דעה – “אל תאמינו לכל דבר שכותבים בעיתון”

עיתון ידיעות חיפה פרסם כתבה חד צדדית שלקוחה כולה מדף המסרים של ארגונים המתנגדים באופן בלתי רציונלי לניסויים בבעלי חיים בעקבות הפגנה שהתקיימה לאחרונה במרכז זיו בחיפה

מאת אביב שרון

הטור פורסם לראשונה בדף הפייסבוק של אביב שרון, אחד ממפעילי דף הפייסבוק “תקשורת המדע”

אביב שרון

הסיפור שלנו מתחיל ב-20 באפריל במילאנו, שם פעילי ארגונים נגד ניסויים בבעלי חיים השתלטו על מעבדות הפקולטה לפרמקולוגיה, שחררו בעלי חיים והרסו ניסויים יקרים ומורכבים. ניסויים שהיה בכוחם, אולי, לספק לאנושות תרופות חדשות למחלות חשוכות-מרפא, או לפחות לספק תובנות וכיוונים מבטיחים לקראת פיתוח תרופות כאלה. (ד”ר רועי צזנה טיפל בנושא ביסודיות בבלוג שלו מדע אחר.)

אם חשבתם שהעניין נגמר באיטליה הרחוקה, טעיתם. ב”ידיעות חיפה” פורסמה ביום שישי האחרון (שלשום) כתבה חובבנית על הפגנה שארגנו מתנגדים לניסויים בבעלי חיים בצומת זיו בחיפה ביום חמישי שעבר. המיקום הוא לא מקרי. צומת זיו נמצא בסמוך לטכניון, אחד המוסדות המובילים במחקר מדעי בארץ, שגם בו מתקיימים ניסויים בבעלי חיים. המפגינים בהחלט מודעים לפיגוע שבוצע במילאנו. למעשה, מתיאור האירוע בכתבה, שמתבסס כנראה על דברי המפגינים, אפשר להניח שהם היו עושים בטכניון בדיוק את אותו הדבר אילו רק יכלו.

מה שמצער יותר הוא שהכתבה נראית כקופי-פייסט של הודעה לעיתונות של “האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים”, ללא הפעלת כל שיקול דעת מקצועי. דומה שהטענות של המפגינים הובאו ללא כל בדיקה. סתם לדוגמה, האמנם הוחדרו אלקטרודות למוחו של המפגין בתמונה? מי החדיר לו אלקטרודות ובאיזו סמכות?

חמור מכך, הכתבת גם לא פנתה לאף מקור שעשוי לחלוק על הטענות של המפגינים או להעמיד אותם באור ביקורתי. בחרתי להדגיש את המשפט הבא: “יותר מ-80% מהניסויים נעשים כחלק ממחקר בסיסי שמטרתו סיפוק הסקרנות המדעית וללא קשר להצלת חיים או לפיתוחים רפואיים באשר הם.”

יש עדיין מחלות חשוכות מרפא כגון אלצהיימר, אשר פוגעות במיליוני אנשים ברחבי העולם. מעט מאוד ידוע על מקור המחלה ומהלכה, ונדרשים ניסויים בבעלי חיים על מנת לדמות את מהלך המחלה ולנסות להשפיע עליה באמצעים שונים. גם למחלות שאנחנו יודעים עליהן יותר, וכבר יש להן טיפולים שונים, כמו מחלת הסרטן, קרוב לוודאי שיש סודות רבים שיש עוד לפצח. יש עוד הרבה מה לעשות כדי למנוע את המחלה, לאבחן אותה בשלב מוקדם יותר, ולפתח טיפולים חדשניים המותאמים למצבו האישי של כל חולה וחולה.

כל פיתוח יישומי כזה קשור קשר הדוק לשאלות בסיסיות על גורמי המחלה ואופן התקדמותה. אם לא נרחיב את היקף הידע שיש לנו על המחלה, לעולם לא נוכל להתקדם בכיוונים אלה. “ללא קשר להצלת חיים?” רחוק מזה.

האם כל ניסוי מגלה לנו תרופה חדשה? לא. אבל עדיין חייבים לגבש כל הזמן השערות חדשות ולבדוק אותן, אפילו אם רק חלק מהן בסופו של דבר יספקו לנו כיוונים חדשים ליישומים רפואיים. כמו שכדי למנוע פשע מאורגן, חייבים לעשות עבודת בילוש יסודית ולחקור חשודים. בסופו של דבר רק חלק מהחשודים הם באמת פושעים, ועל חלק יסתבר שהם חפים מפשע, אבל אף על פי כן, בכל מקרה חייבים להמשיך ולבדוק כל קצה חוט, ולאסוף מידע שיאשש או יסתור את ההשערות שלנו. וכמו שכל חקירות המשטרה חייבות לעמוד במגבלות החוק וההיגיון, כל ניסוי בבעלי חיים חייב לעמוד באמות מידה מוסריות ולקבל אישור מראש.

לכאורה זו רק עוד הפגנה קיקיונית שסוקרה בכתבה בעמ’ 38 במקומון חיפאי, עם הפניה מהשער. אבל מדובר ביותר מזה. כשהרמה של הדיון הציבורי מידרדרת, כולנו ביחד מידרדרים לעולם שבו אף החלטה אינה רציונלית, ולא נוכל להבדיל עוד בין טיעון מבוסס לחצאי-אמיתות. זה מתחיל בהפגנות בכיכר זיו ונגמר בהחלטה של חברת “אל על” לסרב לשנע בעלי חיים למחקרים בארץ, החלטה שבפועל תורמת להמשך הסבל של בני אדם רבים.

ותודה לתקשורת שמועלת בתפקידה. כמו שאמרתי, אל תאמינו לכל דבר שאתם קוראים בעיתון.