להבדיל בין וירוס לחיידק

חוקרים גילו כיצד ניתן להבחין בין זיהומים ויראליים לבקטריאליים בחולים באמצעות רמת האור הנפלטת מדגימת הדם שלהם

דריה פרילוצקי. צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון
דריה פרילוצקי. צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון

קבוצת מחקר רב-תחומית מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, בראשות פרופ' רוברט מרקס, בשיתוף עם רופאים מהמרכז הרפואי "סורוקה" בראשות ד"ר בוריס רוגצ'יוב, גילו דרך להבחין בין זיהומים ויראליים לבקטריאליים בחולים, זאת בעזרת למידת רמת האור הנפלט מדגימת הדם שלהם. האור מהווה מדד ייחודי ליכולת התאים הבולעניים (Polymorphonuclear leukocytes) להיאבק בזיהומים בגוף האדם ומצביע על יכולת התאים לייצר רדיקלים חמצניים (Reactive oxygenspecies).

פריצת דרך זו תפסה את הכותרת הראשית בעיתון המדעי Analytical Chemistry, בו פורסם המחקר בימים אלה. התגלית הינה פרי עבודתה של הסטודנטית לדוקטורט במסגרת הקרן לטכנולוגיות משולבות, דריה פרילוצקי.

פרופ' מרקס: "הגילוי של צוות המחקר שלנו יאפשר דיאגנוזה טובה יותר, כמו גם מניעת שימוש לא ראוי במרשמי תרופות אנטיביוטיות".

אבחון זיהומיים ממקור חיידקי אל מול זיהומים ממקור ויראלי אינו משימה פשוטה לרופאים ולצוות הרפואי. הבדיקות הנמצאות בשימוש כיום מהוות כלי יעיל והכרחי בבחירה והתאמת טיפול מתאים לחולה, אך גוזלות זמן יקר. הסימפטומים לשני סוגי הזיהומים דומים מאוד, אך אופן הטיפול בהם שונה לגמרי. במקרה של זיהום בקטריאלי, הטיפול מבוסס על שימוש בחומרים אנטיביוטיים, ואילו במקרה של זיהום ויראלי, השימוש באנטיביוטיקה אינו יעיל ואף מזיק וגורם לפיתוח עמידות לתרופה, מה שמגביר את הסיכוי לגרימת סיבוכים בטיפול אנטיביוטי בעתיד. החוקרים מציעים שיטה חדישה המתבססת על פעילות המערכת החיסונית המולדת של החולה, בהתחשב בכך כי תגובותיה משתנות ממחלה למחלה. מסתבר שתאים בולעניים ("פגוציטים") הינם בעלי יכולת לשמש את החוקרים כמעבדה זעירה, אשר באמצעותה ניתן להפיק מידע אבחוני.

פרילוצקי: "תאים בולעניים (או "פגוציטים") הינם תאי ההגנה העיקריים המגויסים בזמן התפרצות הזיהום. הפגוציטים מייצרים כמויות גדולות של תוצרים חמצניים פעילים, תהליך האחראי להרג האורגניזמים הזרים החודרים לגופינו. כאשר הפגוציטים 'מעוררים' בנוכחות מולקולות לומינול, התאים נענים ע"י ריאקציית יצירת אור (Chemiluminescence). הפגוציטים נעים בגוף במצב מעורר, שהוא 'מכוון' למשימות עתידיות. מצב מעורר זה משקף את המוכנות של האורגניזם להגן על עצמו והוא בעל ערך מנבא שיכול לשמש כסמן הרגיש לזיהום ספציפי, כלומר להבדיל בין סוגים שונים של זיהומים ולכן יכול לשמש ככלי אבחוני". ממצאי החוקרים עולה כי קיים פוטנציאל רב בשימוש במערכת זו לקביעת פעילות פגוציטים בתהליכים פתולוגיים שונים ומקווים כי כלי זה יוכל לשמש למטרות הערכת מצבה של המערכת האימונית, ניבוי תוצאת מחלות שונות וחיזוי הגורם המעורב בשינוי הפונקציונאלי של המערכת האימונית.

על מנת להבדיל בין זיהומים ויראליים לבקטריאליים, החוקרים גייסו חולים אשר פקדו את מחלקת מיון במרכז הרפואי "סורוקה" ונמצאו בעליי מדד של חום גבוה. בניסוי נמדדה יכולת התאים הבולעניים לייצר תוצרים חמצניים ומידת האור הנפלט מדגימות הדם של החולים. לאחר מכן, החוקרים הסתייעו בידע הרב של פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון והשתמשו באלגוריתמים שונים לכריית מידע, על מנת למצות מידע חשוב ולנסות למצוא תבניות בהתנהגויות התאים המדוברים במצבי זיהום שונים. המחקר מדגיש את ההבדלים ביצירת האור על ידי פגוציטים במקרים של אינפקציות שונות ומסתכם בדיוק של כמעט 90% בסיווג של מקרים של סמיות כפולה (Blind cases).

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. כל הכבוד, דשה. סוף סוף אני פחות או יותר (העיקר פחות) מבין על מה את עובדת 🙂
    מתן ודשה, מזל טוב!

  2. הכל מעניין ומובן, השאלה היחידה שנשארה זה – מה המייל של דריה ??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן