סיקור מקיף

הדרקון והחלל: על לוחמת חלל בסין

חלק א' ההסטוריה של לוחמת החלל

לחלקו השני של המאמר

מבוא

לוויין מטאורולוגי ישן בשם FENGYUN 1 C, ששוגר על ידי סין, חולל סערה עולמית שנים לאחר שסיים את פעולתו ונע ללא תכלית במסלולו. לוויין זה נבחר על ידי סין לשמש כמטרה לנשק נגד לווייני שפותח על ידה, ונוסה לראשונה ב – 11.1.2007 . הלוויין, שהקיף את כדור הארץ במסלול קוטבי בגובה של כ – 850 ק"מ, נפגע על ידי טיל ששוגר דקות מעטות לפני כן מבסיס החלל הסיני שיצ'אנג (Xixhang ). עם הפגיעה, התפוצץ הלוויין לרסיסים רבים, אשר נעים מאז במסלול, ומאיימים לפגוע בלוויינים ונכסי חלל של מדינות נוספות, וחמור מכך, מהווים תזכורת מתמדת לסכנות שבמערכות לוחמת חלל.

במאמר זה אעמוד על ההיבטים הטכנולוגיים של מערכת לוחמת החלל של סין, על ההשלכות הבינלאומיות של ניסוי השמדת הלוויין הסיני ועל ההשלכות ארוכות הטווח של עיצוב מדיניות החלל במדינות שונות, כתגובה להדגמת יכולת השמדת הלוויינים שהופגנה על ידי סין. כמו כן, אסקור בקצרה את האמנות הבינלאומיות השונות המתוות דרכים לפעילות בחלל, כפי שאומצו על ידי רוב המדינות החברות באו"ם. לסיכום, אעמוד מעט על מניעיה האפשריים של סין שהביאוה לבצע את השמדת הלוויין, ואת ההשלכות של ניסוי זה על מדיניות החלל של סין מחד, ושל ארה"ב מאידך. יודגש, כי היקף הנושאים הנוגעים ומשיקים לניסוי השמדת הלוויין הסיני הוא נרחב ביותר, וראוי להקדיש להם מחקר בהיקף נרחב הרבה יותר, ואני מקווה כי תיקרה בידי ההזדמנות לעשות כן בעתיד.

בטרם אעמוד על מהותו של הניסוי הסיני להשמדת לוויין, אקדים ואפרט מעט על לוחמת חלל, לסוגיה השונים:

דומה שלקורא הממוצע בן המאה ה-21 אין צורך להסביר כי החלל הוא נכס חיוני ממדרגה ראשונה, לכל מדינה בעולם, קל וחומר למדינה טכנולוגית המצוידת בנכסים חלליים שונים. החלל מאפשר הצבת מערכי סיוע לצבאות הפועלים על הקרקע. לוויינים מאפשרים כיום יכולות תקיפה מדויקות בעזרת ניווט והנחיית כלי נשק. יכולות מודיעין מתקדמות עושות שימוש נרחב בלווייני צילום והדמאה, בטווח נרחב של הספקטרום האלקטרומגנטי.

לוויינים מספקים יכולות גלובליות של שליטה, קשר, בקרה ופיקוד. סיוע מטאורולוגי ומערך לווייני תקשורת מסייע לכלכלה ולפיתוח של מדינות רבות, וחיוני לכוחותיהן הצבאיים. בלתי מתקבל על הדעת לדמיין כיום צבא מודרני שיוותר על היתרונות העצומים שמקנים לו הלוויינים ותורות לחימה מתקדמות המבנות בתוכן את יתרונות החלל.

סוגים של לוחמת חלל

באופן כללי, ניתן לחלק את תחום לוחמת החלל לשלוש קטגוריות:
1. לוחמה אל החלל
2. לוחמה בחלל
3. לוחמה מהחלל

לוחמה אל החלל תכלול מגוון אמצעים התקפיים שנועדו לפגוע בלווייני האויב, אם באופן קבוע ואם באופן זמני. בקטגוריה זו כלולים טילים נגד לוויינים, נשק אנרגיה גבוהה (בעיקר לייזר) לשיבוש פעילות לוויינים ולהשמדתם; לווייני קרב שישוגרו אל עבר מטרות בחלל; ומערכות שיבוש שונות שנועדו להפריע לפעולה התקינה של הלוויין. בהקשר זה ראוי לציין כי במלחמה בין ארצות-הברית לעיראק בשנת 2003, הפעילה עיראק באופן נרחב חסימה של שידורי לווייני ה – GPS האמריקניים. חסימות ה–GPS נועדו למנוע מלוויינים אלה. להנחות חימוש מונחה מדויק אל מטרות קרקעיות עיראקיות. לוחמה אל החלל יכולה להתבצע מפלטפורמות קרקעיות, אוויריות, ימיות או חלליות. הכינוי המוכר ביותר ללוחמה נגד לוויינים הוא ASAT (Anti Satellite ). ASAT יכול להיות טיל, נשק אנרגיה (כגון לייזר), נשק קליעי או לוויינים טפילים (משמעותו של לוויין טפיל – לוויין המסוגל לתמרן בחלל ולהגיע למפגש עם לוויין המטרה, להפריע לו, לחסום את שדה ראייתו, להיצמד אליו ולגרום להורדתו מהמסלול ושריפתו באטמוספרה, וכיו"ב.).

לוחמה בחלל פירושה לוחמת חלל-חלל, היינו הפעלת מערכות לחימה המוצבות בחלל דרך קבע, ומטרתן תקיפת נכסי חלל אחרים. קטגוריה זו כוללת מוקשי חלל, לווייני לייזר, תותחים מסוגים שונים, לוויינים טפילים ומערכות שיבוש אלקטרומגנטי המצויות בחלל ותכליתן שיבוש יכולתם של לוויינים לפעול כהלכה. לוויינים מתפוצצים הם לוויינים החמושים בחומר נפץ ומשמשים לתקיפת לוויינים של האויב. הלוויינים מתפוצצים בקרבת המטרה או בעת התנגשות בה. לוויינים אלו חייבים להיות בעלי כושר תמרון, על מנת להגיע לקרבת לוויין האויב. מוקש חלל הוא לוויין המוצב במסלול ומצויד במערכת לזיהוי מטרות, ומסוגל להתפוצץ כאשר חולף בקרבתו לוויין אויב. לווייני תקיפה משמשים כפלטפורמה לכלי נשק, אך אינם מתפוצצים בעצמם.

לוויין החמוש בראש קרב גרעיני מאפשר השמדת לוויינים בתא שטח גדול בחלל, בניגוד להשמדה נקודתית, שמבצעים לווייני קרב או מוקשי חלל. לוויינים שייחשפו לפעימה האלקטרומגנטית (EMP) הנוצרת מהפיצוץ הגרעיני ייפגעו, גם אם רסס מהפיצוץ לא יפגע בהם. ניסויים אמריקניים משנות השישים של המאה העשרים הראו שלאחר הפיצוץ נותרה חגורה של קרינה רדיואקטיבית, הפוגעת גם היא בלוויינים חולפים. חולשת אמצעי לחימה זה נובעת מרדיוס פגיעה רחב ומאי-הבחנה בפגיעה בין לווייני אויב ללוויינים ידידותיים.

לוחמה מהחלל פירושה הפעלת מערכות לחימה המוצבות בחלל כנגד מטרות על פני כדור-הארץ. בקטגוריה זו ניתן למנות מערכות לחימה נגד טק"ק (טיל קרקע-קרקע) העושות שימוש בלייזר רב-עוצמה; הצבת ראשי קרב גרעיניים במסלול (לשם הגברת שרידותם מחד גיסא והקטנת זמן ההתראה של היריב מאידך גיסא); נשק קינטי המופנה כלפי מטרות קרקעיות; ושיבוש של מערכות לחימה קרקעיות על-ידי הפעלת אמצעים שונים מהחלל.

היסטוריה קצרה של מערכות לוחמת חלל

במסגרת חיבור זה, ראוי לציין שתי מערכות היסטוריות של לוחמת חלל: מערכת יירוט הלוויינים של ברה"מ, שהתבססה על משגרים קרקעיים, ומערכת טילי ASAT של ארה"ב, שהתבססה על פלטפורמה אווירית שנישאה על גבי מטוסי קרב מטיפוס F-15. מערכת הנשק האנטי לוויינית של ברה"מ הייתה מבצעית לפחות במשך עשור ואילו המערכת האמריקנית ביצעה מספר מבדקים ומבחנים, ויירוט מוצלח ראשון של לוויין בוצע ב – 13.9.1985, אך היא לא נכנסה לשימוש מבצעי. התוכנית הגיעה לכלל סיום וביטול בשנת 1988, בעיקר עקב לחץ פוליטי כנגד הצבה מבצעית של מערכת ללחימה כנגד לוויינים, וחשש כי ברה"מ תפתח יכולות מקבילות. לאחר התפרקות ברה"מ ופתיחת ארכיונים מסווגים, ידוע כיום כי מערכת לוחמה נגד לוויינים פותחה ונוסתה, ואף הייתה מבצעית במשך רוב שנות השמונים של המאה העשרים. ככל הנראה רוסיה לא שימרה יכולות אלה.

