נאס”א: פיסת הקצף אינה הגורם להתפוצצות הקולומביה

רון דיטמור, מנהל תכנית המעבורות: לא הגיוני שפיסת קצף ששוקלת קילוגרם אחד גרמה לפיצוץ; החוקרים מרחיבים את חקירת האסון; ייתכן שחומר נפץ שנמצא בכן הנחיתה, הוא הגורם לפיצוץ

 
חוקרי נאס”א מרחיבים את חקירת אסון קולומביה לאחר ששללו את ההנחה, כי פיסת הקצף שפגעה בכנף השמאלית של המעבורת בעת ההמראה, היא סיבת ההתרסקות.

רון דיטמור, מנהל תכנית המעבורות, אמר כי לא הגיוני ששבר קצף, שמשקלו מעט יותר מקילוגרם אחד, שיבש את כל מעטה ההגנה של המעבורת. הוא אמר כי החוקרים שמו לב שמערכת ההגאים האוטומטית התאמצה מאד לשמור על כיוון הטיסה בעת הכניסה לאטמוספירה.

“משהו שארע בכנף שמאל משך את המעבורת שמאלה והמערכת האוטומטית הוסיפה עוד ועוד כוח בנסיון לשמור על כיוון הטיסה”, אמר דיטמור. חוקרי נאס”א בודקים את האפשרות שעליית הטמפרטורה בכן הנחיתה ל-33 מעלות צלזיוס היא שגרמה לשיבוש. בכן הנחיתה יש חומרי נפץ שנועדו להפעלה במקרה של קושי לשחרר את הכן. “ייתכן כי החום גרם להתפוצצות חומר הנפץ, וזה היה גורם האסון”, הוסיף דיטמור.

ב”קול ישראל” דווח כי דיטמור הזכיר אפשרות שפסולת משיגורים קודמים היא שפגעה במעבורת, אולם לדבריו פגיעות כאלו הן נדירות, למרות שארעו בעבר.
נאס”א: הקצף שנפל אינו גורם התאונה היחיד

מאת נתן גוטמן (ארה”ב) ותמרה טראובמן

במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול ביוסטון הבהירה נאס”א כי גם לאחר בדיקות חוזרות היא אינה מאמינה שהתנתקות פיסת קצף הבידוד בעת ההמראה היא הגורם היחיד שהוביל להתרסקות המעבורת.

רון דיטמור, מנהל פרויקט המעבורות בסוכנות החלל האמריקאית, אמר כי “זה לא נראה לנו הגיוני שזהו גורם המפתח לאובדן הקולומביה. חייבת להיות סיבה נוספת”. דיטמור ציין כי מומחי נאס”א בודקים אם בעת השיגור או הטיסה היה אירוע נוסף של פגיעה בבידוד שלא הובחן.

בתוך כך נודע כי נאס”א הוזהרה לפני תשע שנים כי אסון עלול להיגרם במידה וייפגעו אריחי המגן בתחתית מעבורות. לפי סוכנות הידיעות אי-פי, מדענים מהאוניברסיטאות סטנפורד וקרנגי-מלון בארה”ב, צפו שפגיעה עלולה לגרום להתפוצצות מעבורת. המדענים, שנאס”א מימנה את מחקרם, גם הצביעו על הקרח המצטבר על מיכל הדלק כמקור עיקרי לחתיכות העלולות ליפול על האריחים. תסריט דומה נבדק כעת כתיאוריה המובילה, לפי שעה, להשתלשלות האירועים שהובילו להתרסקות.

פול פישבק, פרופ' בקרנגי מלון אמר כי לאחר שנאס”א קיבלה את האזהרה, “הוכנסו שינויים בחומרים ובכללי הטיסה, במטרה להפחית את הסיכון להישברות חלקים העלולים לפגוע באריחים (…) יש שם למטה אריחים חשובים מאוד”, אמר. “אם מתרופפים אריחים בחלקים האלה, הדבר עלול לגרום לאיבוד מעבורת”. בנאס”א טוענים כי לא התעלמו מן האזהרה, אולם לא ייחסו לה חשיבות רבה לאור ניסיונם החיובי עם האריחים.

בדיקה שנערכה ב-,1994 מצאה כי נאס”א מתקשה להכשיר טכנאים להדבקה ולבדיקה של אריחי הבידוד. התברר, כי לא פעם הדביקו הטכנאים את האריחים באופן רשלני ובאחד המקרים התגלה טכנאי שירק על חומר ההדבקה כדי לזרז את ההצמדה. גם בדיקת עמידות האריחים מחייבת מיומנות מיוחדת שאינה מצויה אצל כל אנשי הקרקע.
 
  חוקרי נאס”א מחפשים את המשדר המוצפן של המעבורת  
 חוקרי נאס”א מתמקדים באזור בטקסס בו שרידים סודיים ביותר 
 
מבזק:

מנהל תכנית המעבורות של נאס“א, רון דיטמור: ייתכן שנפילת פיסת קצף האיטום בהמראה היתה בכל זאת הסיבה להתרסקות קולומביה.

חוקרי נאס”א מחפשים שרידים שהוגדרו סודיים ביותר, והם סורקים בקפידה רבה אזור מסוים בקרבת ברונסון, טקסס.
עיתון ביוסטון דיווח כי מדובר במנגנון תקשורת שבאמצעותו הוצפנו מסרים שהועברו בין המעבורת לבין מרכז הבקרה. לא נמסר מדוע החוקרים מתמקדים דווקא באזור המסוים.
ראש סוכנות החלל שון או'קיף הבהיר היום כי החוקרים יבחנו גם את האפשרות שגוש שניתק מהמעבורת בעת השיגור הוא שגרם לנזק שהוביל להתרסקות המעבורת. אתמול הודיע צוות החוקרים כי זנח את אפיק החקירה הזה.
ובתוך כך, מאמרי מערכת בעיתונים אמריקנים ופרשנים שם הביעו תהיות באשר לעצמאות החקירה.

שמו של אל”מ רמון יחקק על מצבת הזכרון בקייפ קנאברל
שמו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון יחקק על מצבת הזיכרון לאסטרונאוטים אמריקנים בקייפ קאנאברל בפלורידה.
מנהלי הקרן האחראית על אתר הזיכרון בפלורידה דנו בשאלת הכללתו של רמון במצבה המוקדשת לאזרחים אמריקנים, והחליטו בחיוב. סטיבן פלדמן, יושב ראש הקרן אמר: “רמון טס עם אסטרונאוטים אמריקנים במעבורת אמריקנית, ושמו יופיע איתם”.
בנאס”א בודקים אם חלקי מעבורת נפלו בשיגור
מאת נתן גוטמן

צוות החקירה של נאס”א מחפש כעת אפיקי חקירה חדשים לאחר שהגיע למסקנה כי פגיעת שבר קצף הבידוד בכנף השמאלית אינה יכולה להסביר את אובדן המעבורת. נאס”א בודקת כעת כמה אפשרויות אחרות לתקלה.

אפיק חקירה נוסף הנבדק כעת הוא שילוב נדיר של אירועים בעת ההמראה, כלומר – פגיעה של שבר הבידוד בכנף ופגיעה נוספת כלשהי, אשר לא הובחנה בעת השיגור.

צוותי החקירה שלחו נציגים לאזור קייפ-קנוואראל בפלורידה אשר סורקים את האזור ואת החופים בניסיון לאתר שברים שנפלו בעת ההמראה ב-16 בינואר.תיאוריות אחרות שנבדקות נוגעות לשהות בחלל. ישנה אפשרות כי במעבורת פגע אסטרואיד או שבר של לוויין או רכב חלל ישן שמרחף בחלל. לאפשרות זו לא ניתנה תחילה סבירות רבה מכיוון שהאסטרונאוטים היו מרגישים בפגיעה.

פתרון אפשרי עשוי לבוא מהחיפושים על הקרקע במערבה של ארה”ב. החוקרים מקדישים מאמץ לאיתור שברים בקליפורניה, ניו מקסיקו ואריזונה, מערבית לאזור פיזור השברים העיקרי, בטקסס ולואיזיאנה. אם יתגלו שם שברי המעבורת, הרי שיהיה מדובר בשברים הראשונים שנפלו, לפני תחלית התפרקות המעבורת.

שברים אלה, אם יימצאו, יוכלו להסביר לחוקרי נאס”א מה החלק הראשון במעבורת החלל שלא עמד בעומס והוביל ל”אפקט הדומינו” שמוטט את כל המערכת. כל אחד מכמיליון החלקים המרכיבים את המעבורת, נושא מספר זיהוי, שמאפשר לדעת היכן בדיוק מוקם.

בקתדרלה הלאומית בוואשינגטון נערך אתמול טקס זיכרון לאסטרונאוטים. סגן הנשיא דיק צ'ייני, אמר בהספדו כי אמריקה תמשיך בתוכנית החלל שלה כדי להרחיב את הידע האנושי.

הערכה: הצוות חש שמשהו בנחיתה משתבש

מאת ג'ון נובל וילפורד

קולומביה / הטמפרטורה עלתה עוד ועוד, עד שנותק הקשר
ניו יורק טיימס

צוות הקולומביה ידע ככל הנראה שמשהו השתבש. אולם שום פרט שעלה מהחקירה ושדווח על ידי נאס”א, או שנשמע בשידורים בין המעבורת לקרקע לא הוכיח זאת. אין כרגע נתון ודאי המרמז כי האסטרונאטים ידעו את חומרת הבעיה אליה נקלעה המעבורת בעת הנחיתה.
מההערכות, המבוססות על ראיונות עם אסטרונאוטים ואסטרונאוטים לשעבר, שתיארו שלב אחרי שלב את רגעי הנחיתה, עולה כי השבעה, למשך כמה שניות או אולי אך לכמה דקות, ידעו את מצבם. בקולומביה ידעו שהדברים לא פועלים כמתוכנן.

בהקפה האחרונה סביב כדר הארץ, היתה הקולומביה כ-283 ק”מ מעל פני הקרקע במהירות של כ-27,841 קמ”ש. האסטרונאוטים ישבו במקומם. מפקד המעבורת והטייס התיישבו בתא הטייס, והבעירו את מנועי התימרון כדי להפוך את המעבורת ולהביאה לזווית הנחוצה לבלימה לקראת הנחיתה.

צוות תא הטייס חיפש אחר רמזים לפעילות לא תקינה, ומקרה ראשון אירע ב- 15:52(לפי שעון ישראל, 8:52 שעון החוף המזרחי). ברגע זה נראה כי הטמפרטורה עלתה מעבר לרגיל. עד לאותה דקה, טיסה זו לא היתה שונה מטיסות מעבורת אחרות.

הקולומביה החלה את נחיתתה בשעה 15:15 מעל לאוקיינוס ההודי, שעה שארבעה מחשבים הפעילו את שני מנועי מערכת התימרון למשך 2 דקות ו-38 שניות, כדי להאט את מהירות המעבורת בכ-278 קמ”ש. אחרי מהלך זה, מפקד המשלחת והטייס עקבו אחר המידע שהופיע על צגי המחשב שלהם. המפקד בדק את המידע כדי לוודא שהמחשב שומר על מהירות נחיתה מתאימה ועל כיוון הטיסה. עד לרגע זה הכל פעל כשורה.

מנועי התימרון הביאו את המעבורת לעמדת נחיתה, או מה שמכונה “זווית התקפה”. חרטום המעבורת היה בזווית של 40 מעלות, דבר שחושף את החלק התחתון של המעבורת והכנפיים – במטרה להסיט את החום הנגרם מהחיכוך באטמוספירה. הדבר נעשה בשליטת המחשבים. האסטרונאטים המשיכו לעקוב.

זווית ההתקפה חיונית כדי להבטיח כניסה בטוחה. אם היא גדולה מ-40 מעלות, המעבורת עלולה להתהפך וחלקיה הרגישים חשופים לחום. אם הזווית קהה יותר, המעבורת נכנסת לאטמוספירה במהירות גדולה מדי שתגרום לתוצאה קטלנית. מהמידע שנמסר על-ידי נאס”א נראה כי בשלב זה הכול פעל כשורה.

ב-,15:45 חצי שעה לפני הנחיתה, נכנסה המעבורת לאטמוספירה בגובה כ-120 ק”מ. בשלב זה רק האוויר מאט את מהירותה. המעבורת הפכה לדאון. מנועי ההיגוי כובו והמחשבים שלחו הוראות למדפי הכנף ומשטחי בקרה אחרים במטרה לשמור על המסלול והזווית המתוכננים. המעבורת נעה במהירות גבוהה מדי. המחשב עדיין שלט בהגאים. לדברי רוב נוויאס, דובר במרכז החלל ג'ונסון, אם משהו משתבש האסטרונאוטים יכולים לעקוף את המחשבים, אבל דבר כזה לא נעשה מעולם – אלא רק במקרה קיצוני מאוד, בגלל שמחשבים מגיבים מהר יותר מבני אדם.

ב-15:52 עלתה הטמפרטורה ושלוש דקות לאחר מכן, מעל לקליפורניה, המשיכה הטמפרטורה לעלות. ב-,15:57 מעל לאריזונה וניו מקסיקו, הטמפרטורה עלתה מעל למה שניתן היה למדוד במכשירי המעבורת. משהו השתבש מאוד, אבל הבעיות אירעו במהירות כל כך גדולה כך שלא מרכז הבקרה ולא צוות המעבורת יכלו לזהות אותן, עד שהיה מאוחר מדי.

נראה כי מערכות הבקרה איבדו את השליטה במאמצים לייצב את המעבורת והטיסה בה הפכה לקשה יותר.

“זמן קצר לאחר נקודה זו איבדנו כל מגע עם הצוות, ומידע מהמעבורת לא הגיע”, אמר רוד דיטמור מנהל תוכנית המעבורות.