שיבוט הוא כמעט סוג של אמנות, אומר סיידל. “שיבוט”, לדבריו, “אינו רק צעד אחד; מדובר בכעשרה צעדים, שבהם מעורבות טכנולוגיות רבות. אתה חייב לבצע את כל הצעדים באופן מושלם, ומספיק שלא תעשה צעד אחד לגמרי נכון כדי שהתהליך יסתיים בכישלון”
מאת תמרה טראובמן
לפני שבוע הודיעה חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית Advanced Cell Technology כי עשתה את הצעד הראשון לקראת שיבוט עובר אנושי. ההצלחה, עם זאת, היתה קצרת מועד: העוברים המשובטים מתו בתוך זמן קצר. מומחים אומרים כי המשמעות המדעית של המחקר קטנה וכי מדעני החברה לא השתמשו בשיטות פורצות דרך. כמה מדענים אפילו סבורים שמה שהחברה עשתה כלל אינו שיבוט.
“”Advanced Cell Technology מקווה לשפר את טכנולוגיית השיבוט האנושי וליצור באמצעותה עוברים שישמשו כמקור לתאי גזע. תאי גזע עובריים יכולים להיהפך לכל אחד מסוגי התאים המרכיבים את הגוף, והתקווה היא כי יוכלו להחליף רקמות פגומות של חולים הסובלים ממגוון רחב של מחלות. לזכות החברה נזקפים הישגים בשיבוט בעלי חיים ובשנים האחרונות עברו לעבוד בה כמה מטובי המומחים בעולם. אולם יש מי שמבקר את שיטות העבודה שלה בכל הנוגע ליחסה לתקשורת. בראיונות הודה נשיא החברה, ד”ר מייקל ווסט, כי החברה פירסמה את התוצאות בכתב עת מדעי כמעט לא מוכר, “The Journal
of,” Regenerative Medicine משום שהסכים לפרסם את המחקר באותו זמן עם העיתונים הפופולריים “”Scientific American ו” Report US News.” and World המניע לכך ברור: טכנולוגיות השיבוט ותאי הגזע שהחברה עוסקת בהן עולות המון כסף, ו”,”Cell Technolgy Advanced שהיא חברת ביוטכנולוגיה פרטית קטנה ממסצ'וסטס, צריכה, כמו חברות ביוטכנולוגיה קטנות אחרות, למשוך משקיעים בעזרת הבטחות.
בניסוי, צוות מדענים בראשותו של ד”ר חוסה סיבלי השתמש בשיטה מקובלת, הכוללת הוצאת החומר הגנטי מביצית לא מופרית והחדרת גנים מתא בוגר במקומו. הגנים מהתא הבוגר מכוונים את התפתחות הביצית והופכים אותה לעובר, שהוא העתק גנטי של התורם שממנו נלקח התא הבוגר.
החברה ניסתה לשבט עם שני סוגי תאים: תאי עור ותאי קומולוס, תאים בוגרים הדבוקים לביצית ומספקים לה תזונה. החוקרים החדירו תאי עור ל-11 ביציות; אף לא אחת מהן התחלקה. הם החדירו תאי קומולוס לשמונה ביציות, ושלוש ביציות החלו להתחלק. העובר המפותח ביותר שהתקבל היה בן שישה תאים. תאי הגזע מתפתחים רק לאחר חמישה ימים, כאשר העובר מכיל כמאה תאים ומכונה בלסטוציסט, כדור של תאים שבתוכו גוש קטן של תאי גזע. העוברים שיצרה החברה אפילו לא התקרבו לשלב זה.
אבל למעשה, כך אמר לכתב העת “”Science ג'ון אפיג, פרופסור לביולוגיה התפתחותית במעבדת ג'קסון במדינת מיין, ביציות יכולות להתחלק ולהיהפך לעובר בן ארבעה עד שמונה תאים בלי לעשות שימוש בגנים שהוחדרו אליהן. “לכן”, אומר אפיג, “העובדה שביציות מעטות התחלקו פעמים ספורות רומזת בחוזקה שהביצית הגיבה לאות החשמלי שמדענים נוהגים לתת כדי לאחד בין התא התורם לביצית”, ולא להוספת הגנים. “אני בכלל לא בטוח שאפשר לקרוא לזה שיבוט”, אמר, “לפחות לא במובן המסורתי”.
“אי אפשר להסיק מניסוי שכלל כל כך מעט ביציות ששיבוט אנושי הוא דבר בלתי אפשרי. להיפך, אני לא מכיר אף סיבה טכנית שיכולה למנוע שיבוט כזה”, אמר פרופ' ג'ורג' סיידל, מומחה לשיבוט, בראיון טלפוני ממשרדו באוניברסיטת מדינת קולורדו. “אבל הניסיון שעשו עכשיו היה כל כך מצומצם, שאיש אינו יכול להגיד אם יידרשו לכך עוד עשרות ניסיונות או עוד שנים ואלפים רבים של ניסיונות”.
“אבל כישלונות בשיבוט יכולים – לעתים באופן שכמעט אי אפשר להסביר אותו – להיהפך להצלחה”, אומר מומחה השיבוט פרופ' רנדל פראתר, בראיון ממשרדו באוניברסיטת מיזורי. “במשך שנים ניסינו לשבט חזירים. שוב ושוב התחלנו בתהליך, והעוברים, כמו בניסוי של ,Advanced Cell Technology פשוט מתו. עכשיו אנחנו יכולים לשבט חזירים, אבל אני עדיין לא יודע בדיוק אילו שינויים שהכנסנו בתהליך עשו את ההבדל”.
שיבוט הוא כמעט סוג של אמנות, אומר סיידל. “שיבוט”, לדבריו, “אינו רק צעד אחד; מדובר בכעשרה צעדים, שבהם מעורבות טכנולוגיות רבות. אתה חייב לבצע את כל הצעדים באופן מושלם, ומספיק שלא תעשה צעד אחד לגמרי נכון כדי שהתהליך יסתיים בכישלון”.
בראיון ל”ואשינגטון פוסט” תהה ד”ר סטין וילדסן, מחלוצי השיבוט, מדוע החברה בכלל טרחה לפרסם את התוצאות. “המאמר עשוי לספק לחוקרים אחרים רמזים על דברים שלא צריך לעשות”, אמר, אך הוסיף כי הפרט הקריטי שחרץ את דינו של הניסיון לכישלון אינו ברור, ואולי אפילו לא הופיע במאמר. “עשויים להיות אינספור דברים טריוויאליים שעמדו בדרכם”, אמר. “כל מה שאפשר להגיד זה שהפעם זה לא הצליח”.
אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
