סיקור מקיף

הסקרנות של נאס”א משוגרת היום למאדים

החללית קיוריוסיטי (סקרנות) מתוכננת להמריא היום  (26 בנובמבר שעה 17:05 שעון ישראל) למאדים

הרכב קיוריוסיטי – הידוע גם בשם המעבדה המדעית המאדימאית (Mars Science Laboratory ) ישתמש במצלמה הכימי ויירה פעימות לייזר על טרה וילכוד את הניצוצות באמצעות טלסקופ וספקטרומטר במטרה לזהות את היסודות הכימיים של סלע המטרה. הלייזר פועל בתחום הבלתי נראה של האור האינפרה אדום, אך נראה כאן כאור אדום נראה למטרת המחשה. צילום: נאס"א
הרכב קיוריוסיטי – הידוע גם בשם המעבדה המדעית המאדימאית (Mars Science Laboratory ) ישתמש במצלמה הכימי ויירה פעימות לייזר על טרה וילכוד את הניצוצות באמצעות טלסקופ וספקטרומטר במטרה לזהות את היסודות הכימיים של סלע המטרה. הלייזר פועל בתחום הבלתי נראה של האור האינפרה אדום, אך נראה כאן כאור אדום נראה למטרת המחשה. צילום: נאס"א

בעוד פחות משבוע ישוגר הרכב הרובוטי המתוחכם ביותר למסע לכוכב הלכת האדום בו יחפש עדויות לחיים שעשויים היו להתקיים על מאדים. המדענים משתוקקים להתחיל במסע של הרכב קיוריוסטילאחר שבע שנים של עבודת נמלים להרכבתו.
קיוריוסיטי שעד כה היה ידוע בכינוי MSL – Mars Science Laboratory הוא בעל יכולות גדולות מכל רכב אחר ששוגר לפני השטח של כוכב לכת כלשהו. מאדים הוא כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ במערכת השמש ולפיכך הוא משמש המטרה העיקרית למחקר תחילת החיים מעבר לכוכב הלכת שלנו.

קיוריוסיטי מאוחסן באירוג’ל לקראת שיגורו בטיל מדגם אטלס 5 במרכז החלל בפלורידה לקראת שיגורו בבוקר ה-26 בנובמבר.
“MSL מוכנה לצאת לדרך”: אומר דאג מקקויסטיון, מנהל תוכנית מחקר מאדים במטה נאס”א בוושינגטון. “אנו נרגשים ממה שצפוי לנו.”
“קיוריוסטי תחפש סימני חיים, אך זו לא משימה לחיפוש חיים, היא מצויידת במכשירים המדעיים החדשניים ביותר.”
מדובר במכונה במשקל 900 ק”ג ובגובה של 1.80 מטרים, פלא הנדסי” אמר מקקויסטון. ברכב נמצא בעיקר ציוד מדעי שפותח בארה”ב אך גם מערכות מצרפת, קנדה, גרמניה, רוסיה וספרד.
|”קיוריוסיטי נמצאת באמצע הדרך בתוכנית האסטרטגית בת שני עשורים לחקר מאדים שתגשר על הפער המדעי והטכנולוגי מהעשור הקודם לעשור הבא.
MSL מכיל שיפורים מהנסיון שצברנו במשימות הקודמות והנוכחיות במאדים”. אמר. “הטכנולוגיה המתקדמת של משימה כמו גם המדע שיושג באמצעותה יקדמו אותנו לעבר משימה להחזרת דוגמאות ולבסוף גם הנחתת בני אדם על מאדים.”
הרכב, שגודלו כגודל מכונית צפוי להגיע למאדים באוגוסט 2012 ולנחות במכתש לא הרחק מהרים גבוהים שהקרקע שלהם מרובדת בשכבות. חלק מההרים הללו הם בגובה 5 קילומטר. קוטרו של מכתש גייל הוא 154 ק”מ.
אתר הנחיתה נבחר משום שהוא מציע מיקומים רבים בעלי סוגים שונים של סביבות גיאולוגיות שחלקם עשוי לשמר עדויות להתפתחות חיים מיקרוביאליים, אם אלו נוצרו אי פעם.
מכתש גייל עמור להכיל טיט ומנירלים הידראטיים שנוצרו בעידנים שבהם זרמו מים על מאדים, לפני מיליארדי שנים. מים הם מרכיב חיוני בהתפתחות החיים כי שאנו מכירים אותם. משקלו של הרובוט טונה אחת ואורכו 3 מטרים, ולפיכך הוא גדול פי 2 וכבד פי 5 מהרכבים הרובוטים התאומים הקודמים של נאס”א ספיריט ואופורטיוניטי.
.קיוריוסיטי מצויד בעשרה מכישרים מדעיים השוקלים פי 15 לעומת המכשירים בחלליות הקודמות. הרכב גם יוכל לחפש אחר מרכיבי החיים לרבות מים ומולקולות אורגניות. המשימה צפויה לארוך לפחות שנתיים, וכאמור הוא יבקר באיזורים שונים זה מזה, יאסוף וינתח סלעים ודוגמאות קרקע באינטנסיביות שטרם נראתה על מאדים.

החללית קיוריוסיטי על מאדים. תפיסת אמן. איור: נאס"א
החללית קיוריוסיטי על מאדים. תפיסת אמן. איור: נאס"א

בסופו של דבר נגיע למרגלות ההר ואף נטפס על אחד ההרים כדי לחפש אחר מינרלים שלא נחשפו עד כה ואחר סביבות שעשויות להכיל שרידי חיים.
המשימה הזו תגדיל את הקיבולת והיכולת הטכנולוגית של נאס”א ואמורה להחזיר תובנות מדעיות בהתאם ולא רק לחזור על משימות קודמות.
קיוריוסיטי תוכננה מראש כך שתהיה בעלת יכולת גבוהה בהרבה מקודמותיה, אומר אשווין ואדודה, סגן מנהל המדען הראשי של הפרויקט ב-JPL.
“זו מכונת חלומות מדעית\” אמר.
לפיכך, משימה זו משתמשת בטכנולוגיות החדשות כדי לאפשר את הנחיתה של הציוד המדעי הכבד. דבר מסוכן באופן מובנה. משקל של טטונה אחת הוא כבד מכדי להשתמש בנחיתה מלווה בכריות אוויר שבהם השתמשו בספיריט ואופורטיוניטי, ולכן נדרש לפתח שיטת נחיתה חדשה.
קיוריוסיטי תהיה החלוצה בשימוש בטכניקות הנחיתה המדויקות כאשר היא תצלול דרך אטמוספירת מאדים בשלבים האחרונים של הנחיתה, שלב רקטי יצית את מנועיו כדי להאט את הירידה ולאחר מכן יוריד את הרכב אל הקרקע באמצעות מעין עגורן.
.לרשות נאס”א עומדים כשלושה שבועות כדי לשגר את החללית לפני שהתישירות כוכבי הלכת תשנה את חלון השיגור ותסגור אותו שוב ל-26 חודשים. ההכנות בעיצומם לשיגור בהזדמנות הראשונה. אומר פיט תאיזינגר, מנהל הפרויקט ב-JPL. “אם מזג האוויר או גורמים אחרים ימנעו את השיגור יהיו לנו מספיק הזדמנויות עד ה-18 בדצמבר.

לידיעה ביוניברס טודיי

10 תגובות

  1. תודה, באמת סרטונים מרתקים. נראה לי שיש איזה קטע שעלול להיות בעייתי בסיום הנחיתה, הכבלים שהובילו את הרכב למטה משתחררים בסיום באופן חופשי ונופלים למטה, הם עלולים בטעות להסתבך בגלגלים של הרכב ולשבש את תנועתו. אני מקווה שחשבו שם על הנקודה הזו.

    דבר נוסף נראה שאין להם אופציית ביטוח במקרה ואחד מארבעת מנועי הסילון (רקטות) כושל בזמן הגישה לנחיתה, נראה שבמצב כזה כל העסק יוצא מיד מאיזון ומתרסק על הקרקע.

    נקווה לטוב 🙂

  2. ראיתי הדמיות ב YouTube, אך האם שיטת הנחיתה המיוחדת הזאת נוסתה הלכה למעשה איפשהו בשטח? (כולל כאן בכדור הארץ) אפשר לראות סרטון של נסיון כזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.