חברה יפנית מנסה לשכנע כי ניתן להניע מכוניות במים. האם יש בכך משהו?
חברת ג'ינפקס (Genepax) היפנית היא שם לוהט, נכון להיום, בשוליה האפורים של תעשיית האנרגיה האלטרנטיבית. לפני כארבעה חודשים אירחה החברה מסיבת עיתונאים באוסקאה שביפן. נשיא החברה הציג פיתוח טכנולוגי מהפכני: מנוע מכונית הפועל על מים. כשהוא ניצב לצד מכונית כחולה וקטנה בה הותקן 'מנוע אנרגיית המים' (WES), סיפר המנהל המכופתר על מאפייני ההמצאה.
המנוע מסוגל להפיק למעלה מ-500 וואט של אנרגיה חשמלית (אם כי בתצוגה הודגמה מערכת המפיקה 300 וואט בלבד, משיקולים טכניים), והוא דורש אך ורק מים לצורך פעולתו. בכתבת וידיאו קצרה של 'רויטרס' מדגימים אנשי החברה כיצד נמזגת כמות קטנה של מים לתוך המנוע – והמכונית יוצאת בדממה אל מחוץ לחנייה ונוסעת במורד הרחוב.
חמש מאות וואט אינם הספק גדול במיוחד (מחשב ביתי ממוצע צורך כשלוש מאות וואט) אבל לדברי הנשיא, ה- WES ניתן לשדרוג בקלות להספקים גדולים הרבה יותר. המים, כמתואר בכתבה, יכולים לבוא מכל מקור: מי ים, מים מתוקים, אפילו תה! באתר החברה נכתב כי- “המתקן בטוח לחלוטין, וניתן להתקינו בכל מקום- גם בתוך הבית. הוא אינו פולט פחמן דו-חמצני, ואין לו השפעה על הסביבה.”
האם האדמה רועדת מתחת לרגליהן של חברות הנפט? לא בטוח.
ניסיונות להפיק אנרגיה ממים אינם חדשים. סטנלי מאייר, ממציא אמריקני, טען שהצליח לתכנן מנוע מכונית המבוסס על מים עוד ב-1989: כשמונים ליטרים של מים רגילים יספיקו, לפי תאוריו, כדי לחצות את ארצות הברית מחוף לחוף. ג'ון קילי, גם הוא אמריקני, הדגים עוד בסוף המאה ה-19 מנועים מבוססי מים המסוגלים לעקם מוטות ברזל כמו קיסמים ולקרוע חבלים עבים כאילו היו חוטי תפירה.
מדוע, אם כן, אנחנו עדיין מבקרים בתחנות הדלק במקום להביא בקבוקי מים מהבית? המדע שולל את האפשרות להפיק אנרגיה ממים. הבה נבין מדוע:
אנרגיה כימית אצורה בקשרים שבין האטומים בתוך החומר. בגז טבעי, למשל, הקשרים האטומיים חלשים ונדרש רק ניצוץ חשמלי זעיר כדי לשבור אותם ו'לקצור' את האנרגיה המתקבלת. במים, לעומת זאת, הקשרים שבין האטומים חזקים מאוד, ואינם מתפרקים בקלות. יש להשקיע אנרגיה כדי לשבור את הקשרים שבין אטומי המים.
זו הסיבה, כנראה, שכל הרעיונות הקודמים להנעת מכוניות במים רגילים נכשלו. סטנלי מאייר הורשע בבית המשפט בהונאת משקיעים והלך לעולמו בשנת 1998. קילי נפטר ב-1898, ובביתו נתגלו קירות כפולים ובהם צינורות אוויר דחוס שהיו מקור הכוח האמיתי למכונות המזויפות שלו.
מכאן שאין לפתח תקוות גדולות מהמנוע של חברת ג'ינפקס. החברה מסרבת לגלות פרטים אודות הטכנולוגיה המסתורית שמאחורי ההמצאה, ורק משחררת רמיזות שמדובר בשיפור של טכנולוגיה ותיקה יותר: הידריד מתכתי (metal hydride). סוגים מסוימים של מתכות מסוגלים לפרק את המים לחמצן ומימן באופן טבעי, ואז ניתן להצית את שני הגזים ולהפיק אנרגיה מהתערובת. המלכוד הוא שהידריד מתכתי אינו קיים בטבע, מכיוון שתהליך פירוק המים גורם לחימצון המתכת (במילים אחרות, היא מחלידה) ויש להשקיע אנרגיה כדי להסיר את החלודה. אם זהו הבסיס לטכנולוגיה של חברת ג'ינפקס, הרי שהתאורים במסיבת העיתונאים הם שקריים: מים בלבד אינם מספיקים כדי להניע את המכונית. יש 'לתדלק' אותה גם בהידריד מתכתי, שנכון להיום הפקתו יקרה יותר מבנזין.
בקיצור, אל תרוצו למכור את המכונית – ואל תתפתו להשקיע בחברות כמו ג'ינפקס. אין ארוחות חינם.
(הכותב הינו מחבר הספר 'פרפטום מובילה: על פיזיקה, מכונות נצח, שרלטנים ומה שביניהם.', הוצאת 'ספריית מעריב', ומגיש את הפודקאסט 'עושים היסטוריה!' על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה).
הערת העורך: נתקלנו לאחרונה גם בחברה ישראלית המציעה שירות דומה. אנו מציעים להזהר מהם.
19 תגובות
נראה לי סתם תפרו עליו תיק הוא יצא רמאי בגלל הקטע שזה לא רק מים . הגיע לו למות הוא גרם לאנשים להתאבד מההשקעה שלהם . מיליארדים של דולרים הלכו להם לפח טרנדים הפסידו את כל כספם בגלל רמאות כזאת גדולה . אבל לא יפה מה שהם רשמו על הצינורות האוויר שבתוך הקירות כי גם אם היה צינרות אין קשר בין לרכבים סתם רצו לנפח
הכתבה לא מקצועית ולא עניינית, איך הכתב יכול להזהיר ממשהו שהוא לא יודע. זה היו שרלטנים ורמאים במהלך ההיסטוריה, לא אומר שכולם כאלה. וחוץ מזה לא הוכח שהיה שימוש בחומר שלילישי כמו הידריד.
אגב לידיעתכם. בניתי מכונית שהגלגלים האחוריים גדולים מהקדמיים בדיוק ביחס של 1:3.14 (פאי) ובאופן תיאורטי זה עובד.
ההסבר: המכונית נמצאת תמיד בירידה.
ניסיתי לרשום פטנט, אך במשרד הפטנטים טענתו והסבירו לי כי יש המצאה דומה בארה”ב.
אגב, זה נכון. הוגשה השנה בקשה ל”פרפטום מובילה” והיא אושרה ע”י רשם הפטנטים האמרקאי. כשנשאל, הוא טען שהממציא אינו חייב להראות את המצאתו עובדת.
כל הרעיון הוא רמאות לשמה. כל דיון בנושא אינו ראוי, פרט לדבר אחד. זאת רמאות ויש להתיחס אליה בהתאם.
ראיתם את ההתיחסות של אנשים רציניים לנושא.
רבותי, עברו בבקשה לנושא אחר יותר רציני.
אור:
לא הבנת את דבריה/דבריו החכמים של סיון.
מנוע שמפרק מים ואחר כך מפיק אנרגיה מיצירתם המחודשת ממרכיביהם אינו אפשרי כפי ששום פרפטואום מובילה אינה אפשרית.
אם יצירת המים מפיקה X אנרגיה הרי שאפילו בהנחה אופטימית ובלתי מציאותית שלא מאבדים שום אנרגיה יש להשקיע בדיוק את אותו X בפירוקם למרכיביהם.
לכן לא נשארת כל אנרגיה להנעת המכונית.
סיון – שימוש בתוצר התהליך לשם המשכתו הוא בסיס למפל ריכוזים, והוא מתקיים בתופעות שונות:
א. פיצוץ גרעיני, כשכל ביקוע משחרר אנרגיה המזרזת ביקוע של גרעינים נוספים.
ב. מיטוזה (חלוקה של תא שלא לגמטות) – האנזימים האחראים לתנועת הציטוסקלטון מעוררים אנזימים אחרים, כמוהם, כך שהתחלת התהליך מתדלקת את המשכו.
ג. חום הבערה מספק את האנרגיה הדרושה להמשך תהליך הבערה.
סיפקתי דוגמאות משלושה מדעים שונים – פיזיקה, ביולוגיה וכימיה. אני סבור שזו ראייה מספקת.
זו תופעה חסרת תקדים שרויטרס הצליחו לפול עם הנוכלים האילו.
מה שעוד יותר מדהים זה שב-nrg הכתבה המקורית עדיין מוצגת.
האם העתונים האלו לא יכולים להרשות לעצמם לשכור כותבים עם רקע בסיסי לפחות במדע?
דבר אחד בטוח לחלוטין מהכתבה :
אפילו כרכרה יכולה לנסוע במורדו של כביש .
הרעיון מופרך מיסודו – להשתמש בתוצר התהליך בתור חומר הגלם לתהליך!
כאילו שחוק שימור האנרגיה לא נהגה מעולם !
בקרוב מישהו ידווח שהמציא מנוע שפועל על דו תחמוצת הפחמן….
למישהו –
נראה לי שהתבלבלת בין היתוך גרעיני לביקוע גרעיני: בהיתוך לוקחים שני אטומי מימן ויוצרים אטום הליום, לא צריך ניוטרונים שימשיכו את התהליך כי לא מפרקים את אטום המימן (אין מה לפרק!).
או שלא הבנתי אותך נכון ?
כן, גם אותי מפתיע איך המדענים לא "הסתערו" בכל הכוח על מציאת דרך ליישם היתוך גרעיני כדרך להפקת אנרגיה:
1) זה גם מפיק יותר אנרגיה מכל דרך אחרת שמוכרת לאנושות (במדד של אנרגיה פר יחידת חומר דלק).
2) זה גם אנרגיה ירוקה כמעט לחלוטין (תקנו אותי אם אני טועה, אבל התוצרים של היתוך מימן הם כמעט ולא רדיואקטיביים ?)
3) וגם חומרי הדלק נמצאים בשפע.
זה יפתור את בעיות האנרגיה של האנושות עד קץ כול הדורות…
הבעיה היא רק למצוא דרך לעשות את זה בצורה מבוקרת. יכול להיות שהבעיה נראית כל כך גדולה שהם הרימו מראש ידיים ? כי לא שמעתי שנעשים ניסיונות או איזשהם התקדמויות בנושא…
ל- בן נר: בטח התכוונת לדאוטריום וטיריטיום (שניהם איזוטופים של מימן),
מאחר שללא נויטרונים (קרי: מימן רגיל) לא יהיה מה שיפרק את אטומי המימן
הבאים – ולא יהיה עם מה להמשיך את התהליך.
תיקון טעות מתגובתי האחרונה :
בשורה האחרונה היה צריך להיכתב :
"אטומי דאוטריום ומימן שיופקו ממי הים"
ומה לגבי היתוך גרעיני?
הכותב צודק (כנראה) בקשר להפקת (או יותר נכון- אי הפקת) אנרגיה מהמיים שמקורה בקשרים הכימיים של מרכיבי מולקולות המיים,והראייה הממעלפת היא כי, מקדמת ימים ועד היום משמשים המיים לקרור, לצינון ולכיבוי שרפות…
ברם-אולם, באופן מפתיע למדי נראה כי, בעתיד הבינוני והרחוק, תתבסס מרבית צריכת האנרגיה של האנושות על אנרגיה שתופק…ממים.
הכיצד ?
הכוונה הנה כמובן לאנרגיה גרעינית שתופק בתהליך איחוי-גרעיני (Nuclear Fusion) ומקור
האנרגיה שלה יהיו מולקולות דאוטריום ומיים שיופקו ממי הים.
הכוונה אכן לחמש מאות וואט, ולא חמש וואט. תודה על התיקון, יוגב!
רן
בשבוע שעבר היה כנס של אנרגיה סולרית ובמשך שלושה ימים במכון לחקר המדבר שבשדה בוקר דנו בנושאי אנרגיה. אחת ההרצאות המוזמנות הייתה "אם העלה יכול, גם אנחנו יכולים" ודנה בקומפלקס החלבוני שמייצר חמצן ממים במערכת פוטוסינתטית שמשיגה את הכוח המחזר שלה ממים ואנרגית אור שנקצרת על ידי כלורופיל.
כבר הרבה מאוד שנים מנסה האדם להבין בשיטות רבות מאוד את המנגנון. תהודה מגנטית וקריסטלוגרפיה, שיתוק גנים וניסויי איזוטופים ועוד ועוד ועוד… איש לא יודע בוודאות כיצד מתרחש תהליך זה. יודעים על קומפלקס שמכיל 4 מולקולות של מנגן ויודעים פחות או יותר מה המבנה המרחבי של המערכת הזו. יש שיגידו שיודעים בדיוק את המבנה. בכל זאת, עם כל השנים הרבות, המחקר והמאמץ – אין תשובה חד משמעית וברורה כיצד קורה הדבר. אם מישהו יחפש בויקיפדיה או בספר זה או אחר אולי ימצא תשובה, אבל הדבר הוא בחזקת דעת יחיד ולא מוסכם בקהילה המדעית.
נדמה שאחרי כמה מיליארדי שנים של אבולוציה ושיפורים מתמידים של הטכנולוגיה הפוטוסינתטית, הגיע הצמח העילאי לאיזה אופטימום לא רע ובו הוא מצליח באופן תאורתי להגיע ל 4.5% של ניצולת אנרגטית בתנאי חממה אופטימליים. היום הגישה היא לנסות ולבודד את המערכת מהצמח, על מנת להגדיל את התוצרת ואת היעילות. בתנאי מעבדה, ניתן לגרד ניצולות של 10% ואולי מעט יותר. השלב הבא הוא לבודד את אותו קומפלקס שמפרק מים לחמצן ומימן ולהוציא אותו מהמערכת הפוטוסינתטית השלמה והמסורבלת ולנסות להפיק ניצולות גבוהות הרבה יותר של התהליך. עוד חזון למועד ואמנם אין אנו מגששים באפלה לחלוטין, אבל המשקפיים שלנו עדיין לא חדות מספיק כדי לראות ולהבין את התמונה השלמה.
הצריכה האנרגטית של כדור הארץ במשך שנה שווה ל 14% משטף האנרגיה שהוא מקבל מהשמש ביום אחד, כך לדברי המרצה המכובד. נדמה לי שהעתיד של המין האנושי נמצא במולקולות המים עלייהן מבוססים החיים כולם. אני לא יודע אם אזכה לראות את החזון הזה נפרץ במהלך הקדנציה שלי בפרוזדור החיים, אבל אני מאמין ששם נמצא המפתח להמשכיות המין האנושי ותפוצתו ברחבי היקום.
בברכת חברים,
עמי בכר
אנרגיה המופקת ממים (פירוק מים, לא טורבינות חשמל בכבידת מים), זה החלום הירוק הרטוב שלי, אוחחח
"המנוע מסוגל להפיק למעלה "מחמש וואט" של אנרגיה חשמלית (אם כי בתצוגה הודגמה מערכת המפיקה 300 וואט בלבד, משיקולים טכניים)"
אני בטוח שהכוונה היא ל"חמש מאות וואט" ולא "חמש" 🙂