חיידקים? כדאי לכם לאכול גללים / פיטר אנדרי סמית

גללי פרה מעודדים עמידות לאנטיביוטיקה גם כשמקורם בפרות נקיות מתרופות

כשאנטיביוטיקה לסוגיה נעשתה זמינה, החלו החקלאים להשתמש בה ללא אבחנה. הם הזליפו סְטְרֶפְּטוֹמיצין למזונן של תרנגולות כדי להאיץ את גידולן ונתנו ממנו לחזירים במינונים נמוכים כדי לגרום להשמנתם. כיום המדענים יודעים ששימוש יתר באנטיביוטיקה במשק החי מטפח חיידקים עמידים לתרופות המסַכנים את בריאותם של בני אדם. בעיצומם של הדיונים באשר להגבלות שיש לנקוט, ממשיכים המדענים להתעניין באופן נמרץ במנגנוני העמידות של חיידקים ובפענוח המסלולים שבהם העמידות הזאת עושה את דרכה לבני אדם.

ג’ו הנדלסמן עוקבת אחר מסלול נדידה כזה שהיא מכנה בשם: “מן האסם אל השולחן”. הנדלסמן היא מיקרוביולוגית המשמשת עכשיו כמנהלת לנושאים מדעיים בלשכה למדיניות מדעית וטכנולוגית בבית הלבן. בעבר, בחנה הנדלסמן פרות במשק החלב שחקלאים מרבים לספק להן אנטיביוטיקה. החקלאים נוהגים להשתמש בגללי הפרות האלה כדי לדשן את היבולים. בנוסף על חומרי מזון, עלול הזבל הריחני הזה לשאת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. הדבר חמור משום שהחיידקים עלולים לבוא במגע עם צמחים שבסופו של דבר מגיעים למרכולים ומקצתם נאכל רענן, ללא בישול.

כדי להבין כיצד נוצרו חיידקים כאלה, הנדלסמן ועמיתיה באוניברסיטת ייל, ערכו ב-2013 מחקר שבמהלכו דישנו מצעי גידול מוגבהים בגללים שנאספו בחוות סמוכות בקונטיקט. במחקר השתמשו בגללים שנלקחו מפרות שלא טופלו באנטיביוטיקה. החוקרים הופתעו למצוא יותר חיידקים בעלי גנים לעמידות לאנטיביוטיקה באדמה שדושנה בגללים משמצאו באדמה שדושנה בדשן סינתטי עתיר חנקן, אף על פי שהפרות היו נקיות מתרופות. הצוות פרסם את עבודתו בגיליון אוקטובר 2014 של רשומות האקדמיה הלאומית למדע של ארה”ב (PNAS).

מחקרים שקדמו למחקר הזה הראו שגללי חזירים שטופלו באנטיביוטיקה הכילו חיידקים עמידים ובכללם אשריכיה קולי, אך התוצאות ממחקר גללי הפרות מרמזות שעל התפתחות העמידות משפיעים גורמים נוספים, ולא רק מתן אנטיביוטיקה לבעלי החיים. משהו בגללים עצמם מעודד את שגשוגם של חיידקים עמידים המצויים בהם באופן טבעי.

ואולם, הממצאים אינם מעידים על כך שעמידות מצויה בכל מקום, אומר לאנס פרייס, מיקרוביולוג באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון (שלא השתתף במחקר). לדבריו, עמידות רחבת היקף אינה דבר בלתי נמנע. “אנו יכולים לשלוט בה. יש ראיות ברורות מאוד שכסוגרים את ברז האנטיביוטיקה מפחיתים בהרבה את כמות החיידקים העמידים.”

הניסוי שהנדלסמן מתכננת כדי לבחון את השערת “מן האסם אל השולחן” יבדוק אם צנוֹן שגודל באדמה מדושנת בצואת פרות יכול לקלוט גנים לעמידות דרך מערכת צינורות ההובלה שלו. “לצנון יש ‘ורידים’ בדיוק כמו לנו,” היא אומרת. “עדיין אין לנו הוכחות שהוא קולט את החיידקים מן האדמה אבל זאת אפשרות מעניינת מאוד.”

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל