סיקור מקיף

אסון קולומביה יעכב את סיום בניית תחנת החלל הבינלאומית * רוסיה תפסיק להטיס תייר

תוכנית החלל / צי המעבורות קורקע; נאס"א : אין סכנה לצוות התחנה; רוסיה: אפשר לשכוח מפיתוח התחנה עד שיחודשו השיגורים

צוות תחנת החלל נכון לפברואר 2003
צוות תחנת החלל הבינלאומית הנוכחית: מלפנים האסטרונאוט דונלד פטיט, משמאל הקוסמונאוט ניקולי בודארין והאסטרונאוט קן בוורסוקס.

חללית אספקה רוסית בלתי מאוישת מדגם פרוגרס עגנה בהצלחה בתחנת החלל הבינלאומית ביום שלישי, כשהיא מבינה מלאי מזון ודלק לשני האסטרונאוטים האמריקנים ולמפקדם, הקוסמונאוט הרוסי.
הצוות הנוכחי הכולל את האמריקנים דונלד פטיט וקן בוורסוקס ומפקדם הרוסי ניקולי בודארין.
האמור היה לחזור לכדור הארץ בחודש הבא על סיפון המעבורת אטנלטיס. לפיכך ככל הנראה ישתמשו האסטרונאוטים הנוכחים באספקה לשלושה חודשים, ומחליפיהם יתעכבו על כדור הארץ משום שהמעבורת מקורקעת.

זו היתה אמורה להיות השנה הפורייה ביותר של "תוכנית המעבורות" לחלל. בחמש הטיסות שתוכננו ל-2003 היו אמורים אסטרונאוטים לבסס את תחנת החלל הבינלאומית, שנחנכה לפני כשנתיים. ואולם התפוצצות המעבורת "קולמביה" שלשום שינתה את התוכניות לגמרי. "נכון לעכשיו – ועד שנבסס את עצמנו ונבין מה גרם לקולומביה להתפוצץ – נעצור טיסות עתידיות לחלל", אמר רון דיטמור, מנהל תוכנית המעבורות של נאס"א, במסיבת עיתונאים שהתקיימה שלשום ביוסטון. "אלה הולכים להיות זמנים קשים מאוד והם יהיו מסובכים עוד יותר בעיקר בגלל תחנת החלל", אמר לסוכנות הידיעות "רויטרס" ריצ'רד טרולי, אסטרונאוט לשעבר, שהיה בין חוקרי אסון ה"צ'לנג'ר" וניהל את נאס"א בין 1992-1989.

מומחי חלל העריכו אתמול, כי ההשלכות המיידיות והבולטות של אסון הקולומביה על תוכנית החלל האמריקאית יורגשו בתחנת החלל הבינלאומית, ההולכת ונבנית בחלל. התפוצצות הקולומביה, ועמה שבעה חברי צוותה, התרחשה בדיוק כשנאס"א ושותפותיה ממדינות אירופה, קנדה יפאן ורוסיה תיכננו להרחיב את התחנה. ואולם מומחים וגורמים רשמיים בנאס", אמרו אתמול לעיתונאים, כי אסון הקולומביה יעכב את המשך הקמת התחנה.

צי המעבורות של נאס"א הוא כלי האספקה העיקרי לתחנה. בשנים האחרונות מרבית טיסות המעבורות – מלבד טיסות הקולומביה, שמסיבות טכניות לא יכלה לעגון בתחנה – התמקדו בהבאת ובהחזרת אסטרונאוטים מהתחנה.

ב-,1986 לאחר שהתפוצצה "צ'לנג'ר", הפסיקה נאס"א את שיגור המעבורות ל-32 חודשים, אך אז לא היתה מחויבת באופן רשמי למדינות נוספות. ואולם לעיכוב הנוכחי תהיה השפעה לא רק על ארה"ב, אלא גם על 15 שותפותיה, שתרומתן לבניית התחנה תלויה זו בזו – ובאופן מכריע במעבורות של ארה"ב, המובילה את המיזם.

בתחנת החלל נמצאים שלושה אנשים: שני אמריקאים – מפקד הצוות קנת בוורסוק, שזאת טיסתו החמישית לחלל; ומהנדס הטיס ד"ר דונלד פטיט, שזאת טיסתו הראשונה; ורוסי – מהנדס הטיס, ניקולאי בודארין. הצוות הגיע לתחנה ב-23 בנובמבר 2002 על גבי המעבורת "אנדוור" ומבצע עבודות תחזוקה. צוות חדש – על גבי "אטלנטיס" – אמור להחליפם ב-1 במארס ולהביא עמו ציוד מדעי. אך כעת הטיסה נשקלת מחדש.

בנאס"א ביקשו להדגיש, כי השהיית טיסות המעבורות לחלל לא מסכנת את הצוות השוהה בתחנה. לטענתם, אין לצוות מחסור במזון ובציוד. האספקה חודשה אמש עם שיגורה של "פרוגרס", חללית-אספקה לא מאוישת ששיגרו הרוסים מקזחסטן, ובעזרתה יוכלו האסטרונאוטים לשהות בתחנה עד יוני.
"צוות התחנה בטוח והוא יוכל לשוב לכדור הארץ בכל עת", נכתב בהודעה שפירסמה אתמול נאס"א. לדברי הסוכנות, למרות שצי המעבורות קורקע, שלושת האסטרונאוטים יוכלו לשוב לכדור הארץ על גבי רכב חילוץ רוסי שעוגן במעבורת בקביעות ונמצא בכוננות למקרים מסוג זה.

הקמת תחנת החלל החלה כחזון רב לאומי, שהתבסס על שיתוף פעולה בין מדינות עשירות. התחנה שוגרה לחלל ב-,1998 נחנכה כאמור באופן רשמי לפני כשנתיים, ועדיין נמצאת בבנייה. עם השנים, עלות הקמתה הכוללת גדלה ואף הגיעה לחריגות תקציב שנתיות בסך חמישה מיליארד דולר. עם סיום בנייתה – כ-20 טיסות נוספות יידרשו לכך – אמורה התחנה לשמש מתחם מעבדות במשקל של כ-500 טון. לפי התוכנית, יתבצעו בה ניסוים תעשייתים ואקדמיים.

בחמש הטיסות שתוכננו השנה היו אמורים אסטרונאוטים להעביר רכיבים להרחבת שלד התחנה הבסיסי, לשאת לוחות סולריים נוספים לייצור אנרגיה, ובנובמבר, בראשונה מאז אסון הצ'לנג'ר, לשגר מורה לחלל – ברברה מורגן האמריקאית – כערך חינוכי.

אם המעבורות של נאס"א יושבתו במשך חודשים, או אף שנים, בניית התחנה תיעצר. לדברי מומחים, גורל התחנה תלוי במעבורות אלה משום שחלקים חיוניים לתחנה גדולים מכדי להתאים לטילי השיגור הרוסיים. מרשה סמית, מומחית לתעופת חלל משירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, אמרה אתמול לחדשות סי-בי-אס, כי אין זה סביר שרוסיה תוכל למלא את החלל שנוצר.
"המקום בחללית מטען רוסית הרבה יותר קטן מזה שבמעבורת", אמרה. מעבורת יכולה לשאת ציוד במשקל 100 אלף ק"ג, בעוד חללית אספקה מסוג "פרוגרס", כמו זו ששוגרה אתמול, יכולה לשאת עד 5,000 ק"ג.

רוסיה אמנם חיסלה ב-2001 את תחנת החלל הרוסית "מיר" ומיקדה את משאביה המצומצמים בתחנת החלל, אך הסוכנות נתונה במשבר תקציבי מתמשך; היא כה דחוקה בתקציב, עד שהציעה טיולים לחלל ב-20 מיליון דולר כדי לסייע במימון הוצאותיה.

לדברי דובר סוכנות החלל הרוסית, סרגי גובונוב, הסוכנות מוכנה בינתיים לבצע כמה "משימות מצומצמות" עם חלליות רוסיות – כולל חלליות מטען לא מאוישות וקפסולה הנושאת אסטרונאוטים – אך תקציבה לא יאפשר לה לבצע משימות בנייה של ממש. "אפשר לשכוח מבנייה נוספת של התחנה עד לחידוש השיגורים של מעבורות אמריקאיות", אמר גובונוב. "אין כרגע מלאי של חלליות "סויוז" (חלליות מאוישות, שניתן להשתמש בהן פעם אחת בלבד – ת"ט). אם נאס"א מתכננת להשתמש בחללית סויוז לתחנת החלל, היא תצטרך לרכוש אותה ולחכות שנתיים עד שתיבנה".

אחת המשימות שמבצעות המעבורות שמגיעות לתחנה היא הגבהת התחנה למסלולה האופטימלי סביב כדור הארץ. "ניתן לעשות זאת בעזרת חלליות רוסיות או עם מדחפים", אמר ג'ון פטי ממרכז החלל ג'ונסון של נאס"א. "זו משימה חיונית", הוא אומר, "מכיוון שמדי יום שוקעת התחנה בכמה מאות מטרים".
רוסיה: לא נשלח תיירים לחלל
בעקבות אסון ה"קולומביה" ההחלטה תקפה "עד להודעה חדשה"; עלות השיגור לאנשים פרטיים: כ-20 מיליון דולר; שני אנשי עסקים כבר ביקרו בחלל; באפריל התכוונו לשלוח אדם נוסף

מאת: מערכת וואלה!

סוכנות החלל הרוסית הודיעה כי תשהה את כוונתה לשלוח תיירים לביקורים בתחנת החלל הבינלאומית תמורת תשלום. הרוסים הגיעו להחלטה לאחר אסון מעבורת החלל "קולומביה". דובר סוכנות החלל הרוסית, סרגיי גורבנוב, אמר כי חידוש היוזמה היקרה תלוי במועד בו מתכוונת ארה"ב לחדש את שליחת המעבורות שלה לחלל.

בבי.בי.סי דווח כי ההודעה ניתנה בטקס רוסי-אמריקאי מיוחד שנערך במרכז הבקרה קורוליוב לזכרם של הנספים באסון הקולומביה. השגריר האמריקאי, אלכסנדר ורשבאו, אמר למשתתפי הטקס כי על רוסיה וארה"ב להמשיך בשיתוף הפעולה בינהן בתחנת החלל הבינלאומית.
גורבנוב אמר עוד כי כל הטיסות המסחריות לחלל, לרבות טיסות התיירות נדחו ליעד לא ידוע. עוד הוא אמר כי ארה"ב עלולה לקרקע את מעבורות החלל שלה למשך שנה או שנתיים.

שני אנשי עסקים מארה"ב ומדרום אפריקה כבר ביקרו בתחנת החלל הבינלאומית תמורת תשלום. במאי 2001 שילם דניס טיטו, 60, מומחה לכספים ומדען חלל לשעבר, 20 מיליון דולר עבור טיול של שמונה ימים מחוץ לאטמוספירה. שנה לאחר מכן, עשה זאת המולטי מיליונר, מארק שאטלוורת'.

יורי סמיונוב, העומד בראש החברה הממשלתית הבונה את החלליות הרוסיות, אמר כי בחודש אפריל השנה התכוונו לשלוח תייר נוסף לחלל, אך תכנית זו בוטלה.

בין המבקשים לבקר בחלל היה גם כוכב הפופ, לאנס באס, מלהקת הבנים "אן-סינק". באס רצה להצטרף למשלחת הקוסמונאוטים הרוסים לחלל בחודש אוקטובר ואף הסכים לשלם יותר מ-21 מיליון דולר עבור הטיול. לבסוף הוא זנח את התכנית לאחר שלא הצליח לעמוד בתשלום.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן