פגיעות אסטרואידים שינו את פני כדה"א לפני 3.2 מיליארד שנה

מקבץ של לפחות שלושה אסטרואידים באורך בין 20 ל-50 קילומטרים שהתנגשו בכדה"א לפני יותר מ-3.2 מליארד שנים גרמו לשינוי מסיבי במבנה וההרכב של פני השטח של כדה"א

עמית אורן

האסטרואיד מתילדה. דומה בגודלו לאלה שפגעו בכדור הארץ לפני 3.2 מיליארד שנה
האסטרואיד מתילדה. דומה בגודלו לאלה שפגעו בכדור הארץ לפני 3.2 מיליארד שנה

מקבץ של לפחות שלושה אסטרואידים באורך בין 20 ל-50 קילומטרים שהתנגשו בכדה"א לפני יותר מ-3.2 מליארד שנים גרמו לשינוי מסיבי במבנה וההרכב של פני השטח של כדה"א. מקבץ זה התרחש זמן רב לאחר היווצרות כדור הארץ, לאחר שמערכת השמש כבר נרגעה. כך עולה ממחקר חדש שערכו מדעני כדה"א מהאוניברסיטה האוסטרלית הלאומית (ANU – Australian National University). לדברי דר' אנדרו גליקסון (Glikson) וג'ון ויקרס (Vickers) מהמחלקה למדעי כדה"א והים של ANU, התנגשותם של אסטרואידים אלה גרמה לרעידות אדמה עצומות, התפרצויות וולקניות ופעילות מגמטית עמוקה, והפריעה להתפתחותם של חלקים במעטפת כדה"א.

המחקר מרחיב את התגלית המקורית של שכבות שנוצרו כתוצאה מהתנגשויות מהחלל החיצון, שהתגלו בדרום אפריקה ע"י שני מדענים אמריקאים, ד. ר. לואו (Lowe) וג. ר. בירלי (Byrely), בזיהוי השפעותיהן באיזור פילברה (Pilbara) במערב אוסטרליה.
"ממצאינו מהווים עדות נוספת לכך שהזעזועים הסיסמיים של התנגשויות המאסיביות אלה הביאו לידי סיומו הפתאומי של שלב התפתחות בן יותר מ-300 מליון שנים הנשלט ע"י פעילות וולקנית בזלתית וגדילה ממושכת של פלוטונים גרניטים," אומר דר' גליקסון.

זיהויים של פלטי התנגשות – חומרים שנפלטו ע"י האסטרואיד הפוגע – מתבסס על תרכובות איזוטופיות וכימיקליות ועל מינרלים מיוחדים המזוהים כממקור מהחלל החיצון, כולל אנומליות של אירידיום.

פלט הפגיעה מאיזור הברברטון (Barberton) בטרנסוול (Transvaal) המזרחי מצביע על היווצרותם של מכתשי פגיעה שקוטרם כמה מאות קילומטרים באיזורים אוקייניים של כדה"א, במקביל לבקעות ה"ימיות" הירחיות (טביעות כהות גדולות על פני שטח הירח). ההשפעת הסיסמיות של הפגיעות כללו תזוזות אנכיות של לוחות,חשיפה של גרניטים עמוקים והתחלה של תנאים יבשתיים בחלק משטח כדה"א.

"צירוף המקרים המדוייק של השגיאה והפעילות הוולקנית עם שכבות ההתנגשות, בהקשרה עם השבר החד בין המעטפת הבזלתית וההיווצרויות היבשתיות, שופכת אור חדש על תפקידיהן של פגיעות אסטרואידים בהתפתחות היבשות," אומר דר' גליקסון.

סימנים ראשונים מציעים שבערך באותו זמן הירח הושפע גם הוא מפגיעות אסטרואיד ומהחייאתה של הפעילות הוולקנית. גליקסון וויקרס ימשיכו לחקור את היקפן והשפעותיהן של פגיעותיהם של אסטרואידים גדולים ע"י חקירת משטחים קדומים במקומות אחרים בעולם, כולל הודו וקנדה.
לידיעה המקורית באתר החדשות של אתר האוניברסיטה האוסטרלית הלאומית
לידיעה ביוניברס טודיי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן