קנה נשימה שיוצר באמצעות תאי-גזע הושתל בחולת שחפת

בבית חולים בברצלונה הצליחו החוקרים לפתח קנה נשימה מתאי גזע בוגרים מגופה של החולה, כדי להמנע מדחיה

כאשר נודע לקסטילו סנצ'ז, בת שלושים ואם לשני ילדים מברצלונה שבספרד, שהיא חולה בשחפת, היא החלה לדאוג. כאשר נתיב האוויר השמאלי שלה התמוטט ונסתם בעקבות המחלה, היא כבר ממש נכנסה לחרדה. וכאשר הרופאים לא הצליחו לשמור עליו פתוח, היא ידעה שהיא בסכנת חיים רצינית. האפשרות הרפואית היחידה שעמדה בפניה היתה השתלת קנה נשימה חדש מתורם איברים, אך זה היה נתקל בדחיה ממערכת החיסון של סנצ'ז ולא היה שורד יותר מכמה ימים או שבועות. האפשרות האחרת – לתת לסנצ'ז תרופות שידכאו את מערכת החיסון ויאפשרו לשתל להתקיים בגוף – לא היתה אפשרית עקב עברה הרפואי. בהתבסס על רפואת בתי-החולים השמרנית, סנצ'ז היתה מאבדת את קנה הנשימה השמאלי שלה, וביחד איתו כל יכולת לחיות חיים נורמליים, אם בכלל.

הפתרון הדחוק עלה מתוך ניסוי שפורסם בינואר 2008 וחשף דרך חדשה ליצירת איברים. הרעיון מתבסס על נטילת איבר מגופה ו- 'ניקוי' כל התאים ממנו, עד שנשאר רק השלד החוץ-תאי שתמך בתאים. שלד זה אינו יכול לגרום לתגובה חיסונית עויינת אצל המושתל, אך הוא גם חסר תועלת בפני עצמו, מבלי שיחיו בו התאים שמספקים את הגורם החי ברקמה. במחקר מינואר ניקו החוקרים לב של עכבר עד שנשאר רק השלד החוץ-תאי, ואז זרעו תאים חדשים על הרקמה הדוממת. התאים החדשים תפסו את מקומותיהם של התאים הישנים שהתפנו, והחזירו ללב את יכולת הפעימה שלו (גם אם ביעילות פחותה בהרבה).

למרות ההתרגשות הגדולה מסביב להצלחת הניסוי, קשה היה להאמין שהוא יתווה דרך להנדסת רקמות גם בבני-אדם בעשור הקרוב. מדע הרפואה חושש פעמים רבות מ- 'קפיצות דרך' ונראה סביר כי יחלפו עוד עשר שנים לפחות עד שהטכניקה תיכנס לבתי החולים.

והנה – הפתעה, שמראה שלפעמים כיף לטעות. כתב העת הרפואי המוביל, The Lancet, פרסם אתמול את סיפור ההחלמה המוצלחת של סנצ'ז, לאחר שהרופאים שטיפלו בה החליטו לעבור לצעדים דרסטיים ולנסות 'ליצור' קנה חדש במעבדה בשיטה שתוארה לעיל.

הרופאים השתמשו בקנה-נשימה שהגיע מתרומת איברים והשילו מעליו את כל התאים, שהיו גורמים לתגובה חיסונית קשה אצל החולה (דבר שהיה מביא בוודאי למותה, עקב מצבה הבריאותי הרעוע). לאחר שנותר בידיהם רק השלד החוץ-תאי של הקנה, החוקרים זרעו עליו תאים אפיתליאליים שנלקחו מהחולה, שיצרו את רקמת החיפוי של הקנה. החוקרים השתמשו גם בתאי גזע בוגרים של החולה, שעברו במעבדה התמיינות לתאי סחוס ונזרעו לתוך השלד החוץ-תאי של הקנה. התוצאה הסופית היתה קנה נשימה מועשר בתאים ומוכן להשתלה ללא חשש מתגובה חיסונית, מכיוון שכל התאים שברקמה נלקחו מהחולה עצמה.

לאחר תקופת גדילה קצרה במעבדה, הושתל קנה הנשימה בחולה והחליף את הקנה השמאלי שהתמוטט. לפי דיווחי החוקרים, השתלת הקנה שיפרה מיידית את אספקת האוויר של החולה ואת איכות החיים. כיום, ארבעה חודשים לאחר ההשתלה, הקנה עדיין מתפקד היטב מבחינה מכאנית וביולוגית.

החוקר הראשי בניסוי מציל החיים הוא פרופסור פאולו מאכיאריני, ראש המחלקה לניתוחי חזה כלליים ב- 'הוספיטל קליניק' שבברצלונה ומבצע ההשתלה. בהודעה לעיתונות בישרו מאכיאריני ועמיתיו כי האישה מסוגלת כעת, “לעלות שתי קומות של מדרגות, ללכת חמש-מאות מטר בלי לעצור ולטפל בילדיה”. המומחים בתחום מסכימים שצריך לחכות חצי-שנה מרגע ההשתלה כדי לוודא את יעילות השיטה, אך אין ספק שכבר עתה המצב מבשר-טובות. לפי הדיווחים השוטפים, סנצ'ז מסוגלת בימים אלו לצאת אפילו לריקודים בלילות!

למרות השמחה הגדולה על ההצלחה הנקודתית, חשוב לומר שלא סביר שההשתלה המוצלחת תביא להקלה משמעותית במצוקת תרומות האיברים בעתיד הקרוב. במקרה של קנה הנשימה מדובר באחת הרקמות הפשוטות ביותר בגוף האנושי, ועוד רחוק היום בו ניתן יהיה ליצור ולכלכל רקמות מורכבות כשרירים ועצמות במעבדה. לשיטה יש אמנם פוטנציאל גדול, אך בימים אלו אנו חושפים רק את קצה הקרחון ולא נותר אלא לקוות שככל שיושקע יותר תקציב ומחקר, כך יחפזו גם הטכניקות העתידיות לחלופת איברים להגיע.

למחקר כפי שפורסם בכתב העת לנסט