F15 יורה טיל נגד טילים בליסטיים נגד לוויינים בניסוי שנערך ב – 1985. צילום: חיל האוויר האמריקני
F15 יורה טיל נגד טילים בליסטיים נגד לוויינים בניסוי שנערך ב – 1985. צילום: חיל האוויר האמריקני
המערכת האמריקנית נגד לוויינים הייתה אמורה להיות מדויקת ביותר, ולהשיג את השמדת הלוויין באמצעות פגיעה קינטית בו, ללא שימוש בראש קרב מתפוצץ. אופן פעולה זה נבחר במיוחד על מנת לא ליצור כמות גדולה של רסס בחלל, שיכול לפגוע בלוויינים נוספים מעבר ללוויין שאליו מכוון הטיל. מעניין לציין כי בברה"מ פותחו במקור מערכות לוחמת חלל המצוידות ברש"ק גרעיני (נגזרת של הטיל נגד טילים ABM-1 (גאלוש) ובהמשך נפרסה מערכת מבצעית, המצוידת ברש"ק נפיץ שנועד ליצור רסס רב.

פעילות האו"ם כנגד מרוץ חימוש בחלל

פעילויות מגוונות של ארגון האומות המאוחדות מיועדות להשיג את המטרה של מניעת חימוש בחלל, ומניעת הצבת מערכות שונות של לוחמת חלל (ובהן לוחמה אל החלל, בחלל ומהחלל)[1]. פעילות האו"ם כנגד חימוש החלל מתבצעת באמצעות מספר מנגנונים, בהם UNIDIR – United Nations Institute for Disarmament Research (נוסד ב – 1980 על פי החלטת העצרת הכללית של האו"ם) ו – PAROS, Prevention of Arms Race in Outer Space, פעילות המתבצעת במסגרת האו"ם ומאושררת על ידי העצרת הכללית.

אמנות בינלאומיות מרכזיות העוסקות במניעת חימוש החלל נוצרו במהלך השנים, כאשר מסמך היסוד של הפעילות האנושית בחלל (המכונה לעתים המגנה קרטה של החלל) הוא אמנת החלל החיצון, שאושררה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב – 10.10.1967 . [2] בין סעיפיה של אמנה זו, חשוב לציין בהקשר של לוחמת חלל את סעיף 3, הקורא ליישומים חללים למטרות שלום, סעיף 4, העוסק במניעת הצבה של חימוש גרעיני בחלל. מנסחי האמנה לא לקחו בחשבון הצבת מערכות של נשק אנטי לווייני בחלל, שאינו גרעיני, או מערכות אנטי לווייניות שישוגרו מכדור הארץ. לפיכך, אמנת החלל החיצון אינה אוסרת על לוחמה כנגד לוויינים. פעילות נלווית לכך מופיעה באמנות אחרות ובהצעות החלטה של העצרת הכללית של האו"ם, במיוחד הרצון להימנע מפעילות חלל שתיצור רסיסים ושברים (Space Debris ). האו"ם החל בפעילות חקר בנושא שברים ורסס חללי בשנת 1999, על ידי משרד האו"ם לענייני החלל החיצון ( OOSA). בניגוד לאמנת החלל החיצון, שאושררה על ידי רוב המדינות החברות באום, הפעילות הבינלאומית שמוביל הארגון כנגד רסס חללי ושברים מסלוליים אינה זוכה להצלחה מרובה. בשנת 2007 פורסמו הנחיות של האו"ם בקשר לשברים, רסס ופסולת חלל[3], אולם מספר המדינות שאשררו את המדיניות המוצעת לצמצום תופעת השברים והפסולת בחלל מצומצם ביותר, וראוי לציין כי ארה"ב מתנגדת להחלטות אלה (בעיקר בשל הפיתוח של מערכות נגד טילים בליסטיים שהיא מפתחת במסגרת יוזמת NMD, שנועדו לפגוע בראשי קרב של יריב בעודם בחלל. פגיעה כזו, תיצור שברים חלליים רבים, למרות שראש הקרב האמריקני לא יעשה שימוש בחומרי נפץ).

האו"ם עצמו מכיר בקשיים שביישום החלטותיו והצעותיו בנושא מניעת מערכות ללוחמת חלל. מסמך שפורסם על ידי UNIDIR עוד בשנת 1993 עומד על הקשיים הטכניים הגלומים בפיקוח וניטור חרם על מערכות לוחמת חלל.[4] מסמך קודם של UNIDIR [5]מציע דרכים שונות לקידום האיסור על הצבת מערכות לחימה חלליות, אולם מהוועידה שבה הוצג לא יצאו החלטות אופרטיביות ומחייבות. מובן מאליו, שעל רקע העדר מסגרת מחייבת בינלאומית למניעת הצבת מערכות ללחימה בחלל ואליו, מדינות שונות ראו עצמן משוחררות מכבלי הנורמות שהחלו להתגבש בקרב הקהילה הבינלאומית. כאשר על מדינות אלה נמנו ארה"ב, ברה"מ (אח"כ רוסיה) וסין, מובן מאליו כי ההשפעה של דיונים במסדרונות ובוועדות האו"ם היו בבחינת קול קורא בלבד, ללא יכולת השפעה של ממש.

האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה פרסמה מחקר העוסק בניהול התנועה בחלל של לוויינים במסלולים שונים[6] שדן גם בסוגיית השברים החלליים ומציג דרכים להתמודד עם הבעיה. יודגש עם זאת, כי מקור השברים החלליים המתוארים במחקר זה הוא מתקלות שיגור והתנגדויות אקראיות בין לוויינים, ולא כתוצאה מלוחמת חלל. יחד עם זאת, העיסוק הגובר בבעיית השברים החלליים מקרין גם על סוגיית הנשק האנטי לווייני, ויכול לגרום למעבר של מדינות החפצות בנשק זה, אל האנרגיות הגבוהות, ובמיוחד נשק לייזר, שאינו מייצר שברי חלל, או למצער, מייצר שברים בכמות נמוכה (למשל אם ייגרם פיצוץ למיכל מדוחס המצוי בלוויין ומכיל דלק לדוגמא).

[1] ראו ב – Outer space and global security, UNIDIR, UN press, 2003, preface

[2] לנוסח המלא של אמנת החלל החיצון, ושל אמנות נוספות שאושררו על ידי האו"ם ראו:
[3] ראו את ההחלטה כאן:
[4] ראו: Technical problems in the verification of a ban on space weapons, UNIDIR, UN press, NY, 1993

[5] Prevention of an arms race in outer space: a guide to the discussions in the conference on disarmament, UNIDIR, UN Press, NY, 1991

[6] Cosmic study on space traffic management , International Academy of Astronautics, France, 2006

טל ענבר – מ"מ ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

לחלקו השני של המאמר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. שלום לכולם,
    הרשו לי להזמין אתכם לפודקאסט שלי- "עושים היסטוריה!".
    פודקאסט, למי שאינו מכיר, הוא תוכנית רדיו אינטרנטית בפורמט
    MP3, שניתן לשמוע מהמחשב או להוריד לנגן נייד ולהאזין
    בזמן הנסיעה לעבודה, כשעושים ספורט וכדומה.
    התוכנית 'עושים היסטוריה!' עוסקת בהיסטוריה של
    המדע, דרך סיפוריהם של המדענים שעשו אותה.
    שמי רן, מהנדס חשמל וסופר, ואני אשמח לקחת
    אתכם בכל שבוע למקומות חדשים במדע ובטכנולוגיה.

    קישור לפרק הנוכחי:
    המצאת המכ"ם ו'הקרב על בריטניה':
    על הנסיבות שהובילו להמצאת המכ"ם (ראדאר)- המדען שראה אם מתאבלת והחליט לעשות מעשה, איך תרם ה-BBC תרומה חשובה לעניין (ואפילו בלי לדעת) ואיך היפנים גילו מהי 'אנטנת יאגי'… כתמיד, אני אשמח להשמיע מוסיקה מקורית בתוכנית, אתם מוזמנים ליצור עימי קשר.
    קישור ישיר:
    http://pod.icast.co.il/26f97dc3 3-6e36-4f07-9296-c8d8c6e33fd1.i icast.mp3
    ופרטים נוספים באתר הבית של התוכנית:
    http://www.makinghistorywithran.blogspot.com

    להתראות,
    רן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן