התהליך הביולוגי שמאחורי טכנולוגית השיבוט צריך להיות מובן טוב הרבה יותר כדי שיהפוך ליעיל. אומרים מדענים.
בתמונה: העברת הגרעין – גרעין התא מועבר לביצית "ריקה"
התהליך הביולוגי שמאחורי טכנולוגית השיבוט צריך להיות מובן טוב הרבה יותר כדי שיהפוך ליעיל. אומרים מדענים.
המומחים, שביניהם אחד מיוצריה של הכבשה דולי, מאמינים כי מחקרים בשיבוט עד כה נעשו עד כה בדרך אקראית שבה היה להצלחה הרבה מיד המקרה.
בכתב העת נייצ'ר רוויו גנטיקס, הם אמרו כי דרוש גיבוש של תהליך סיסטמטי בטיפולים כדי למנוע העברה של מחלות. עד כה שובטו מספר רב של מיני בעלי חיים, אך ההצלחות היו מעורבות.
במינים כגון עכברים וחזירים, ההצלחה היתה די סבירה אך באחרים, כגון כבשים ובקר, היתה התוצאה מעט מאוד בעלי חיים משובטים. לרוב השיבוטים אובדים בשלבים הראשוניים של הפיתוח, במהלך ההריון ולעיתים די תכופות גם זמן קצר אחרי הלידה מסיבות רבות של פגמים.
עדין לא ברור ממה נובעים ההבדלים. קבוצת המדענים הסקוטיים אמרה כי הפער הזה בידע חייב להסגר כדי לשפר את הטכניקות.
פרופ' איאן וילמוט הוא אחד המדענים ששיבטו את הכבשה דולי – בעל החיים הראשון ששובט מתא מבוגר.
בדרך כלל, במהלך ההפריה, יש ביצית וזרע הנפגשים והמידע הגנטי שלהם נארז בדרך מיוחדת לביצית ובדרך מיוחדת לזרע" אמר לבי.בי.סי. "מה שאנחנו עושים זה לקחת את המידע הגנטי מתא שבו הוא ארוז בדרך אחת, לביצית מרוקנת שבו הוא אמור להיות ארוז בסדרה שונה לחלוטין של חלבונים.
"מה שהביצית צריכה לעשות הוא להאבק כדי לארגן מחדש את המידע הגנטי הזה בדרך שבו היא תוכל לשלוט על ההתפתחות הנורמלית."
בסופו של דבר, המדענים מקווים להשתמש בתאים מעוברי אדם משובטים לטיפול במחלות כגון סכרת ובטיפול שלאחר התקפי לב.
בשנים הקרובות, המטרה היא להשתמש בהם כדי להבין את התנאים של מחלות מהסוג מוטור-נוירוניות (כמו פרקינסון). ואולם הדבר לא יהיה אפשרי עד שהמדענים יידעו בדיוק מה מתרחש בעת תהליך השיבוט.
"ישנן כמובן דאגות לפיהם סוג כזה של עבודה עלול להוביל לשיבוט בני אדם, דבר שהמדענים מוצאים כבלתי אתי ובלתי מתקבל ואולם הוא יכול גם להראות ששיבוט לצרכי רביה עלול להיות לא בטוח.
ידען שיבוט בעלי חיים
לידיעה בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~677212119~~~111&SiteName=hayadan
