קן של דינוזאור

למעלה מ-300 ביצי דינוזאורוס נמצאו בכפר בהודו * ביצה מאובנת ובתוכה עובר דינוזאור התגלתה במונגוליה

(16/02/97)

תושבי הכפר ההודי, שחרשו את שדות החיטה והכותנה, חשבו כי נתקלו בסלעים, אבל מדענים שהגיעו למקום שמחו לגלות שמדובר בביצי דינוזאור מאובנות. בשנים האחרונות נתקלו תושבי הכפר פיסדורה – 700 ק"מ צפון מזרחית לבומביי – לא אחת בביצים הללו, שאורכן כ-15 ס"מ ורוחבן כ-7.5 ס"מ, אבל רק באחרונה נודע למדענים על הממצאים.

"תושבי הכפר לא היו מודעים לחשיבות המאובנים", אמר ד"ר גיאני בדאם, חוקר מאובנים ממכללת דקאן הסמוכה. תושבי הכפר מצאו בשדותיהם גם עצמות וגללים מאובנים. בסך הכל נמצאו בסביבות הכפר יותר מ-300 ביצי דינוזאור, בקבוצות של ארבע עד עשר ביצים.

"הביצים נראות ממש כמו אבנים", אמר האיכר קינסה דדמאל, "ואז מגיעים אנשים במכוניות ולוקחים אותן. העצמות אכן נראות כמו עצמות חיה, אבל זו היתה חייבת להיות חיה גדולה מאוד".

לדברי בדאם, הדינוזאורים שהטילו את הביצים האלה חיו לפני 65 מיליון שנה. חקר השרידים עשוי לספק רמזים על סיבת היעלמותן של חיות ענק אלה. ייתכן שעוברי הדינוזאור שבביצים נחנקו בעקבות התפרצויות הרי געש, אבל יידרשו כשישה חודשים לפני שהדוגמאות שנשלחו לבדיקות ביוכימיות יספקו מידע על גודל הדינוזאורים, הרגלי האכילה שלהם והסביבה שבה חיו.

מבדיקות של מאובני אבנים וצמחייה שנמצאו בסביבת הביצים התגלה, שדינוזאורים אלו היו בעלי ארבע רגליים וצוואר ארוך, נמנעו מאכילת בשר וניזונו מאיצטרובלים ושרכים.

המדענים הוזעקו לכפר על ידי ויקאס אמטה, רופא ופעיל איכות הסביבה המפקח על פרויקט שיקום של מצורעים ונכים סמוך לפיסדורה.
"צריך לגדר את כל האזור", הוא אמר. "יש חשיבות לאומית לכל אתר שבו נמצאים שרידי דינוזאורים. צריך להפוך את האזור לפארק כדוגמת פארק היורה". בתחילת שנות התשעים נמצאו בכפרים שליד פיסדורה כלי עבודה, גילופים וקישוטים שתוארכו לתקופת האבן.
קונכיות ים בגדלים שונים שנמצאו במקום הובילו את החוקרים להניח כי אזור זה, הנמצא כיום בלב היבשה, היה בעבר חלק ממישור החוף, והתפרצויות געשיות גרמו להגבהתו.

זיכוי מאוחר ( 20/11/94)

ביצה מאובנת של דינוזאור מהמין אובירפטור פילוסראטופס, ובתוכה שלד מאובן של עובר, שנמצאה במדבר גובי במונגוליה, מחזקת את התפיסה שלפיה מינים שונים של דינוזאורים נהגו לטפל בצאצאיהם.

הטיפול בצאצאים הוא פועל יוצא של ברירה בין שתי אסטרטגיות רבייה עיקריות אפשריות. אסטרטגיה אחת מבוססת על השרצת צאצאים רבים מאוד, או על הטלת כמות גדולה של ביצים, ועל נטישת הביצים, או הצאצאים לגורלם. כך, גם אם חלק מהביצים או הצאצאים ייטרפו, או יושמדו מסיבות שונות, עדיין יישארו אחדים שישרדו ויישאו את המטען הגנטי אל הדור הבא.

האסטרטגיה השנייה גורסת הטלת מעט ביצים, או הולדת (או השרצת) מספר קטן של צאצאים, והבטחת שלומם באמצעות טיפול ושמירה. במובן ידוע, מדובר בדילמה הוותיקה בין כמות לאיכות.

מגלי ביצת האוביראפטור פילוסראטופס מצאו להפתעתם שהיא דומה מאוד לביצים מאובנות שנמצאו בקרבת מקום, בשנת ,1923 וששויכו בטעות לדינוזאור צמחוני קטן מהמין פרוטוסראטופ. ליד הביצים שנתגלו ב-1923 נמצא גם שלד מאובן של דינוזאור, שהחוקרים סברו שבא לטרוף את ביצי הפרוטוסראטופ הנטושות. לפיכך העניקו לדינוזאור הזה את השם אובירפטור פילוסראטופס, שמשמעותו "טורף ביצי פרוטוסראטופ".

עכשיו מתברר שה"טורף" לא בא לחמוס. למעשה, היו אלה ביציו שלו והוא שמר עליהן. עם זאת, ממצא זה אינו מעיד על נוהגם של כל מיני הדינוזאורים. ייתכן שמיני דינוזאורים שונים נקטו אסטרטגיות רבייה שונות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן