סיקור מקיף

חלליות סיניות עם טייסים ובלעדיהם

אחרי שפיתחה משגרי לוויינים, יצרה ושגרה לווייני תקשורת ותצפית ופיתחה תוכניות חלל מאוישות, החלה סין בשלב הראשון של מחקר הירח באמצעות חלליות בלתי מאוישות (מאמר מגלילאו) * ראשי תוכנית החלל הסינית הודיעו אתמול כי החללית המאוישת השלישית למסלול סביב כדור הארץ תשוגר עוד השנה

דגם של נחיתה סינית מאוישת על הירח שהוצג בתערוכת אקספו 2000, בהאנובר, גרמניה
דגם של נחיתה סינית מאוישת על הירח שהוצג בתערוכת אקספו 2000, בהאנובר, גרמניה

סין הודיע אתמול (8/1/08) כי תשגר עוד השנה את החללית המאוישת השלישית שלה, שנז'ה 7, שלוש שנים לאחר החללית השניה – שנז'ה 6 וחמש שנים לאחר שהפתיעה את העולם בשיגור החללית המאוישת הראשונה. מסוכנויות הידיעות נמסר כי סין הכחישה קשר בין מועד השיגור לבין המשחקים האולימפיים. כפי שדיווחנו עוד ב-26/11/2007, סין צפויה לשגר את החללית שנז'ה 7 באוקטובר 2008, כחודש לאחר תום המשחקים האולימפיים.

סין לא תשלח חללית מאוישת לירח

הכתבה של טל ענבר מגלילאו – חללית ללא טייס

סין, שלה יכולת שיגור עצמאית לחלל משנת 1970, החלה בשלב הראשון של מחקר הירח באמצעות חלליות בלתי מאוישות. תכנית החלל הסינית מקיפה כמה תחומים, החל מפיתוח של משגרי לוויינים, דרך ייצור ושיגור של לווייני תקשורת ותצפית וכלה בתכניות חלל מאוישות, שבמסגרתן שוגרו עד כה שתי משימות למסלול סביב כדור-הארץ.

תוכנית הירח של סין מסקרנת משקיפים רבים, שכן הדעה הרווחת היא כי סין תנסה כוחה במשלוח משימת נחיתה מאוישת לירח, כנראה לקראת שנת 2020, בד בבד עם התכנית האמריקאית לשיבה של אסטרונאוטים אל הירח, ועם התכניות האסייתיות האחרות לחקר הירח, ובהן תכנית הירח של הודו ויפן.

בסקירה זו תשורטט "מפת הדרכים" של סין לחקר הירח באמצעות חלליות מחקר בלתי מאוישות. כרגיל, בעת בחינה של תכניות החלל של סין, רב הנסתר על הגלוי, הן בגלל מחסור במידע רשמי ומדויק, והן בשל דיסאינפורמציה מכוונת שנוקטת סין, באשר
אין היא רוצה לגלות את תכניותיה העתידות בפירוט רב מדי. יחד עם זאת, הודות לפתיחות היחסית של העת האחרונה, בצירוף מקורות רשמיים-למחצה המזינים אתרי אינטרנט ובלוגים בתחום החלל, ניתן להרכיב תמונה נרחבת של מאמצי סין בתחום המחקר של הירח, הבלתי מאויש והמאויש גם יחד.

לסין תכנית תלת-שלבית למחקר בלתי מאויש של הירח:

* בשלב הראשון: מקפת ירחית שתעסוק במיפוי הירח וצילומו באיכות גבוהה.
* בשלב השני: הנחתת חללית מחקר על פני השטח של הירח, שממנה יצא רובוט קטן שיחקור את הסביבה הקרובה.
* בשלב השלישי: חללית נחיתה שתאסוף דגימות קרקע מאדמת הירח ותשגר אותן אל כדור-הארץ.


שרטוט החללית צ'אנג'ה 1
שרטוט החללית צ'אנג'ה 1

תכנית זו נכללה במסמך סיני רשמי שיצא לאור בשנת 2006, וצורף לה גם לוח זמנים: גשושית הירח בשנת 2007, נחיתה עם רובוט מסייר בשנת 2012 והבאת דגימות קרקע ירחית בשנת 2017. בשלב זה, היעד הראשון הושג, עם שיגורה המוצלח של החללית צ'אנג'ה 1 (Chang'e 1) ב-24.10.2007. בכך הצטרפה סין למדינות ולגופים ששיגרו חלליות לירח, ובהן ברית-המועצות, ארצות-הברית, סוכנות החלל האירופית ויפן. בקרוב צפוי שיגורה לירח של המקפת ההודית צ'אנדראיאן, ומתוכננות גם חלליות מחקר בריטית וגרמנית.

החללית צ'אנג'ה 1 נכנסה למסלול הקפה סביב הירח ב-5 בנובמבר. משימותיה העיקריות הן לנתח את ההרכב הכימי והמינרלי של פני השטח של הירח, ולצלמו תוך שימוש במצלמות סטריאוסקופיות ובחיישנים בקרני X על מנת לבצע מיפוי תלת-ממדי של פני השטח. החללית, שמשקלה 2,300 קילוגרם, העבירה תמונות בסוף נובמבר, אך סין פרסמה בינתיים רק תמונה אחת. על פי התכנית, תמשיך החללית להקיף ולחקור את הירח במשך כשנה.

החללית הסינית מבוססת על פלטפורמה מוכחת של לוויין תקשורת, והיא כוללת ציוד מדעי ייחודי למשימה במשקל של 127 ק"ג. בצעד יוצא דופן, מעמד השיגור של החללית היה פתוח לתיירים, ששילמו דמי כניסה של כ-100 דולר על מנת לצפות בהמראת המשגר מדגם לונג מארץ' 3A (Long march 3A). השם "לונג מארץ'", המצעד הארוך, מציין כמובן את "המצעד הארוך" המפורסם של מאו ואנשיו, שהחל בשנת 1934.

שיגור החללית הסינית לירח הוא שלב נוסף במירוץ חלל אסייתי – היא מצטרפת לחללית יפנית לחקר הירח ששוגרה בספטמבר (קאגויה), ולחללית נוספת שתשגר סוכנות החלל ההודית אל שכנו הקרוב של כדור-הארץ בחלל. שלוש מדינות אלה כבר הביעו את רצונן בהמשך המחקר של הירח, ושתיים מתוכן, סין והודו, הביעו עניין במחקר מאויש של הירח.

בניגוד למנהגה, מגלה סין פתיחות רבה בקשר לתכנית הבלתי מאוישת שלה לחקר הירח. פתיחות זו באה לידי ביטוי הן בדבריהם הרשמיים של דוברים סיניים בכלי התקשורת ובכנסים מדעיים, הן בהשקת אתרי אינטרנט ייעודיים למשימת הירח והן בשחרור סרטונים המדמים את המשימות העתידיות של סין בתחום זה, באינטרנט.

שלב ראשון – מקפת

התמונה הראשונה שצילמה החללית צ'אנג'ה 1 שפרסמה סוכנות החלל הסינית
התמונה הראשונה שצילמה החללית צ'אנג'ה 1 שפרסמה סוכנות החלל הסינית

החללית הראשונה ששיגרה סין לעבר שכנו הקרוב של כדור-הארץ, צ'אנג'ה 1, היא מקפת, כלומר חללית המיועדת להיכנס למסלול הקפה סביב הירח, בלא יכולת לנחות על פניו. אף שמבצע חללי זה אינו חדשני, יש בו אתגרים ניכרים, במיוחד בתחום חישובי המסלול. ראוי לציין כי גם ברית-המועצות וגם ארצות-הברית כשלו פעמים רבות בהכנסת חלליות למסלול סביב הירח, ואילו החללית האירופית, היפנית והסינית הצליחו במשימה בניסיון הראשון.

מטרת החללית הסינית היא יצירת מסד נתונים הכולל תמונות ברזולוציה גבוהה (יחסית למשימות מחקר אחרות במערכת השמש) של פני השטח של הירח, לשם יצירת גלובוס ירחי שלם, שיאפשר את השלבים הבאים במשימות החלל הסיניות לחקר הירח – הנחתת חלליות על הירח באזורים מעניינים מבחינה מדעית. סין חשפה בטקס מיוחד את התצלום הראשון שהתקבל מן החללית, וזמן קצר אחר-כך החלו להופיע באתרי אינטרנט שונים טענות כי מדובר בעצם בצילום שביצעה חללית אמריקנית. סין מיהרה להכחיש טענה זו, והודיעה כי "בעתיד" תעמיד את מאגר התמונות והנתונים מהחללית צ'אנג'ה 1 לרשות חוקרים מכל העולם.

