קודגורו אקסטרים היא תחרות בין צוותי מתכנתים לזירת הישרדות קשוחה ואכזרית שבה רק קוד תוכנה אחד, המתוחכם והקשוח ביותר זוכה. כל התוכנות נכתבות בשפת סף (אסמבלי 8086) וזירת הקרב היא אזור משותף ומוגדר מראש בזיכרון
כל מי שקרא עיתונים או צפה בטלוויזיה בחודשים האחרונים נוכח לדעת כיצד תוכנת מחשב מתוחכמת יכולה להיעשות כלי נשק רב תכליתי וערמומי. אבל כל מי שעקב בשנים האחרונות אחר זירת הגלדיאטורים הדיגיטלית הקרויה “קודגורו אקסטרים” לא הופתע בוודאי מעלילותיה של תולעת המחשבים סטאקסנט.
קודגורו אקסטרים היא תחרות בין צוותי מתכנתים לזירת הישרדות קשוחה ואכזרית שבה רק קוד תוכנה אחד, המתוחכם והקשוח ביותר זוכה. כל התוכנות נכתבות בשפת סף (אסמבלי 8086) וזירת הקרב היא אזור משותף ומוגדר מראש בזיכרון. כל התוכנות רצות באותו אזור בזיכרון, באמצעות מנוע המשחק שפותח בידי דני לשם ומנסות להשתלט עליו תוך חיסול המתחרות באמצעות פגיעה בקוד שלהן והתחמקות מפגיעה.
התחרות השישית נערכה בדצמבר 2010 בקרית החינוך אורט סינגאלובסקי בתל אביב. בתחרות השתתפו עשרות בני נוער ב-9 צוותים. במקום הראשון זכה דוד לויט גורביץ’ בן 20 מקריית ביאליק, וזכה בפרס כספי של 10,000 שקלים חדשים מתנת שירות הביטחון הכללי. הכללי ומלגת לימודים לתואר ראשון בבית הספר אפי ארזי למדעי המחשב של המרכז הבין-תחומי הרצליה.
בקרוב יתקיים גם הסבב ה-12 של הגרסה ה”רגועה” יותר של התחרות – קודגורו. שתי התחרויות נתמכות על ידי גורמים בתעשייה (יבמ ישראל), באקדמיה (בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה), במערכת החינוך (רשת אורט, משרד החינוך), במערכת הביטחון (שירות הביטחון הכללי, אגף התקשוב של צה”ל) ועל ידי עמותות כמו סטארטאפסידס ועמותת בוגרי 8200.
אבל מנוע המשחק מאפשר לא רק לערוך קרבות דמים וירטואליים אלא גם לנסות וליצור יצירות אסתטיות שעם שכלולן יאפשרו אולי להתחרות ביצירות האמנות המקובלות. ד”ר עודד מרגלית ממעבדות המחקר של יבמ בחיפה וממארגני התחרות ועמיתיו החליטו להריץ בזירה תוכנות ציור ולראות אם כתוצאה מן המאבק תיווצר יצירה חדשה ומעניינת.
שלא כקודגורו אקסטרים, התוכנות אינן זדוניות, כלומר הן אינן מנסות לפגוע זו בזו בכוונה, אבל בדומה למערכות אבולוציוניות, התחרות על המשאבים המוגבלים (כולן רצות באותו אזור בזיכרון) מביאה לכך שרק המתאימות ביותר ישרדו, ורק באמצעות שינויים אקראיים (“מוטציות”) שפעלו לטובתן.
באיור מימין נראים הפלטים התקינים של התוכנות, ומשמאל נראית זירת המאבק ביניהן לאחר כמה דורות. למרבה המבוכה, אפשר לראות שהלוגו של חברת יבמ נכחד מן העולם הווירטואלי הזה, ואילו תוכנות אחרות ספגו מהלומות קשות. בייחוד מדהים השינוי שעבר ציור המעגלים הלבנים, שהקוד ליצירתו התבסס על אלגוריתם בְּרֵסֵנְהאם, שהשימוש בו מקובל בגרפיקה ממוחשבת.
קרדיט: באדיבות עודד מרגלית
המפתחים מדגישים שדווקא פשטות הקוד, והעובדה שמדובר בשפת מכונה, מאפשרות לתהליכים להתקיים, גם בתחרות קודגורו אקסטרים וגם בפיתוח החדש. שגיאות אקראיות כאלה בשפה מתוחכמת יותר יגרמו ככל הנראה לקריסתן. כל כלי התוכנה חופשיים לשימוש, והמפתחים מזמינים את חובבי התִכנות להשתמש בהן לחקור את היקום הוויזואלי החדש. הם מקווים, שחקר היקום התחרותי הזה יביא תובנות חדשות גם לגבי העולם הדרוויניסטי ביולוגי שלנו, שגם בו מוטציות אקראיות ממלאות תפקיד אבולוציוני חשוב.
