סין – לפני שמגיע נחשול המים הגדול

כשיופעל הסכר הגדול על נהר היאנגצה בעוד כמה חודשים, העיר יוניאנג תוצף ברובה. 160 אלף מתושביה כבר החלו להתפנות, כל הבניינים מתחת לקו ההצפה נהרסים, עניים וחסרי קשרים נאלצים להישאר ולהתמודד עם הביזה וההריסות. רק את המקדש בן 1,700 השנים מעבירים למקום בטוח, אב

ג'וזף קאהן

בתצלום: הורסים בניינים בעיר פנגג'י, לא הרחק מיוניאנג. בסך הכל מתפנים 1.13 מיליון בני אדם ויותר מ-120 יישובים

כל מי שיש לו כסף, עבודה טובה או ידיד במקום הנכון, עזב זה כבר את העיר יוניאנג, השוכנת על גדת נהר היאנגצה. בנקים ומשרדי ממשלה הגיפו את תריסיהם. המרפאה נסגרה סופית בשבוע שעבר. על הדירות בבניינים ריקים השתלטו פולשים. האנשים שנשארו בעיר הם העניים, הנואשים, חסרי המזל או כל שלושת הדברים גם יחד. כל אחד מהם הוא נוח, המחפש אחר התיבה שלו.

בעוד שישה חודשים בלבד, כשיופעל "סכר שלושת הנקיקים" הענקי, יגאו מימיו של נהר היאנגצה ויציפו את הרציף של יוניאנג, אחר כך את הטיילת הישנה, ואז את בנייני הדירות הנשקפים אל הנהר. הנהר יגיע עד לרחובה הראשי של העיר. אפילו העניים ביותר ייאלצו עד אז לעבור לאזור גבוה יותר, אבל רבים מהם עדיין אינם יודעים כיצד. "אנחנו רוצים לחיות במקום עם פרחים ואורות, מקום יפה שאינו חשוך כל הזמן", אמרה ג'יה שיבי, אם לשני ילדים בת ,43 שאיבדה את עבודתה כפועלת נמל, "אנחנו פשוט רוצים לעזוב".

סכר שלושת הנקיקים הוא הפרויקט ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בתולדות האדם. לפי התכנון הוא אמור יהיה לחולל חשמל בהיקף המשתווה לזה שמיוצר על ידי 18 תחנות כוח גרעיניות ולעזור לרסן את הנהר, שנוטה לשיטפונות ולהצפות. אבל המחיר הכרוך בהקמת הסכר גבוה מאוד, אפילו מעבר ל-30 מיליארד הדולרים המושקעים בבניית הסכר עצמו. הסכר ייצור למעשה ים בתוך היבשה ויעלה את מפלס היאנגצה לאורך 480 ק"מ במעלה הזרם. פירוש הדבר הוא עקירתם של מיליון ו-130 אלף בני אדם, יותר מ-120 ערים ועיירות, וכן אתרים ומבנים היסטוריים לאין-ספור.

יוניאנג, בירת החבל, השוכנת בגובה נמוך, היא זו שתושפע יותר מכל – 160 אלף תושבים אמורים להתפנות ממנה בסופו של התהליך. הממשלה סיפקה לכמה מאנשים אלה בתים במקומות עשירים יותר, כמו שנחאי. אחרים כבר עברו להתגורר במרחק כ-30 ק"מ במעלה הזרם ביוניאנג החדשה. עיר זו מתפארת בבנייני דירות מחופים באריחים ורודים וצהובים מבריקים ובפארק מטופח, המשקיף אל היאנגצה ממצוק.

בנטל הכבד ביותר יישאו אלו שיישארו במה שייוותר מהעיר הישנה. אפילו לאחר שצוותי הריסה יסיימו לפוצץ את הבניינים הנמצאים מתחת לקו המים החזוי החדש, ואפילו לאחר שעובדים יסיימו להוציא ממקדש ז'אנג פיי בן1,700 השנים את אוצרותיו ויעבירו אותם לאתר חדש, עדיין אלפים רבים של אנשים ימשיכו להתגורר במקום. חלקים מהעיר הישנה יחזיקו מעמד לאחר השיטפון, אבל תושביה אומרים כי רוחה כבר צללה כולה מתחת למים. "ההגירה מהמקום הזה רוששה אותו", אמר באו יונפו, בעל חנות ספרים שלפחות באחד הערבים לא מכבר היתה ריקה מלקוחות.

הטיפול בבני אדם שיאבדו את בתיהם בגלל הסכר התגלה מבחינות רבות כאתגר הנדסי גדול יותר מהסכר עצמו. הממשלה הקציבה לפי האומדן 10 מיליארד דולר למשימה זו. אבל מאז החל יישובם מחדש של תושבים, ב-,1993 עומדים מאמצים אלה בצל של שחיתות ושל תלונות, שלפיהן לא תמיד מקיימת הממשלה את הבטחתה לספק עבודות בבתי חרושת או קרקע חקלאית חלופית לעקורים. עם זאת, לפחות כמה מהעוברים מוצאים שתנאי חייהם השתפרו במידה ניכרת, בעוד שנראה כי אלו שנשארו מאחור נשכחו במידה רבה.

הנשארים, רובם הם אלה שאינם ברשימת הזכאים ל"יחידות עבודה", הערוץ העיקרי של המפלגה הקומוניסטית לחלוקת הטבות ותגמולים חברתיים ולשמירה על שליטתה בחברה. אלה הם בני אדם שאינם יכולים להרשות לעצמם רכישת בתים בעיר החדשה, אפילו בעזרת הסובסידיות הממשלתיות. אלה הם איכרים, שאיבדו משקים ליד הנהר ואין להם מקום אחר ללכת אליו.
לוחות-מודעות שנראים כמו מטרות במטווח מציינים באותיות אדומות את הגובה במטרים של השיטפון שיגיע למקום – .135 ,148.4 ,175 כמעט כל דבר מתחת לגובה 148.4 מטרים רוקן ונבזז ביסודיות, תחילה על ידי המשפחות והעסקים שעזבו ואחר כך על ידי צוותי ההריסה, שסילקו כל זכר למגורי אדם מקרקעית מאגר המים העתידי.

החלקים הנמוכים יותר של העיר נראים כאילו סבלו מהפצצה אווירית רצופה. יסודות בתים הם כעת תעלות. מעבר משופע לנמל, שמרוצף אבנים, מנותץ כולו. אנשים משוטטים בהריסות ואוספים גרוטאות למכירה. קבוצת תושבים אחת משתמשת במחסן תבואה ישן כמזבלה. ספרים, צעצועים, צמיגי אופניים וקופסאות קרטון שהושלכו ממלאים את המחסן הזה עד לתקרה, בגובה שישה מטרים.

צ'ן שונצ'ינג הוא אחד ממלקטי הגרוטאות והחפצים. הוא עזב את המשק שלו מוקדם יותר השנה כי הממשלה הכריזה שהוא ואיכרים אחרים, שעיבדו את האדמה על מדרונות הגבעות התלולות, אינם יכולים עוד לגדל יבולים חקלאיים. חול שנשטף מיתוסף לשפוכת של נהר היאנגצה, שצבעה חום, המצטברת בבסיס הסכר החדש וטעונה פינוי מתמיד. צ'ן, בן ,48 מנסה להרוויח די כסף כדי שבנו יוכל להמשיך ללמוד בבית ספר. הוא הולם במנוע של אופנוע ישן, שאותו הוא רוצה להפוך לגרוטאה. כשראש הפטיש נפל הוא השתמש במנוע כדי להחזיר אותו במהלומות למקומו.

אל מה שהיה הנמל ההומה של יוניאנג כמעט לא מגיעים כיום כלי שיט. סירות ומעבורות בנות חמש קומות, הנושאות תיירים לאתר שלושת הנקיקים שבו מוקם הסכר, עוברות במקום בלי להיעצר. החוף משמש רציף לקבלנים פרטיים, שמתקנים או מפרקים ספינות נהר חלודות. שלדי אוניות בשלבים שונים של פירוק מושענים על סלעים. פועלים מנופפים בפנסי גז ביד אחת ומעשנים סיגריה בשנייה. גצים מתעופפים וריח של גופרית עולה באוויר.

אין שום סימן לפיקוח כלשהו. לן טיאנגואו, קצב לשעבר שמנהל צוות חילוץ ספינות, פטר את הצורך בפיקוח מלמעלה. "אנחנו זהירים מספיק", אמר, "אנחנו לא רוצים להרוס את הספינות שלנו". הסדר החברתי ההייררכי הנוקשה של סין התפרק. התושבים מספרים על מעשי שוד מזוין ואונס. בעל סירה סיפר על אדם מחוץ לעיר, שנורה למוות לאחר ויכוח עם נהג מונית.

ביוניאנג נותרו רק מעטים מאמצעי הפיקוח והשליטה על האוכלוסייה הנהוגים בסין. איכרים עקורים פולשים לבניינים שיוצפו רק ב-,2007 כאשר כמות מי המאגר תגיע לשיא. יאנג יאן, בת ,19 עברה לעיר מכפר סמוך עם החבר שלה. הם מתגוררים בדירת שלושה חדרים שרצפתה עשויה בטון ואין בה שום תאורה. הקישוט היחיד במקום הוא לוח שנה של ,2001 שהושאר על ידי הבעלים שעזבו. "זה טוב יותר מאשר בכפר, שהוא מאוד חשוך ומאוד קר", אמרה.

איכרים, שכירי יום וסבלים הם כעת הסועדים הקבועים היחידים בחנות האטריות של שיאנג גוימיי, שכבר אינה מוכרת אטריות. "בעבר עובדי בנקים ופקידים קנו מרק אטריות", אמרה שיאנג בעודה מבשלת על פחמים. "אבל הטיפוסים האלה", אמרה והצביעה על חצי תריסר הלקוחות מפויחי הפנים, "הם רק רוצים אוכל זול".

שלושת הנקיקים, אותם סלעים המיתמרים בערפל מעל נהר היאנגצה הגועש, שימשו במשך מאות שנים מקור השראה למשוררים וציירים. באחרונה הם החלו למשוך תיירים, הלהוטים לראות את המתלול האנכי שלהם לפני שמאגר המים יקטין את ממדיו.

אבל לערי הנהר יש פחות מעריצים. האדמה סלעית ולא פורייה. דרושות לפחות שמונה שעות הפלגה בסירה מהירה כדי להגיע לעיר הגדולה הסמוכה ביותר, ואין שום מסילות ברזל, שדות תעופה או דרכים מהירות גדולות בסמוך.

פרסומה של יוניאנג בא לה אך ורק מהמקדש העתיק לכבודו של גנרל משושלת האן, ז'אנג פיי. המקדש הוקם במאה השלישית כדי להנציח את ניצחונותיו בשדה הקרב. מאז הוא עמד על תלו, אם כי עבר שיפוצים לא מבוטלים.

העבודה הקבועה ביותר ביוניאנג היא השתתפות במבצע פירוק המקדש. בעקבות תלונות כי הסכר יהרוס אוצרות ועתיקות תרבותיים רבים מדי, נדרה הממשלה לשמר את המקדש באמצעות הקמתו מחדש על שטח גבוה יותר, לבנה ללבנה. זה חודשים עוסקים תושבים מקומיים בפירוק אבני המקדש.

אחד מהם הוא הואנג בינג, בן .21 הוא מתנחם במחשבה שהמקדש שבו ביקר לראשונה עם אביו בהיותו בן שש, יינצל. אבל לאחר שעגורן עקר באחרונה את פסלו של ז'אנג פיי מהמזבח שלו, הואנג וכמה ידידים שרפו קטורת והציתו זיקוקי דינור בתקווה לעודד את רוחו של הגנרל להימלט מהשיטפון. "אני לא באמת מאמין בבודהיזם, אבל לעולם אינך יכול לדעת", אמר. "יש אנשים שאומרים שאנחנו יכולים להעביר את האבנים, אבל הרוח תישאר מאחור".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן