אריה סתר
מקלדת דבוז'ק – שונה לחלוטין ממקלדת הQWERTY המוכרת
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/setter15.html
האותיות האנגליות במקלדת המחשב מסודרות בסדר מסוים. השורה העליונה מתחילה באותיות Q,W,E,R,T,Y… וסידור זה, אכן נקרא QWERTY, להבדיל מסידורים אחרים של האותיות שהיו, או עדיין ישנם.
האם מישהו שאל את עצמו מדוע האותיות במקלדת מסודרות דווקא בסדר זה ולא למשל לפי סדר ה- ABC?
תכנון להגבלת המהירות
הסיבה לסדר מסוים זה של אותיות היא היסטורית והיא נעוצה במבנה המכני של מכונת הכתיבה. במכונת הכתיבה המכנית הפעיל כל מקש מנוף שבקצהו האות. המנופים סודרו כך שכל האותיות יפגעו באותו מקום יחסית למכונה. העגלה, אליה מוצמד הנייר, זזה עם כל הקשה. אם לחצו על שני מקשים יחד או בהפרש זמן קטן, מנופי האותיות נתפסו אחד בשני, דבר שעיכב את פעולת ההקלדה. כדי לצמצם תופעה זו למינימום, תוכנן סידור האותיות במקלדת כך שאותיות שמרבות להופיע בסמיכות, מוקמו במקלדת רחוק זו מזו – בשורות נפרדות. סידור זה של המקלדת נקבע לפני כ- 130 שנה, כאשר המציא כריסטופר סולס את מכונת הכתיבה במתכונתה המוכרת היום וחברת רמינגטון ייצרה והוציאה אותה לשוק. סידור זה של האותיות נשמר לאורך כל השנים (ולוואי שבטכנולוגיות אחרות היו שומרים על תאימות ותקנים אחידים). אותו סידור אותיות נשמר גם במקלדות המסופים והמחשבים למיניהם.
תדירות האותיות
אם המקלדת תוכננה בכוונה שלא יקלידו כל כך מהר, אז אולי כדאי לתכנן מקלדת שתאפשר הקלדה מהירה יותר? כך חשב לפני כשבעים שנה, פרופסור אמריקני לסטטיסטיקה בשם DVORAK (בצ'כית זה מבוטא דבוז'ק, או ליתר דיוק – דבורז'ק). כסטטיסטיקן, הוא רשם לעצמו את תדירות הופעתן של האותיות בשפה האנגלית ותכנן סידור אותיות על פי העקרונות הבאים. בשורת האותיות האמצעית – היא השורה המהווה למקלידים בשיטה העיוורת, את עמדת המוצא של האצבעות, מוקמו האותיות בעלות תדירות ההופעה הגבוהה ביותר, משמאל התנועות ומימין – העיצורים התדירים ביותר. הקלדה בשורה זו נעשית כמעט ללא תנועת אצבעות – רק על ידי לחיצה (חוץ משתי האותיות המרכזיות – אבל גם תנועה זו היא קלה ומהירה יחסית). בשורה העליונה הוא מיקם את האותיות הבינוניות מבחינת תדירות הופעתן, ובשורה התחתונה את האותיות הנדירות בשפה האנגלית. להניע את האצבעות בכיוון השורה העליונה – זה קל ומהיר מאשר לשורה התחתונה.
השיפור
לטענת ממציא מקלדת זו – מקלדת DVORAK הנקראת על שמו, 70 אחוזים מההקלדה נעשית בשורת האותיות האמצעית ו- 35 אחוזים מהמלים הנפוצות באנגלית, מכילות אותיות משורה זו בלבד. אלה הן טענות שניתנות בקלות לבדיקה, אך דבוז'ק הרחיק וטען שהמקלדת שלו מאפשרת הקלדה במהירות גדולה יותר ועם פחות שגיאות, בשיעור שיפור של 35 עד 50 אחוזים ושסיכום תנועות האצבעות על פני המקלדת שלו קטן פי 15 ויותר מאשר במקלדת QWERTY המקובלת – כלומר על כל קילומטר שעושות האצבעות תוך הקלדה במקלדת DVORAK, הן תטיילנה 15 ק”מ תוך הקלדת אותו טקסט במקלדת QWERTY. למי שמקליד הרבה, יש לכך השפעה ניכרת על ההתעייפות.
שיא עולמי במהירות הקלדה
אין חולק על כך שמקלדת DVORAK טובה מ- QWERTY. השיא העולמי בהקלדה (בסביבות 170 מלים לדקה) הושג ב- DVORAK. יש משוגעים למקלדת זו, מועדונים וגם כתב עת המוקדש לה. מחשבים תומכים בסידור התווים במקלדת זו ויש גם מקלדות שסידור DVORAK טבוע בהם בחומרה לשימוש בסביבות שאינן תומכות בתוכנה בסידור זה.
מדוע לא עברו לשימוש כולל בה – דומה שאין צורך להסביר זאת; האספרנטו טובה ויעילה ובכל זאת לא הפכה לשפה המדוברת בכל העולם, אם כי בנושא זה נוסף ההיבט הלאומני.
האמנם כל כך טוב?
היו כאלה שפקפקו בשיעור היעילות של מקלדת DVORAK. במחקר שהתבסס על ניתוח ממוחשב של צילומי וידאו וקולנוע של תהליך ההקלדה בשתי המקלדות, נמצא ששיפור המהירות ב- DVORAK הוא בשיעור של 5 עד 10 אחוזים ולא 35 עד 50 אחוזים, כפי שהגזימו דבוז'ק וחסידיו. באשר לקילומטרז' שעושות האצבעות – הטענה של דבורק לפי 15, נראית מוגזמת ביותר ובאמת, על פי תוכנית שכתבו פרופ' דונלד אולסון ולורי ז'זינסקי מאוניברסיטת דרום מערב טקסס, נמצא שיחס הקילומטרז' הוא בסך הכל אחד ל- 1.39.
מסקנות
תקן נפוץ ומקובל – משתרש. אי אפשר להכניס תקן חדש גם אם יש לו יתרונות, לכן כאשר קובעים תקן, חשוב שהוא יהיה הטוב ביותר, גם עם מבט לעתיד. לפני 130 שנה, בכלל לא הייתה אלקטרוניקה ואף אחד לא צפה אז, שיבוא יום והמקלדת לא תפעיל מנופים מכניים אלא התקנים אלקטרוניים.
כאשר מישהו מספר לך סיפורים בשבח מוצר מסוים – אל תאמין לו! בדוק, ודא ובמקרים מסוימים – דאג לביצוע בדיקות מוסמכות.
רובנו (למעט המשוגעים ל- DVORAK) נמשיך להקליד במקלדת QWERTY המקובלת – עד אשר נזכה לראות בשוק מחשב המסוגל להבין את הדיבור שלנו ולהופכו ללא שגיאות לטקסט כתוב. פיתוחים כאלה נעשים כבר משך שנים רבות, אך עד היום לא יצא לשוק מוצר אמין שמבצע זאת. עם זאת נראה שעוד נזכה לכך בימינו. ובעתיד… מי יודע, אולי נצליח לפתח ממשק למוח שיוכל להפוך את החשיבה המילולית שלנו לטקסט ואת התמונות שבדמיוננו לציורים על המסך וקבצים גרפיים. בעלי מחשבה מהירה יצחקו אז על השיא ההיסטורי של 170 מלים לדקה.
ידען אריה סתר
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~393741866~~~26&SiteName=hayadan
תגובה אחת
כתבה מעולה! תודה לך אריה 🙂