עד עתה, אישר המדען הראשי בשנת 2009 , בשני מסלולים אלה כ- 40 פרויקטים, בקשת רחבה של תחומים טכנולוגיים
אחד העקרונות המרכזיים שהציב ד”ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ”ת, בראש סדרי העדיפויות שלו הוא הידוק קשרי הגומלין אקדמיה-תעשייה. שניים מהמסלולים החשובים בלשכת המדען הראשי המיישמים עקרון זה הם “מגנטון” ו”נופר”, המנוהלים במסגרת תכנית מגנ”ט הפועלת בלשכה, ומטרתם לעודד הכוונת תוצרי המחקר האקדמי לתועלת התעשייה בישראל.
בשנת 2009 אישר המדען בשני מסלולים אלה כ- 40 פרויקטים, בקשת רחבה של תחומים טכנולוגיים. בין הפרויקטים ניתן לראות את טכנולוגיות המתכת המסייעות לתעשייה המסורתית, כדוגמת שיתוף הפעולה בין חברת “תירוש-יציקות” וקבוצת מחקר מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, בפיתוח טכנולוגיות לשיפור תכונות מכאניות של אלומיניום על ידי חומרים ננו-מטריים. שיתוף פעולה אחר הוא בין חברת “צחמ אפיקים” לבין שתי קבוצות מחקר מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ת”א, לפיתוח מנגנון אוטומטי של פרוגסטרון בחלב.
דוגמאות נוספות לשיתופי פעולה אקדמיה – תעשיה:
- טכנולוגיות מתחום התקשורת של חברות כ”רנקום” ו- ECI, עם שתי קבוצות מחקר שונות מאוניברסיטת בן-גוריון לטיפול ברשתות תקשורת מתקדמות.
- טכנולוגיות מתחום הקלינטק של חברת “וורטקס טכנולוגיות” עם קבוצת מחקר מהטכניון לניקוי חלקיקים של מזהמים תעשייתיים.
- תחומים טכנולוגיים אחרים המטופלים במסגרת זו הם של סימולאטורים לצרכי אימון, הדרכה ו/או פיתוחים המיועדים ל- HLS.
סה”כ התקציב שאושר עד כה ב-2009 למסלול המגנטון הוא כ-20 מליון שקלים.
במסלול “נופר”, המיועד לגשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בתחומי הביוטכנולוגיה, הננוטכנולוגיה והטכנולוגיות המשולבות, אושרו מגוון נושאים ושותפים בהם רוב מוסדות המחקר האוניברסיטאיים ומרכזים רפואיים.
בין הפרויקטים שאושרו נמצאים:
- מחקרו של פרופ' סמית מהאוניברסיטה העברית, המונחה ומלווה על-ידי חברת KOVAX , לפיתוח ערכה לחיזוי תגובה לאינטרפרון בחולי צהבת.
- מחקרו של פרופ' טאב, המונחה ומלווה על-ידי חברת טבע לפיתוח מולקולות קטנות כתרופות לטיפול בסיסטיק-פיברוזיס ומחלות נוספות.
מנהל תכנית מגנ”ט, אילן פלד, ציין כי בשני המסלולים האלה, היו מעורבים בשנים האחרונות למעלה מ-350 חוקרים שונים ממוסדות המחקר האקדמי בישראל.
אמנם לא כל הבקשות אושרו, אבל בכל אחת מהן נוצר ממשק אקדמיה – תעשייה, דבר המלמד על העושר הרב והפוטנציאל הגלום במחקר האקדמי, שיכול לבוא לידי ביטוי בתעשייה הישראלית.
ד”ר אלי אופר אמר כי הוא רואה במסלולי “מגנטון” ו”נופר” נדבך חשוב ביישום קשרי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה בישראל. השת”פ המוצלח, ציין, ממשיך גם בתכניות אחרות של המדען.