החללית צ'אנג'ה 1 מצוידת במערכת צילום סטריאוסקופית. משימות החללית כוללות איתור יסודות שימושיים על פני הירח (דוגמת אשלגן, אורניום, תוריום, חמצן, אלומיניום, מגנזיום, צורן, סידן, טיטניום ואחרים) אשר יוכלו לשמש, בבוא העת, להתיישבות בני-אדם על פני הירח. כמו כן מיועדת החללית לחקור את השפעת רוח השמש על סביבת הירח. גם מידע זה יוכל לסייע בתכנון משימות חלל מאוישות לתקופות ארוכות. על פי דיווחים שונים, החללית מיועדת לגלות גם ריכוזים של האיזוטופ הליום 3, אשר יוכל בעתיד לשמש כמקור אנרגיה. איזוטופ זה נדיר ביותר על כדור-הארץ, אך מצוי בשפע על פני הירח. החללית מצוידת גם במד-טווח לייזר, לשם מדידת גובהה מעל פני השטח; בגלאי לחלקיקי שמש; בגלאי יונים; ובספקטרומטרים בתחומי קרינת איקס וגאמא.
שלב שני – נחתת ורובוט סיור

שלב שני – נחיתה על הירח

בשלב השני של מחקר הירח באמצעות חלליות מתכננת סין להנחית על הירח נחתת, שתבצע נחיתה רכה על פני השטח. הנחיתה מתוכננת לשנת 2012. נחתת הירח הסינית עתידה להיות מצוידת ברגלי נחיתה ובמנועי בלימה רקטיים, כדוגמת החלליות האמריקניות מסדרת אפולו, ולא לעשות שימוש בטכניקה של בלימה באמצעות כריות אוויר, כפי שמבצעת ארצות-הברית על מאדים. החללית תהיה מצוידת ברובוט זעיר, הדומה בממדיו ובתכנון הכללי שלו לרובוט הראשון שהנחיתה ארצות-הברית על מאדים, בשנת 1997. הרובוט יוכל להרחיב את תחום המחקר של החללית, ויהיה מצויד בספקטרוסקופ מאסות, שישמש לניתוח וקביעת ההרכב המדויק של הסלעים והאדמה בקרבת אתר הנחיתה. מהתצלומים הספורים שהפיצה סוכנות החלל של סין עולה, כי הרובוט יהיה דומה מאוד בצורתו לכלי הרכב של נאס"א המצויים על מאדים מאז 2004, ספיריט ואופורטיוניטי. לרובוט הירח הסיני יהיו שישה גלגלים, והוא יצויד במערך של תאים פוטו-וולטאיים (תאים סולאריים) להפקת החשמל הדרוש להנעתו.

שלב שלישי – דגימת קרקע מהירח

בשנת 2017 מתכננת סין להנחית על הירח חללית המיועדת להביא באופן אוטומטי דגימות קרקע אל כדור-הארץ. המדינה היחידה עד כה שאספה והביאה דגימות קרקע מהירח לכדור-הארץ באמצעות חללית בלתי מאוישת היתה ברית-המועצות, בחלליות מסדרת לונה (Luna), שהביאו לכדור-הארץ כמויות קטנות של אדמת ירח. מסרטונים ותמונות שפורסמו עולה כי החללית הסינית להבאת דגימות ירח דומה מאוד לחלליות הסובייטיות מראשית שנות השבעים של המאה ה-20, וכי תא הדגימות קטן ביותר, ויוכל להכיל ככל הנראה קילוגרמים ספורים של אדמת ירח. אף על פי כן, אין לזלזל בהישג הטכנולוגי של משימת איסוף דגימות קרקע, הכולל (נוסף על השיגור לירח, הניווט אליו והנחיתה הרכה על פניו) גם המראה מפני הירח, ניווט אל כדור-הארץ והנחתה מדויקת של תא הדגימות על אדמת סין.

שלב רביעי – משימה מאוישת?

דגם של רובוט ירחי, שהוצג בסין בשנת 2006
דגם של רובוט ירחי, שהוצג בסין בשנת 2006

השאלה המסקרנת מכל היא, כמובן, מתי מתכוונת סין לבצע משימה מאוישת לירח, ובמיוחד משימה שבה יונחת צוות של טייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) על פני הירח. על פי השמועות, ואפילו לדברי מקורות מתוך ממסד החלל הסיני, סין אכן שואפת לבצע נחיתה מאוישת על הירח. מקור בכיר ורשמי מטעם ממשלת סין הכחיש בשלהי נובמבר את השמועות, וטען כי אין לסין תכנית ירח מאוישת. אף על פי כן, בתערוכות חלל בינלאומיות הציגה סין כבר בשנת 1997 דגמים של רכב חלל ירחי ובובות של אסטרונאוטים בתוך דיורמה (דגם) המדמה אתר נחיתה ירחי.

על מנת שתוכל לבצע משימת חלל מאוישת, על סין לפתח יכולת שיגור חזקה יותר מכפי שיש לה כיום. המשגר המשמש לשיגור החלליות מסדרת שנג'ואו (Shenghou), בתצורתו הנוכחית, אינו מסוגל להעלות חללית מאוישת למסלול סביב הירח. דיווחים רבים, גם ממקורות רשמיים, עוסקים במשגר הסיני הכבד המכונה לונג מארץ' 5, הנמצא כעת בשלבי תכנון מתקדמים. משגר כבד זה יוכל להעלות חללית שנג'ואו מאוישת למסלול סביב הירח, ולתמוך בהמשך גם במשימת נחיתה על פני הירח.

בעקבות הדיווחים על תכנית לשיגור בני-אדם לירח, יצא – באופן חריג – דובר סיני בכיר בהכחשה גורפת. סון לאיאן (Sun Laiyan), ראש מִנהל החלל של סין, אמר (ב-27.11.2007): "קראתי דיווחים בכלי תקשורת מערביים, שלפיהם תבצע סין נחיתה מאוישת על הירח בשנת 2020. אינני חושב שקיימת תכנית כזו. עד כה, משימות הירח שלנו כוללות רק תכניות מחקר העושות שימוש בחלליות בלתי מאוישות. לאחר ההצלחה של החללית צ'אנג'ה 1, היעד הבא הוא הנחתת רכב מחקר רובוטי על הירח." עם זאת, הוסיף סון: "אני מאמין כי יום יבוא וסין תנחית אסטרונאוטים משלה על הירח. אני מקווה לראות יום זה."

אין זו הפעם הראשונה שבה גורמים רשמיים בסין מכחישים דיווחים על תכנית מאוישת לחקר הירח: באוקטובר 2007 אמר ראש תכנית צ'אנג'ה, לואן אנייה (Luan Enjie), בריאיון לסוכנות הידיעות הממשלתית של סין: "נחיתה מאוישת על הירח היא מיזם שכרוכים בו קשיים רבים, סיכונים גדולים והשקעות עצומות. יהיה זה מוקדם מדי לדבר על נחיתה מאוישת על הירח, לעת עתה." במרץ 2007 אמר ראש תכנית המשגרים המשמשים לטיסות החלל המאוישות של סין, חואנג שונפינג (Huang Chunping), כי בהינתן תקציב הולם, סין מסוגלת להנחית אדם על הירח בתוך 15 שנה.

נמל חלל חדש

דגם החללית המיועדת להחזיר דגימות קרקע מהירח
דגם החללית המיועדת להחזיר דגימות קרקע מהירח

ב-22 בספטמבר 2007 הודיעה סין כי היא מתחילה בבניית אתר שיגור חדש לחלל, הרביעי במספר. האתר החדש ימוקם במחוז חיאנן (Hainan), והוא מיועד בראש ובראשונה למשגר העתידי של סין, לונג מארץ' 5. טיל זה צפוי להיכנס לשירות בין השנים 2010 ל-2012. בסיס החלל החדש של סין ממוקם 19 מעלות צפונית לקו המשווה, מיקום שיאפשר הגדלה ניכרת של מסת הלוויינים שישוגרו באמצעות הטיל החדש, המצוי בשלבי פיתוח מתקדמים. בסיס השיגורים החדש יוכל להיות מנוצל בעתיד גם לצורך שיגור משימות מאוישות לירח, בשל מיקומו הייחודי.

סיכום ביניים של תכניות החלל הסיניות מראה תכנית סדורה ומובנית של מחקר ירח בלתי מאויש, והצהרות כלליות מאוד על יכולת טכנולוגית למשימות מאוישות. בשלב זה אין הצהרה רשמית של סין על מועד קונקרטי למשימת ירח מאוישת – משימה העשויה להעניק לסין יוקרה רבה, אך ביצועה יהווה מעמסה תקציבית ניכרת, שרווח מדעי מועט בצדה.

פורסם בגליון 113 של כתב העת גלילאו, ינואר 2008

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן