מעונן עם סיכוי לרחפנים פזורים

מסוקים רב-להביים אזרחיים עלולים להתנגש במטוסי סילון של חברות תעופה/ג’רמי האסו
הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל

מקרה של כמעט פגיעה ברחפן פרטי אילץ את המטוס של חברת שאטל אמריקה להזדקר בשעה שהיה בשלבי נחיתה אחרונים בנמל התעופה לה-גווארדיה שבניו יורק בראשית 2015. זאת לא הייתה הפעם הראשונה. [מקרה דומה, אירע בנמל התעופה בן גוריון באוגוסט 2015 ובו התקרב רחפן למטוס של חברת בריסל איירליינס במהלך נחיתה וכמעט פגע בו – העורכים.]

מִנהל התעופה האמריקני (FAA) מקבל כ-60 דיווחים בחודש מטייסים על תקריות שבהן כנראה היו מעורבים רחפנים. איש אינו יודע בדיוק כמה חמור יהיה הנזק שיגרום רחפן קטן שיפגע במנוע של מטוס סילון או בגופו, אבל ה-FAA מתכוון לחקור את האפשרות בשנת הכספים 2016. בינתיים טכנולוגיות ומדיניות שיכולים למנוע התנגשויות כאלה עודן תלויות באוויר.

טקטיקת המניעה הנוכחית היא למנוע חזרה על העבֵרה. ה-FAA משתף פעולה עם רשויות אכיפה מקומיות ביצירת קשר עם מפעילי רחפנים שמבצעים “הפעלה בלתי מורשית [של מערכת תעופה בלתי מאוישת]” כדי להורות להם את תקנות הבטיחות בתעופה. הרשות יכולה גם להטיל עונשים אזרחיים בגין “הפעלה רשלנית או פרועה” של רחפן. אבל לא יהיה די בחינוך האזרחים כדי למנוע תאונות, אומר בן ברמן, טייס בואינג 737 בחברת תעופה אמריקנית גדולה. “על פי רוב הכמעט-התנגשויות ייגמרו בלא כלום,” הוא מסביר. “אבל אם נטיל את הקוביות די פעמים בשנה, בסופו של דבר תתרחש תאונה.”

לפי סיווג ה-FAA, רחפנים קטנים, השוקלים פחות מ-25 קילוגרם, אינם יכולים לשאת את מערכות מניעת ההתנגשות הכבדות באופן יחסי, שמשמשות כלי טיס גדולים יותר לאיתור כלי טיס סמוכים. במקום זה, סבור ברמן, לשעבר חוקר ראשי בוועדה הלאומית האמריקנית לבטיחות בתחבורה, יצרני הרחפנים חייבים לתכנתם באופן כזה שלא יגביהו מעל גובה מסוים ושלא ייכנסו לתחומים שאסורה בהם תנועה אווירית. גם ה-FAA ציין שהתקנה של תוכנות גידור גאוגרפי (geo-fencing) כאלה יכולה אולי להיות פתרון לטווח הקצר, אבל הוא אינו דורש זאת מיצרני הרחפנים הקטנים.

יצרנית של אחד הרחפנים הנמכרים ביותר כבר נקטה צעדים. חברת DJI משנז’ן שבסין מייצרת את הרחפנים הפופולריים ביותר בעולם. דגם ה-Phantom שלה עולה כאלף דולר אמריקני. מאז 2014, הנפיקה DJI עדכוני תוכנה שמראים למפעיל הכלי באופן ברור את המרחבים האוויריים הסגורים בקרבת נמלי תעופה, בוושינגטון הבירה למשל, או סמוך לגבולות בין-לאומיים. מפעיל המתעלם מאזהרות התוכנה בדבר מרחב אווירי סגור ומנסה להטיס את הרחפן שלו לתוכו, יגלה שהוא פשוט מסרב לזוז. “זה כמו להיתקל בקיר בלתי נראה,” אומר מייקל פרי מ-DJI.

ייתכן שכמה טקטיקות אחרות מרחפות באופק. בפברואר 2015, הציע ה-FAA חוקים להפעלת רחפנים ובהם הגבלת מהירות וגובה והגבלי גישה למרחבים אוויריים שמטוסים מאוישים מרבים לחלוף בהם. קביעת החוקים תושלם אולי כבר ב-2016. בהיבט הטכנולוגי, נאס”א משתפת פעולה עם גורמים בתעשייה בפיתוח מערכת לבקרת תנועה אווירית בלתי מאוישת שתוכל להתחקות אחר רחפנים קטנים מנמיכי טוס. סוכנות החלל גם בדקה מערכת איתור ומניעה של התנגשות לכלים בלתי מאוישים גדולים יותר, כמו הרחפן Ikhana שלה, גרסה אזרחית של ה-Predator הצבאי. בסופו של דבר, יהיה אפשר למזער את הטכנולוגיה הזאת ולהתקינה ברחפנים קטנים יותר.

הפתרונות האלה הולכים ונעשים נחוצים כשעוד ועוד רחפנים מגיעים לידיהם של צרכנים פשוטים. סין ייצאה 160,000 רחפנים אזרחיים בשווי 120 מיליון דולר מינואר עד מאי 2015 לפי דווח של סוכנות הידיעות הסינית Xinhua. “אנחנו בתהליך של מעבר ממוצר לקהל חובבים מצומצם מאוד למוצר צריכה המוני,” אומר פרי. “צרכנים רבים שרק נכנסים לתחום הזה, אינם מכירים את הכללים ואת התקנות כפי שחובבי טיסנים הכירו פעם.”