סיקור מקיף

‫סביבה – להבות פחם יוקדות / דייוויד ביילו‬

האם הצמיחה בסין, המלווה בשריפת פחם יותר מאשר ארה"ב אירופה ויפן ביחד תשים לאל את מאמצי הפחתת פליטות הפחמן בשאר העולם?

תחנת כוח מופעלת בפחם בסין. צילום: סיינטיפיק אמריקן" title="תחנת כוח מופעלת בפחם בסין. צילום: סיינטיפיק אמריקן
תחנת כוח מופעלת בפחם בסין. צילום: סיינטיפיק אמריקן

סין הבטיחה לצמצם את פליטת הפחמן הדו-חמצני שלה עד 2020, אך תצרך לעשות יותר מהפסקות חשמל יזומות כדי לעמוד בהבטחתה

 

על מחויבותה לשמירה על הסביבה זכתה סין לשבחים בין-לאומיים. היא התחייבה להפחית את פליטת הפחמן לפחות ב-40% לכל יחידה כלכלית עד 2020 והיא מוסיפה לסל האנרגיה שלה מקורות חלופיים, כמו רוח ואנרגיה גרעינית, בקצב מהיר מכל מדינה אחרת בעולם.

אבל אומה זו מצויה גם בעיצומה של צמיחה כלכלית חסרת תקדים, ועמה התגברות חסרת תקדים בצריכת האנרגיה, שבסין פירושה צריכת פחם. בסין שורפים יותר פחם מאשר שורפים באירופה, בארצות הברית וביפן גם יחד, וזו הסיבה העיקרית שהיא המובילה העולמית היום בפליטת גזי חממה. "האם פליטת הפחמן הדו-חמצני של סין תציף את העולם כולו?" שואל מרק ד' לוין, מדען בכיר מן המעבדה הלאומית האמריקנית על שם לורנס בֶּרקלי השוקד על אמצעים לייעול צריכת האנרגיה בסין. "זאת השאלה," הוא קובע.

הצמיחה בסין גוברת על כל מאמץ ירוק. בסיור שנערך לאחרונה לבדיקת הנושא נמצא שאחד הקשיים הגדולים הוא שילוב של מדיניות לא אחידה וסותרת מצד השלטון המרכזי ויחס מבטל מצד פקידים אזוריים. ואלו הם המחדלים של סין:

פחמן נקי. בדומה לממשל האמריקני ולחברות החשמל בארה"ב, גם הפקידים הסינים טוענים שהטכנולוגיה הדרושה ללכידת פחמן דו-חמצני הנפלט מתחנות כוח פחמיות יקרה מדי. מקבלי ההחלטות בסין, או לפחות כמה מהם, אינם רואים בעין יפה טכנולוגיות פחם העשויות לאפשר לכידה של פחמן ואחסונו עמוק מתחת לאדמה, כמו למשל, המרת הפחם לגז בטרם שרפתו. "עלות [הפחם שהומר לגז] משתווה לזו של אנרגיה גרעינית," אומר ג'ונג גובאו, המשנה ליושב ראש ועדת הפיתוח והרפורמה הלאומית של סין (NDRC), שהיא הרשות הממשלתית הקובעת את מדיניות התיעוש והאנרגיה של סין. אלא שלא כמו ארה"ב, סין מוסיפה להקים תחנות פחם גדולות שצפויות לשחרר גזי חממה עוד עשרות שנים.

אנרגיה חדשה. בניסיון להפחית את תלותה של סין בפחם, הורתה ה-NDRC לכל חברות החשמל בסין להפיק לפחות 8% מתוצרתן מאנרגיה "חדשה", כלומר בתחנות כוח גרעיניות או בטורבינות רוח. אבל קשה לסמוך על הרוח: יש מחוזות שבהן היא חזקה ביותר בסתיו ובחורף, בדיוק כשתחנות הפחם נחוצות ביותר בשל תוצרן השני: חום. ואף על פי שסין בונה תחנות כוח גרעיניות, כורי האורניום טרם החליפו אפילו תחנת פחם אחת.

אנרגיה יעילה. בנובמבר 2010, כשנראה שסין עומדת לחרוג מיעדי יעילות האנרגיה שהוצבו לסוף 2010, הורו פקידי הממשל להפסיק את אספקת החשמל באזורים מסוימים כדי לעמוד ביעדים. בשל כך, כדי להימנע מקנסות על איחור באספקת הסחורה, נאלצו בעלי מפעלים להשתמש בגנרטורי החירום שלהם, המונעים בדיזל ופולטים אף הם CO2. סין מוכנה לעשות "מעשים מאוד לא הגיוניים" כדי לעמוד ביעדי היעילות, אומר לוין ממעבדת ברקלי.

הסינים מדברים על המוסר הכפול של ארה"ב. "אנחנו מפתחים את הכלכלה שלנו רק בשלושים השנים האחרונות, ועכשיו מפעילים עלינו לחץ כבד [להפחית זיהומים]. אין זה הוגן," אומר ג'ונג מ-NDRC. הוא חוזר ומתחייב להוסיף עוד מקורות אנרגיה חלופיים, ועם זאת, לדבריו: "בעתיד הנראה, הפחם ימשיך לתפוס חלק נכבד בתמהיל האנרגיה שלנו."

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. הסינים צודקים. המערב צבוע !!

    המערב טינף וזיהם את הסביבה והאוויר במאה שנים האחרונות ועכשיו כשסין מתחילה לצמוח אז כולם קופצים עליה ודורשים שתפחית….
    זה שיא הצביעות, ועם כל הצער והאהבה לטבע ולסביבה אני לגמרי מבין את עמדתם !

    אני מקווה שהם יסיימו את הכורים הגרעיניים בקרוב כי אנרגיה גרעינית זה הפיתרון היחידי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן