לקראת כנס קלינטק 2008, שיתקיים בתחילת יוני בקרית שדה התעופה ובו יהיה אחד האורחים המרכזיים, קובע רונן יש להמשיך בפיתוח מקורות מים נוספים – קידוחים באזור המזרחי, התפלת מי ים ומים מליחים והן בהשבת מי קולחים * מזכ”ל התאחדו תהחקלאים, יוסטה בלייר, החקלאים תרמו לחסכון והתייעלו
לדברי רונן “התפלה הינה הפתרון האולטימטיבי אבל לא הבלעדי. יש לעשות מספר צעדים נלווים על מנת לבסס את משק המים בישראל על יסודות איתנים ומגוונים המתאימים גם לשנים שאין מחסור במים”. “מיעוט הגשמים בחורף האחרון ופריסתם במרחב ובזמן הביאו לכך שכניסות המים הזמינים לכנרת היו נמוכות. החורף הנוכחי הינו הרביעי ברציפות בו כניסות המים הזמינים לכנרת, נמוכות מהממוצע הרב שנתי. בנוסף לכך, מצב אקוות ההר ואקוות החוף מוסיף להיות קשה. שנת 2007 מראה גידול בשאיבה לעומת מילוי חורף חוזר נמוך, אשר גורם למפלסים נמוכים בהשוואה לשנת 2006”.
מטרת משתתפי כנס “משבר המים בישראל – מנוף לצמיחה” היא לגרום לכך שינקטו צעדים דרמטיים, שישלבו צעדי חיסכון ופעולות להגדלת היצע המים. הצלחתה של ישראל להסדיר את משק המים היא מנוף לצמיחה עבור תעשיית המים, המייצאת כיום כמיליארד דולר בשנה, כאשר פוטנציאל השוק בעולם הוא 400 מיליארד דולר בשנה.
“מנתונים עדכניים של חברת המים הלאומית, “מקורות”, אנו רואים כי סך צריכת המים לכלל המגזרים הסתכמה בשנת 2007 בכ-1,519 מיליון מ”ק, גידול של 5.7% לעומת אשתקד. כיום “מקורות” מספקת כ-70% מהמים בישראל וכ-80% מהצריכה הביתית. ממוצע הצריכה הביתית נע בין 100-230 ליטר לנפש ליום וכוללת מים לשתייה,הורדת מים בשירותים (35%) ,אמבטיה ומקלחת (35% מצריכת המים בבית) , בישול והדחת כלים (20%), כביסה (כ-5%) וגינון (5%) .
“משק המים נמצא “על הקצה” , מזהיר מר רונן , “תתכן עלייה בתופעות שליליות של איכות המים כתוצאה מהימצאות במפלסים נמוכים לאורך זמן. כדי להיחלץ מהמצב המסוכן, יש לצמצם את הצריכה בכל הדרכים האפשריות: קמפיין ציבורי רחב לחיסכון במים ולהגברת הקיצוצים, קידום ביצוע המרת מים שפירים לחקלאות, הרחבת מפעלי קולחים קיימים, קידום הקמת מתקנים להתפלת מים מליחים וחיבור קידוחים פרטיים באקוות החוף למערכת הארצית.
כדי שמשק המים יוכל לשמור על משאבי המים הקיימים, יש להמשיך בפיתוח מקורות מים נוספים – קידוחים באזור המזרחי,
התפלת מי ים ומים מליחים והן בהשבת מי קולחים. רק כך, מסתבר, נוכל לענות על הביקושים הגדלים: בכמות, באמינות ובאיכות המים הנדרשת”.
הכנס שיפתח מיועד לראשי הרשויות בישראל, מנהלי מחלקות מים, מנהלי מט”שים ומתקני התפלה, אנשי חברת “מקורות”, מנהלי אגודות מים, מהנדסי וטכנאי מים, אנשי ממשל, אנשי תעשייה, יזמים ומשקיעים, אנשי אקדמיה, מהנדסי ביוב, קבלני תשתיות, אנשי ועדות תכנון ובניה מקומיות ועוד.
יוסטה בלייר, מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל: החקלאים כבר שילמו את חלקם
“כל הדיבורים על צמצום המים לחקלאות הם פסילה עקרונית של חזון ההתיישבות החקלאית. אל תעמיסו את האחריות למשבר המים על החקלאים”, דבריו של יוסטה בלייר, מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל, לקראת כנס המים הגדול שייערך במסגרת תערוכת הטכנולוגיות הנקיות '2008 'CleanTech שתתקיים ב 3-4/06/08 במרכז הכנסים “אווניו” בקריית שדה התעופה.
יוסטה בלייר מגיב למשבר המים הפוקד את אזורנו ויוצא בקריאה “אל תעמיסו את האחריות למשבר המים על החקלאים!” לטענתו “בעשור האחרון הפחיתה החקלאות את צריכת המים השפירים בלמעלה מ-40% למרות הגדלת התפוקה ב-35%. התפוקה החקלאית לכל קוב של מים גדלה ב-47%”.
“הדיבורים על צמצום המים לחקלאות הם פסילה עקרונית של חזון ההתיישבות החקלאית על ערכה הלאומי” – החקלאות הישראלית בעשור האחרון עשתה לא מעט כדי להקל על מחסור המים הלאומי: בשנת 1996 עמד היקף היצור החקלאי על 9.4 מיליארד שקל ואילו בשנת 2006 הסתכם היצור החקלאי ב-12.7 מיליארד שקל (גידול ריאלי של 35%). אותה עת , קטנה צריכת המים השפירים בחקלאות בהיקף של למעלה מ-40% (מ-892 מיליון קוב ל-519 מיליון קוב) . את מקום המים השפירים תפסו מי השפד”ן , מי הקולחין ממקורות אחרים ושימוש במים מליחים. צריכת המים הכוללת צומצמה ב-15% .
“המחסור במים איננו משבר בחקלאות ולא משבר החקלאים. נוצר כאן משבר לאומי בשל חוסר מעש לאורך שנים של מקבלי ההחלטות והאחראים על ביצועם. המגזר החקלאי לגאוותינו משמש מופת לשינוי חשיבה ובהתארגנות לימים קשים. לצערנו לא כך עשו מגזרים אחרים.
הניסיון שעושים מומחים ואחרים להעמיס על גבינו, גב החקלאות, את המשבר הלאומי הוא ניסיון נלוז – שאין סיכוי שישפר את המצב. אנו סבורים כי המשבר הנו ברמה הלאומית , וההתמודדות עמו חייבת להקיף את כל אזרחי המדינה ובראש ובראשונה את מקבלי ההחלטות”.
“2008CleanTech”, הוועידה והתערוכה הבינלאומית השנתית לאיכות סביבה וטכנולוגיות מים, תתקיים בפעם ה-12, באולם “אווניו” באייר פורט סיטי לקראת יום איכות הסביבה הבינלאומי. בתערוכה יתקיים כנס מרכזי שיעסוק בצעדים לטווח קצר והארוך שיש לנקוט , כדי לעבור את משבר המים הקרוב ולמנוע את הבא. בין הנואמים : יוסטה בלייר, מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל, יו”ר מקורות מר אלי רונן , מר איתי פנקס, יו”ר איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה, מר צוקי דויטש, מנכ”ל אגודת מים שיתופית רמת הגולן, מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני ועוד .
לפרטים נוספים על כנס המים
13 תגובות
מה הגורמים לעליה בצריכת המים במגזר הביתי בשנים האחרונות?
בנושא החשוב של חיסכון במים…
ברצוני להכיר לכם מוצר חדש בארץ – רק שלושה חודשים.
חסכם החוסך עד 84% מכמות המים!!! כן – ועדיין יש זרם מאד יפה וחזק של מים. בנוסף החסכם בעל לחצן לסיגרת מים ופתיחתם במהלך השימוש, אלמנט נוסף של חיסכון.
כדאי לבקר באתר שלנו http://www.hihippo.co.il
הנושא חשוב! אשמח למסור פרטים נוספים דרך האתר
למיקני התפלת מים איזוריים באמצעות אנרגית השמש יש יתרונות
1. אפשרות להוביל בצינורות מי ים למקום ההתפלה יעודיים
2.מחיר מים נמוך
3. אם בונים נכון את המערכת לא צריכים שטח גדול במיוחד .
4. הפיזור של המערכות באיזורים שונים הוא יתרון כי הוא חוסך שטח גדול אחד.
5.התפוקה תהיה גבוה במיוחד בקיץ בעלות נמוכה.
6.תוצר לואי של המערכת מלחי ים .
7. את המים המותפלים יש לנקז במתקני אגירת מים.
זאת הצעה לייצור מי שתיה.מים לחקלאות
ראשית הנני מסכים לחלוטין עם משפטו הראשון של יוסטה בלייר, החקלאות הינה חלק חשוב מנוף המדינה בא אנו חיים, ומעניקה מזון לתושבים, כמו-כן השטחים הירוקים במרחב העירוני – גינון ונוי שהם "החקלאות העירונית" שלהם ערך רב לאיכות חיי התושבים ומהווים משאב סביבתי ונכס לאומי חשוב.
מאז משבר המים האחרון בשנת 2001-2002, לא נעשה כמעט דבר לקידום חיסכון במים במתכונת של תוכנית לאומית כללית הסברה והטמעה של שימוש חכם וחיסכון במים בהשקיית גנים במגזר הציבורי והפרטי.
ואין זה נכון היום להעמיס את החיסכון הרצוי במים על הגינון והנוי, מהסיבה שלא ניתן לחסוך ממה שלא מבזבזים, שנית ללא הסברה והטמעה של איך ניתן ומה צריך לעשות זה לא יקרה.
רשות המים עומדת להעלות את מחיר המים ללא הטבות, ובזה קיימת אצלם המחשבה כי יחסכו כמויות רבות של מים.
לפי אני ודעתי, זו היא טעות – עליית מחירי המים תביא אם בכלל לחיסכון חסר משמעות בממדים שמדינת ישראל זקוקה להם, ורק תוכנית רב שנתי ולאומית הסברה והטמעה תביא לחיסכון משמעותי לטווח ארוך.
שנית – עליית מחיר המים תשאיר בקופה של "מישהו" כסף רב כי הרי מחיר המוצר שהוא המים לא עלה, ואם כסף זה לא יכוון לפעילות לחיסכון במים אזי לא עשינו דבר.
– שהרי מדינת ישראל זקוקה כיום למים יותר מאשר לכסף וחובה עליה להשקיע היום בפעילויות שיביאו לחיסכון אמיתי במים.
לדעתי יש לקדם השקעת כסף זה לקידום חיסכון במים – במחיר של מכון התפלה אחד ניתן לשדרג את מערכות ההשקיה וגנים ברשויות המקומיות, ובכך לחסוך עשרות אלפי קו"ב מים ומיידית.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חזי מולא – Hezy Mula
מנכ"ל – ארגון לגננות ולנוף בישראל
http://www.gardening.org.il
טלפון: 03-9080235 / פקס: 03-9080234
דוא"ל: [email protected]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני צמא
גם חוסר ברירה לא נכלל ברשימה….
למה חדש,
מה שמה אתה מציע אפשרי בקנה מידה קטן מבחינה טכנולוגית. להתפלת מים דרוש לחץ של כ-80 אטמוספירות- מה שדורש אנגריה רבה. מלבד השטח הרב שאתה דורש, אתה מציב שני תנאים למתקן התפלה:
* מקור מים מלוחים למשל מי ים.
* שטח גדול עם חשיפה גדולה לשמש.
כשאני מהרהר בזה, אפשר יהיה להתפיל ככה מים באילת, אם יימצא מקום. הבעיה שתצטרך להזרים את זה חזרה לאזור המרכז, כלומר לבנות תשתית חדשה.
DUDU,
פסח עבר, וכבר לא שואלים קושיות, אבל לכל השאלות יש תשובה אחת אז אני אענה בכל זאת 🙂
חוסר.
חוסר מודעות, חוסר רצון, חוסר כסף. לא נראה לי שחוסר יכולת נכנס ברשימה.
מדוע עדין זורמים שפכים בנחלים והולכים לאיבוד בים?
מדוע ממשיכים לבנות ולפתח משטחים אטומים בחניות, במדרכות?
מדוע לא מפסיקים לחלוטין את ההשקיה במי שתיה (מהים)?
מדוע לא מחברים את כל המרזבים לבורות חלחול?
מדוע עדין מטמינים אשפה ומזהמים את מי התהום?
מדוע כל הארץ הנהדרת שלנו היא פח אשפה אחד גדול?
מדוע עדין זורמים שפכים בנחלים והולכים לאיבוד בים?
מדוע ממשיכים לבנות ולפתח משטחים אטומים בחניות, במדרכות?
מדוע לא מפסיקים לחלוטין את ההשקיה במי שתיה (מהים)?
מדוע לא מחברים את כל המרזבים לבורות חלחות?
מדוע עדין מטמינים אשפה ומזהמים את מי התהום?
מדוע כל הארץ הנהדרת שלנו היא פח אשפה אחד גדול?
מדוע אי אפשר להתפיל מים באמצעות אנרגית השמש
הלו זה בחינם!!!
נכון ציין רועי כי בעית המיים, בישראל, קשורה בבעיית האנרגיה.
מכיוון שהפיתרון האסטרטגי ארוך הטווח הוא התפלה, ומכיוון שמשבר האנרגיה רק ילך ויחמיר בעתיד, הרי שהפיתרון הישים היחיד האפשרי כיום הוא …
תחנות כוח גרעיניות. על אף כל הבעיות הפוליטיות. זה הכרחי וזה אפשרי.
גם הפלשתינאים יוכלו להנות מכח- אם יהיה שלום.
ע"מ לצמצם את הצריכה, צריך להעלות את מחירי המים. דבר אשר יקרה ממילא כאשר יקימו מתקני התפלה.
ע"מ להתפיל מים דרושה השקעת אנרגיה רבה, לכן כמעט ליד כל מתקם התפלה קיימת תחנת כח לספק את צרכי המתקן. כל עוד לא ימצאו מקור דלק זול וידידותי לסביבה, שניתן להפיק בכמויות מסחריות- מחיר המים יהיה תלוי במחיר האנרגיה. לכן, ישנה אפשרות אשר בה כבר לא יהיה כלכלי להתפיל מים- אלא רק ע"י העלאת המחיר לצרכן. כך שגם בניית מתקני התפלה, אינה פתרון אופטימלי.
הפתרון הטוב ביותר לדעתי לא אמור להתבסס על התפלה, אלא כמוצא אחרון. יש שלושה דברים שניתן לשפר קודם:
מיחזור המים- אפשר להגדיל את כמות המים הממוחזרת, זה גם פתרון שפוגע פחות בסביבה מאשר מתקן התפלה.
ניצול מי גשמים- כרגע רוב הגשם בנופל בערים מנוקז למערכת הביוב- אפשר להפרידו, לבצע טיהור קצר ולהזרימו לאקוויפרים- ע"מ להעלות את המפלס. הטיהור יבוא ר"מ שלא נזהם את האקוויפר.
בנייה יותר ירוקה- אני אסביר באמצעות דוגמא: לא מזמן התחלתי לראות "טרנד" חדש בגני שעשועים- במקום רצפת חול שמים משטח גומי כלשהוא שאמור לספוג את הנפילה של הילדים. רעיון יפה, אך יש לי תחושה שכשיורד גשם על המשטח הוא לא מחלחל לאדמה. כמובן כמו שאר העיר המרוצפת באספלט. השתלטות האדם על אדמות וריצופן באספלו, בטון וחומרים נוספים מונע את חלחול המים- שבסוף מגיעים למערכת הביוב- וכך צריך למחזר אותם.
דבר אחרון נוסף- ילד שלא נופל לא לומד, ואם קצת כואב השיעור יותר טוב. אפשר להחזיר את המשטחי חול בגני הילדים. גם במחיר של אמא שצריכה לטאטא את הבית כל פעם שחוזרים מהגן.