זולים יותר ולהיפך. פריטי מידע חיוניים פחות יכולים להיות יקרים ופריטי מידע חלופיים יכולים להיות זולים. מכאן מתבקשת המסקנה שההחלטה באם להשתמש בפריט מידע מסויים היא פונקציה לחשיבותו, למידת הזמינות שלו ולעלותו.
ג. להפקתו של מוצר מסויים נדרש סך נתון של פריטי מידע ולא מעבר לכך . אין צורך בכל המידע הקיים עבור תהליך הייצור .
ד. יכול להיווצר מצב שבו פריטי מידע יגיעו מוקדם מדי והם יגרמו בשל כך להטייה אצל מקבלי החלטות והתוצאה הסופית תהיה החלטה שגויה.
יכול בהחלט להיווצר מצב בו מגיע מידע רב לצומת ההחלטה , אך רק בחלקו הוא רלבנטי. ההחלטה באם להשתמש בפריט מידע מסויים היא גם פונקציה של חוק התפוקה השולית הפוחתת. יש להביא בחשבון האם פריט מידע מסויים, מעבר לסף נתון מוסיף דבר משמעותי לתהליך קבלת ההחלטות. קיימת אפשרות שזימונו של פריט מידע יעלה יותר ממידת השימוש שנעשה בו . השימוש בחוק התפוקה השולית הפוחתת בא למנוע את הצפתה של צומת ההחלטה במידע רב מדי. זרימה מתמדת של מידע בהיקפים גדולים היא בבחינת שיטפון שעלול להביא לקריסתן של מערכות.
ערוצי התקשורת יכולים לא פעם להסתם או להיקרע מסיבות שונות. כאשר מידע לא זורם בכלל, או שקצב זרימתו מואט, או כאשר קיים לחץ גדול מאוד של זרם בערוץ התקשורת, הייצור עלול להפגע במקרה הטוב ובמקרה הרע מחלקות, אגפים ולפעמים גם ארגונים עלולים לקרוס, תופעה שאפשר למצוא כמותה במערכת אספקת המים. ככל שאותה סתימה נמצאת בנקודת צומת גבוהה יותר במדרג הארגוני, כך הנזק שלה גדול יותר וזאת מהסיבה שעם העלייה במדרג הארגוני כך עולה החשיבות של ההחלטות המתקבלות שם. עלות הנזק היא פונקציה של מיקומה של הסתימה במדרג הארגוני . לכן יש לפעול במהירות לשחרורה של הסתימה . אי נקיטה בצעדים מתאימים תביא להצטברות הנזק עד כדי כך שיהיה צורך לבנות ערוץ זרימה חדש .
באותה מידה שהביקוש המצרפי ברמת המקרו מוגדר כסכום המצורף של ביקוש הצרכנים למוצרי צריכה ושל ביקוש העסקים לסחורות השקעה, כך גם אפשר להתייחס לביקוש המצרפי של המידע ברמת המיקרו. הביקוש המצרפי של המידע מוגדר כסך פריטי המידע הנמצאים במחזור בארגון בתקופה מסוימת . בארגון ישנם שני סוגים של פריטי מידע. סוג אחד של מידע הוא כלל פריטי המידע שנעשה בהם שימוש חד פעמי אם ע”י אדם בודד או מחלקה או אגף. סוג שני של מידע הוא סך פריטי המידע הנמצאים בשימוש חוזר לצרכים שונים כפונקציה של מידת חיוניותם בתהליכי קבלת ההחלטות. מידע שהופק בארגון או נרכש ממקורות חיצוניים, השימוש החוזר בו זול יותר מכיוון שהוא כבר קיים והעלות היחידה שלו היא עלות אחזורו. לכן, כאשר באים לעשות חשבון תקופתי יש להתייחס גם לאופי זה של עלויות . רצוי על כן להשתמש כמה שיותר במידע קיים כדי להוזיל את עלות ייצורו.
צורה מיוחדת של זרימת מידע היא זו של האינטרנט. מידע זה יכול להיות מסופק לעיתים בחינם ולעיתים יש לשלם עבורו. מכיוון שבתחומים רבים המידע הוא רב מאד ולעיתים גם אינסופי, יכול להיווצר מצב שגם אם המידע מסופק בחינם הרי שאיתורו דורש זמן רב . כאן יש צורך להשתמש במושג חדש והוא עלות אחזור המידע . נדרשת על כן פונקציה ארגונית מתאימה והיא המידען. ככל שיש להשקיע יותר באיתור המידע נדרש זמן מחשב רב יותר וככל שהמידען הוא מיומן יותר עלות העסקתו גבוהה יותר . מידען מיומן הוא זה אשר מאתר את המידע הנדרש בזמן קצר ככל שניתן ואשר יכול לספק את שירותיו למספר מקסימלי ככל שניתן של דורשים בארגון .
אספקת מידע בחינם כדוגמת היכולת להוריד תוכנות מהאינטרנט מלווה בקידום מכירות של מוצרים שונים שבאים לתמוך בתוכנות אלה. זוהי למעשה גירסה מיוחדת של רעיון המוצר המשלים. בעוד שבמוצרים רגילים, המוצרים המשלימים באים כתוספת הכנסה למפעל שמייצר אותם, הרי שבתחום המידע עיקר ההכנסות נשען למעשה על המוצרים המשלימים.
יישומם של כללים אלה בארגונים ובמפעלים שונים , תוך התייחסות להיבטים הכמותיים שלהם יכול לאפשר איפיון נוסף של גופים שונים מבחינתם של אופן השימוש בערוצי התקשורת השונים, והשימוש המושכל בהם מבחינה כלכלית .

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~334612600~~~98&SiteName=hayadan