סיקור מקיף

הונחה אבן פינה לפארק מדעי החיים הייעודי הראשון בישראל

חברת מבני תעשייה והחברה הכלכלית לחיפה, ישקיעו כ-500 מיליון שקל בהקמת פארק התעשיות. ה-ATCC מארה”ב, מכון המחקר הביולוגי מהגדולים בעולם במו”מ להקמת סניף בחיפה בשיתוף עם חברת פארק מדעי החיים, שיעניק שירותים לישראל, אירופה והמזרח הרחוק

ראש עיריית חיפה יונה יהב ואנשי העסקים המקימים את פארק מדעי החיים
ראש עיריית חיפה יונה יהב ואנשי העסקים המקימים את פארק מדעי החיים

במעמד ראש עיריית חיפה יונה יהב ויו”ר חברת מבני תעשייה, איש העסקים אליעזר פישמן, התקיים בשבוע שעבר טקס הנחת אבן הפינה ל”פארק מדעי החיים חיפה”. פארק התעשיות, שיוקם בשטח בנוי כולל של 80 אלף מ”ר בכניסה הדרומית לחיפה, הנו הראשון והיחודי בישראל, המוקם עבור חברות ביו-טק וננו-טק – חברות העוסקות בתחומי מדעי החיים והביוטכנולוגיה. בפרויקט שיוקם ע”י חברת “פארק מדעי החיים”, הנמצאת בבעלות שווה של החברה הכלכלית לחיפה וחברת מבני תעשייה, יושקע סכום כולל של כחצי מיליארד שקל. בשלב הנוכחי, הוחלט על הקמת בניין ראשון בן שבע קומות מעל לשלוש קומות חניה תת קרקעיות, בהשקעה של 100 מיליון שקל.

“אנו משוכנעים כי המוניטין של החברה הכלכלית לחיפה בהקמת מת”ם ומצבור היתרונות שיעמדו לרשות היזמים, יהפכו את הפארק לאטרקטיבי ביותר”, אומר ראש עיריית חיפה יונה יהב, “לפארק מדעי החיים בחיפה, אין מתחרים בארץ. במיקום, באיכות החיים ובתחומי המדע, והקשר המיוחד למוסדות אקדמים ורפואיים בחיפה, ובזאת חיפה מצטיינת ומובילה בישראל ובעולם”.

“פארק מדעי החיים חיפה, יהיה הפארק הראשון בארץ, המוקם במטרה לאכלס חברות העוסקות במחקר ופיתוח בתחומי הבריאות”, אומר מנכ”ל החברה הכלכלית לחיפה אבי פפרקורן, המקדם את הפרוייקט, בשותפות עם מנכ”לית חברת מבני תעשייה דלית בראון. פפרקורן מוסיף כי, “החברות שתפעלנה בפארק, תגענה ממגוון התחומים המרכיב את מדעי הננו-טכנולוגיה, הביו-טכנולוגיה, הציוד והמיכשור הרפואי ומדעי העזר”.

לקראת האירוע, חושפת הנהלת הפארק את דבר קיומו של מו”מ מתקדם עם ראשי ארגון ATCC (American Type Culture Collection ), – המכון האמריקאי למחקר ביולוגי – הגוף החשוב ביותר בתחום המחקר הביולוגי והתרופות בעולם. במקביל, נמשכים מו”מים מתקדמים עם שלוש חברות עוגן המבקשות לשכור אלפי מ”ר ועם עשרות חברות נוספות.

שלב א' של המתחם המיועד לפארק, הנו בשטח של כ-31 דונם ונמצא בין בניין המשרדים הראשי של חברת חשמל וקניון חיפה, לבין השטח המיועד להקמת קרית הספורט החדשה של חיפה ואצטדיון הכדורגל החדש (פרויקט נוסף של החברה הכלכלית חיפה)- צומת מת”מ דרום. התב”ע (תכנית בניין עיר) המאושרת, מאפשרת בנייה בשטח של 62 אלף מ”ר נטו שטח עיקרי.

במטרה להקל על החברות שיבחרו בפארק, החליט ראש עיריית חיפה יונה יהב, לפעול במסגרת צו המסים, על מנת שהחברות ייהנו מהנחה של 20 אחוז במסי הארנונה, לפי תעריף ב' לתעשייה. בקשה בעניין זה הועברה לטיפולם של שרי הפנים והאוצר.

“הקשר החיפאי”

הבאתו לחיפה של ארגון ה-ATCC (American Type Culture Collection – מתאפשרת בתום תקופה ארוכה, במהלכה הושקע מאמץ בפיתוח המימד העסקי של פארק מדעי החיים חיפה.

ההחלטה על שיתוף פעולה אסטרטגי, התקבלה בעקבות היכרות שנוצרה בין ראשי המכון האמריקאי למחקר ביולוגי, ה- ATCC, לבין ראשי פארק מדעי החיים חיפה ובראשם מר אבי פפרקורן. המטרה שהתגבשה בעקבות הפגישות – פתיחת סניף של המכון הביולוגי בפארק מדעי החיים חיפה. הסניף יפעל בשם החברה האם בארה”ב ויעניק שירותים לחברות תרופות בישראל, באירופה ובמזרח הרחוק.

כיום פונות כל החברות הנזקקות לשירותים אלה, למכון בארה”ב ונאלצות להשקיע משאבים רבים ויקרים, בהובלת הדגימות הביולוגיות בקירור עמוק, למעבדות הנמצאות בריחוק גיאוגרפי. על מזכר ההבנות שייחתם בין שני הגופים, יחתמו מנכ”ל החברה הכלכלית חיפה מר אבי פפרקורן, ויו”ר המכון למחקר ביולוגי האמריקאי ד”ר ריימונד סייפס. במזכר ההבנות סוכם כי הצדדים יפעלו להכנת תכנית עסקית מפורטת להקמת שלוחה של המכון האמריקאי בפארק מדעי החיים חיפה.

ראשי המכון צפויים לבקר בחיפה במהלך חודש נובמבר 2008, וישתתפו בוועידת ראש הממשלה לעסקים בנושא מדעי החיים המתארחת בחיפה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה. אם לא יחולו הפתעות, נזכה לארח את ד”ר כוכבא גלבר, המדענית הראשית של המכון. ד”ר גלבר היא מדענית ישראלית לשעבר, שפועלת כבר עשרות שנים במחקר ופיתוח תרופות חדשות, בארצות הברית. בתפקידה הנוכחי היא מבכירי התעשייה האמריקאית והקשר שנוצר עימה הנו עבורה מעורבות בסיוע לקידום תעשיית מדעי החיים בישראל.

על ארגון ATCC

בלב הארגון, נמצא המכון למחקר ביולוגי המוביל בתחומו בעולם, החוקר את כל סוגי המיקרואורגניזם: חיידקים, בקטריות, פטריות. הארגון הנו מוסמך מטעם ה-FDA (Federal and Drugs Administratio) – מינהל המזון והתרופות האמריקני, לקבוע סוג ומאפיינים של כל דגימה, לאשר ואף להעניק חותמת מטעמו. המכון מעסיק כ-300 מדענים, ממוקם במדינת וירג'יניה בסמוך לבירה וושינגטון, ונהנה מנגישות נוחה לגופי הממשל האמריקאים, משרד ההגנה (הפנטגון) ורשות הבריאות האמריקאית.

להמחשת חשיבות המכון, נציג דוגמא אחת. כל חברת תרופות החוקרת חיידקים במטרה למצוא תרופה חדשה, מחוייבת בקבלת אישור מהמכון לאמיתות החיידק או כל מיקרואורגניזם אחר וכן לאמיתות התרופה. על כן, כל חברות התרופות הבינלאומיות עובדות איתו, והוא בר סמכא בתהליך של פיתוח ורישום תרופות חדשות, בעיקר ביולוגיות.

בבעלות המכון נמצאת חוות מקררים המקפיאים את כל הדגימות בטמפרטורות של מינוס 212 מעלות. מדעני המכון מבצעים עבודות מחקר עבור חברות התרופות. המכון אחראי גם על חומרים ביולוגים מסוכנים. ברשותו נמצא בנק של חומרי לחימה ביולוגיים, ולשם כך נמצאים בבעלותו אתרים סודיים הממוגנים באופן מקסימלי, עם גיבויים במדינות שונות.

השמועות על הגעת ארגון ה-ATCC לישראל, מעוררות עניין רב בקרב ראשי תעשיית מדעי החיים הישראלית ומוסדות אקדמיה ומחקר. אנשי הפארק החיפאי, כבר מקבלים בקשות להשתתף ביוזמה, ונבחנת האפשרות להפכו לפרוייקט תשתית לאומי עקב חשיבותו.

משמעות הקמת סניף של המכון האמריקאי למחקר ביולוגי בישראל, הינה מרחיקת לכת עבור תעשיית מדעי החיים הישראלית בכלל ופארק מדעי החיים חיפה בפרט: המכון יעסיק, בשלבים הראשונים לפעילותו, עשרות מדענים חוקרים, עם פעילות עסקית הקשורה לחברות תרופות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיה. פעילות זו, תשדרג באופן ניכר את תשתית תעשיית מדעי החיים הישראלית ותורמת לקידום המחקר והפיתוח.

כמה מלים על הפארק

מיקום: הפארק שתוכנן ע”י משרד משה צור אדריכלים, יוקם במתכונת של קמפוס סגור (בדומה לפארק מת”מ שאף הוא בבעלות החברה הכלכלית), המיועד להעניק לחברות הפועלות בשטחו, את מלוא השירותים הנדרשים לפעילותן של חברות עתירות ידע, עם דגש על צרכים מיוחדים לחברות העוסקות בתחומי מדעי החיים. יתרונות הפארק החדש, כוללים צמידות לכביש מס' 4 ונגישות מיידית לכביש מס' 2, בנוסף לאלפי מקומות חניה. מרחק הליכה מתחנת הרכבת חוף הכרמל ומתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל.

תכנון: בפארק יבנו 5 בניינים הניתנים להתרחבות של חברות, באמצעות קומות “גשר” שיוקומו ביניהם. בחזית הפונה לכביש 4, יבנה טרמינל כניסה שיכלול פונקציות ציבוריות כגון מסעדות, סניף דואר ובנק. החניה התת קרקעית עבור הבניין הראשון, תשמש גם את הבניין השני, שהקמתו תחל מייד עם גמר שיווקו של הבניין הראשון. לכל בניין יהיו 250 מקומות חנייה, בנוסף לחניה תפעולית וחניה לרכבי שירות.

ידידותי לסביבה: כל ההתייחסות התכנונית בפרוייקט מכוונת לקבלת אישור של “מבנה ירוק” על פי התקן האמריקאי LEED . מיזוג האויר עבור המבנים בפארק מדעי החיים חיפה, יגיע ממרכז אנרגיה יעיל, שיופעל לפי עקרון של אגירת קור במיכלי קרח בשעות הלילה כאשר עלות החשמל בשפל. הבניינים מוקמו בכיוון מזרח מערב המועדף ביותר מבחינת תנאי תאורה ומיזוג אויר, מכל משרד נשקף נוף אל הים או ההר, או לשניהם.

בשטח הפארק, לא תראו מכוניות. כל התנועה והחניה במתחם, תהיה תת-קרקעית. על פני השטח, יזכו המבקרים למשטחים ירוקים ומפותחים ברמה גבוהה, הכוללים פינות ישיבה, בריכות מים ושטחי ציבור

התאמה לביוטק: בכל בניין יוקצו שטחים טכניים יחודיים ופירים אנכיים למעברי צנרת ותעלות עבור ציוד מחקר ופיתוח. לכל בניין תהיה מעלית מיוחדת להובלת משאות עד לגג, למתן מענה לצרכי חברות ביו-טק. חלל הקומות יהיה גבוה מהמקובל וכן העומס שהרצפות מסוגלות לשאת, על מנת שהפרויקט יציע גמישות מרבית בהתאמה לצורכי הדיירים.

8 תגובות

  1. חבל שנפלתם בפח היחצ"נות של החברה הכלכלית לקראת הבחירות, מחפשת לקדם בטקסים הפארק הזה יהיה תקוע עדו הרבה זמן בגלל שחיפה לא קיבלה שום הטבות כלכליות ואין לחברות שום סיבה להעדיף את המבנה הזה כשיש שפע של מבנים בשלבי הקמה בערים אחרות. התעניינות זה עוד לא חוזים חתומים, בנתיים יקימו אם בכלל את הבניין הראשון, 7 קומות משרדים בעוד במרכז הארץ חברות בונות פארקי תעשייה ענקיים. עכשיו מה מייחד את הביוטכנולוגיה במת"מ? מדוע לא להקים את זה ליד אחד מ-5 בתי החולים בעיר או ליד האוניברסיטה או הטכניון? הכל סתמי, אז עשו טקס.. כלום לא יוצא מכל הטקסים. גם האצטדיון ליד היה אמור להתחיל ב-2007 ולהסתיים ב-2010, אז נו באמת.. החברה הכלכלית של חיפה זו בדיחה עצובה, בועה ריקה

  2. כבר קראתי בעבר על המהפך בנושא הזיהם בחיפה מול הזיהום בתל אביב אבל אני חייב לספר לכם בדיחה שהסתובבה בזמנו ביחס לזיהום האויר בחיפה.
    אני חוזר ואומר – הבדיחה אינה עדכנית אבל היא מצחיקה בכל זאת.

    שאלה: איך מטפלים בחיפאי שהתעלף?
    תשובה: משכיבים אותו מתחת לאגזוז

    הערה: אני יודע שמקור המילה הוא אגזוסט ושהתרגום העברי הוא צינור המפלט אבל מה לעשות – ככה דברנו.

  3. אינני חולק על העובדה שאיזור המרכז מזוהם, הזיהום העיקרי נובע ממכוניות ואפשר באמת לראות את זה, אם המצב שכל הזיהום זהו הזיהום הנראה שיש באוויר היינו אז המצב היה טוב יותר, יש המון חומרים מסוכנים מאוד שאינם נראים כלל.

    מה שאני מקווה הוא שיעברו לאנרגיות ירוקות כמה שיותר מהר, ובמיוחד לאנרגיה הסולארית – פוטנציאל האנרגיה היינו עצום,

  4. א. אני אישית כן מתיימר לדעת איזה איזור מזוהם יותר ואיזה פחות -רכס הכרמל מפריד בין איזור המפרץ למת"ם – ואויר מאיזור המפרץ לא עובר את הרכס.

    ב. תסתכל בלינק שנתתי – ותראה שגוש דן מזוהם יותר מחיפה – בגלל במכוניות
    (ואת זה ניתן לראות גם למי שמגיע לאיזור גוש דן מבחוץ – ענן של ערפיח).
    האם אתה מודע לכך שאתה גר באיזור מאוד מזוהם?
    קח בחשבון שקיים פער של 10-15 שנים ויותר בין פעולתם של גורמי התחלואה והופעת המחלה, כך שאת התוצאות נראה בשנים הקרובות.

  5. אישית לא הייתי מתיימר לאמר שהאיזור לא מזוהם (הן לגבי המפרץ והן לגבי המת"ם)

  6. נועם,

    עצם הקיום של התעשיות המזהמות באיזור מפרץ חיפה ולא באיזור המת"ם אינו טיעון נכון מהסיבה שהחלקיקים מגיעים לרדיוס די גדול (תלוי ברוחות), מרחק של קילומטרים בודדים לא מבודד את המת"ם מאיזור המפרץ, התחלואה במחלות מסויימות בעיר מדברת בעד עצמה לגבי החומרים המסוכנים בעיר.

  7. נמרוד – לפחות באתר הזה חשבתי שהתגובות יהיו אינטלגנטיות…
    א. חיפה כימיקלים (וכו’) נמצאות בכלל מצפון למפרץ חיפה. באיזור מת”ם, למיטב זכרוני, אין כמעט תעשייה – ובפרט לא תעשייה כימית. אז האיזור לא מזוהם ובטח ובטח שלא נפיץ…

    ב. איפה אתה גר? בגוש דן? גם אני. אז הנה לך מפה, להתעדכן קצת – במקום להיות תקוע 20 שנה בעבר – http://my.ynet.co.il/pic/pollution/pollution.html.
    תוכל לראות שאתה חי במקום הרבה יותר מזוהם מחיפה, אבל העיקר ההרגשה לא?

    ג. אם לא יודעים – לא כותבים. זה נכון באופן כללי, אבל הכי חשוב – לישראלים.

  8. מיזם מצויין שיכול לקדם את המחקר בתחום בארץ, האירוניה במקרה הזה שמקימים את פארק מדעי החיים במקום בו אחוז הסרטן ומחלות הנשימה הוא גבוה בעשרות אחוזים משאר חלקי הארץ, קרי עוד מדענים יחלו במחלות עקב העבודה באיזור ובנוסף יבצעו מחקרים ע”מ למצוא דרכים להתגבר על מחלות אילו, בנוסף האזיור נפיץ ומסוכן (חיפה כימיקלים וכו’).

    בברכת יום בריא לכולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.