רופא שעלה מרוסיה: פיתחתי את הטכנולוגיה שזיכתה בפרס
מאת: יובל דרור
ד”ר דוד מיכאלי, אתמול. “אנשים חייבים לדעת את האמת”
“אנו מברכים את הזוכים בפרס נובל לרפואה על קבלת הפרס )…( ואולם אנו מאמינים שוועדת הפרס לא לקחה בחשבון את כל העובדות והמחקרים שנעשו בתחום ותרמו לפיתוח טכנולוגיית ה-IRM. אנו טוענים שד”ר דוד מיכאלי הוא תורם משמעותי לפיתוח הטכנולוגיה. אנו מבקשים מהוועדה לשקול מחדש את החלטתם באשר לזוכי פרס נובל לרפואה 2003-ל ולכלול את ד”ר מיכאלי כחתן הפרס”. כך נפתח מכתב ששלח בשבוע שעבר דוד וזאנה, מנהל החממה הטכנולוגית באשקלון אל ועדת פרס הנובל בשטוקהולם.
לפני כעשרה ימים הוכרזו ד”ר פול לאוטרבור מארה”ב, וד”ר פיטר מנספילד מבריטניה, כזוכי פרס נובל ברפואה לשנה זו. השניים פירסמו מחקרים בתחום ההדמיה המגנטית, שהובילו לפיתוח מכשירי MRI-ה )שמאפשרים לבצע הדמיית אברים פנימיים באופן בלתי פולשני(. ואולם, ד”ר דוד מיכאלי, רופא ישראלי שעלה מרוסיה ב-1993, טוען שהפרס מגיע לו, ולא לזוכים שהוכרזו. לדבריו, בידו אישורים, המוכיחים שהיה הראשון בעולם לעסוק באבחון למטרות רפואיות באמצעות שדות מגנטיים. “זה חוסר צדק”, אומר מיכאלי, “אנשים חייבים לדעת את האמת”.
מיכאלי הוא לא הראשון שמוחה על החלטת הוועדה: האמריקאי ריימונד דמדיאן פירסם בשבוע שעבר מודעות בעיתונים בארה”ב, בטענה שהפרס נגזל ממנו.
מיכאלי (במקור מיכאלשווילי), יליד גרוזיה, עבד מאז 1969 במכון לנוירוכירורגיה בסנט-פטרבורג כמתמחה, ובמקביל למד רפואה. “הייתי עד למקרה שאישה הגיעה אחרי תאונה בהכרה, אך נפטרה כעבור רבע שעה בשל דימום במוח. שאלתי את עצמי איך לא המציאו מכשיר שיאתר כאלה מקרים”, הוא מספר. לדבריו, באחד הלילות חלם שהוא מתהלך בין מגנטים ואז עלה בו הרעיון לבדוק יישומים מגנטיים בתחום ההדמיה. “האחים שלי צחקו, הם כעסו שהערתי אותם כדי לספר על החלום”.
מיכאלי פנה לפרופ' יורי זוטוב שעבד במכון והעלה בפניו את הרעיון. זה התלהב, והצליח להכניס את מיכאלי למתקן צבאי שבו נעשו ניסויים בשדות מגנטיים. מיכאלי בנה אב-טיפוס ובדק אותו על ארנבות ולבסוף גם על עצמו, בעוצמות שאסורות כיום.
מיכאלי מספר שכבר 1969-ב הגיש פטנט ראשון על המכשיר, אך משרד הפטנטים הרוסי דחה את הבקשה. לאחר שניסה כמה פעמים נוספות, המליצו לו להגיש פטנט על שיטה ולא על המכשיר עצמו. מיכאלי עשה זאת ב-1974, אך הבקשה נדחתה. בראשית שנות ה-80, כששמע על המצאת הסי-טי, חזר ודרש לאשר את הפטנט. משרד הבריאות הודיע שיתמוך בבקשה אם יוכיח שלא נגרם נזק גנטי כתוצאה משימוש במכשיר.
ב-1985 נולדה למיכאלי בת. לאחר שעברה בדיקות שהוכיחו כי לא נגרם לה נזק גנטי, הוחלט לאשר את הפטנט. מיכאלי מסביר שעבודתו בתחום לא זכתה להכרה, כי באותן השנים לא יכול היה לפרסם את ממצאיו כפי שעשה דמדיאן ב-1971. ואולם לטענתו, מסמכים שברשותו, ומסמכים אחרים במכון הרוסי ובמשרד הפטנטים, יוכיחו כי הגיש בקשות לפטנטים עוד בסוף שנות ה-60.
מיכאלי, שמפתח מכשיר למדידת לחץ דם תוך-גולגולתי בחממה באשקלון, מקווה שהוועדה תדחה את מתן הפרס עד לבירור העניין: “כדי לזכות, צריך ממליצים. אני מחפש בכיר בתחום שיקרא המסמכים שבידי וימליץ עלי”.
בתשובה לשאלה אם אינו סבור כי העיסוק בנושא כעת הוא קטנוני, עונה מיכאלי בתסכול: “זה כמו לגדל ילד, לטפח אותו ואז מישהו חוטף לך אותו מתחת לידיים. פה בישראל, סטודנט שרק גמר אוניברסיטה פונה אלי ואומר לי שאני לא מבין MRI-ב רק בגלל שהוא מדבר עברית טובה ואני לא. זה מרתיח אותי. אני יודע על MRI יותר מכל אחד אחר”.
נובל: 102 שנות פרסים – וסערות סביבם
פרס נובל, שהוא הפרס המדעי הנחשב בעולם, עורר סביבו כמה סערות מאז שהוענק לראשונה ב-1901. הפרס ניתן במקור למדענים בתחומי הכימיה, פיסיקה, רפואה, ספרות ושלום. רק 1968-ב הוחלט לתת גם פרס נובל בכלכלה. החלטות ועדת הפרס ודיוניה חשאיים.
יש הטוענים, כי קיימים מקרים רבים שבהם אנשים שהיו ראויים לפרס לא זכו בו מסיבות שונות או שזכו מסיבות מפוקפקות.
כך למשל, נטען כי ג'ון מקלאוד, שזכה 1923-ב בפרס נובל לרפואה עם פרדריק בנטינג על גילוי האינסולין, היה בחופשה בעת הגילוי. יש המזכירים כי כמה מהחוקרים החשובים מעולם לא זכו בפרס נובל – לדוגמה תומס אדיסון, זיגמונד פרויד, האחים רייט ועוד.
