המבוא לספר נכתב על ידי ד”ר צבי קפלן, לשעבר מנהל סוכנות החלל הישראלית.
פרופ’ חיים אשד, אבי תוכנית החלל הישראלית. עמד בראש תוכנית החלל הבטחונית במשרד הבטחון למעלה מ-30 שנים, החל מיום היווסדה. חיים אשד משמש כיום כפרופסור אורך בשורה של מוסדות מחקר בנושא לוויינים וחלל ויועץ בכיר לסוכנות החלל הישראלית.
מבוא מאת ד”ר צבי קפלן
יש טעם רב בהוצאת ספר אודות ניהול פרויקטים בעת הזאת. ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובצדן גם הדרישה לספק מערכות יותר חכמות ומורכבות יחד עם ייעול צריכת המשאבים וקיצור תהליכי פיתוח, מחדדות את הצורך בעדכון כלי הניהול בפרויקטים של פיתוח מערכות מורכבות.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת החל במדינה תהליך של התעצמות המו”פ הביטחוניות כבר לפני כמה עשורים השליכה ההתעצמות זו על צמיחת מגזר ההי-טק, והיווצרות אומת ה-“סטרט-אפ “. ישראל נמצאת כיום בחזית העולמית של היכולת לפיתוח תתי מכלולים ומערכות נשק וחימוש, ובצדן גם מתבצע מחקר מדעי-ביטחוני המשליך גם על יישומי מו”פ אזרחי.
ראשי דור המייסדים מפנים את הבמה ושרביט ההנהגה בניהול פרויקטים עובר לדור חדש, מכאן באה חשיבותו של ספר זה ודומיו כמכשיר לשמירת השושלת.
בעת הזאת, יש משמעות רבה וייחודית לכך שהמחבר מציג אוסף ראיונות עם מובילי פרויקטים וכן מנהלי פיתוח בכירים אחדים השייכים לדור “המייסדים”, ואשר צמחו בתוך מערכות הפיתוח הביטחונית והצטיינו בתחילה בכושרם כמפתחים ואחר-כך גם ביכולתם הניהולית ואשר בחלקם עדיין פעילים בהנחלת “המורשת” לדור הבא.
מר מולי עדן שצמח באינטל בישראל וקודם לצמרת החברה בארה”ב, הוא ללא ספק מייצג בכיר של דור “המייסדים”, הוא מיטיב לתאר את מעברו מהתמקדות בהבנת סיכוני פיתוח במגמה לצמצמם, ומאוחר יותר, מעבר למו”פ מודרני ונטילת סיכונים בשל השתנות הסביבה והשוק. ביזור הידע מחד, וההתמקצעות המוגברת מאידך, דורשים מהמפתחים יכולת התמצאות רב תחומית על מנת להתוות תמונה שלימה. ולפיכך, יכולת ההובלה והמנהיגות היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה.
המחבר ראיין כמה מבכירי דור מנהיגי הפרויקטים שצמחו במערכת הביטחון:
דר’ יוסי שפירא מרפאל – בעל ניסיון מצטבר עשיר בפיתוח אמצעי לחימה שכיום רואה לעצמו ייעוד בחינוך לטכנולוגיה המשלבת עקרונות מדעיים עם עם יכולת עבודה בצוות. לדעתו, על המנהל לעקוב אחר הגעת המידע לצמתים העיקריים בפרויקט וסנכרונו באופן שיגיע לכל קבוצות העבודה בזמן. זהו מבחנו העיקרי של ראש הפרויקט. הנהגת הפרויקט נדרשת לכך שהביצועים בפועל יתאימו לדרישות הלקוח הסופי, וזה מחייב הפקת לקחים ויישום מהיר תוך כדי תהליך הפיתוח.
פרופ’ נינו לוי הוא מחלוצי תחום פיתוח המכ”מים בישראל בהיותו ממקימי חברת אלתא. תובנותיו לגבי ניהול פרויקטים מדגישות את הצורך כבר בתחילת הפרויקט בהתעמקות בהבנת הצרכים והדרישות. אין הכרח כי מרכיבי הפרויקט המרכזיים יהיו המצוינים בסוגם אלא יש למצוא את המענה לדרישות המערכתיות כפי שהוגדרו במפרט הפרויקט. זאת, בנוסף לפיתוח ההבנה מדוע המסלול שנבחר הוא המועדף ביחס לחלופות. דוגמה אקטואלית בולטת שהוא מציין לגבי “כיפת ברזל” הינה הדרישה לשבירת האיזון בין עלות נמוכה של הטיל התוקף לעומת עלות המיירט. הצבת דרישה זו בתכן הגדירה צורך בחיזוי נקודת הנפילה הצפויה של הטיל התוקף בטרם משוגר המיירט. רק בירור כמותי של אלמנט זה נתן אור ירוק להשקעה התקציבית העיקרית בפיתוח. פרופ’ לוי גוזר מכך את המסקנה כי הבנת הצרכים וזיהוי הסיכונים בשלבי הפרויקט הראשונים הם מקדם יתרון משמעותי ליכולת הפיתוח של מערכת זאת.
דר גילי פורטונה אף הוא מדור המובילים ברפא”ל של הידע בניהול פרויקטים מציין מניסיונו כמה תובנות חשובות: למשל התפקיד הכפול של ראש הפרויקט, המנהל “ריקוד” בין צלילה והתמקדות בבעיות ספציפיות בתת מערכות וחזרה מהירה לראיית תמונת הפרויקט הכוללת. בצד השבח לעמידה באתגרי “כיפת ברזל” הוא גם מביא דוגמאות לפרויקטים לא מוצלחים ומסביר בדיעבד מדוע לא הגיעו ליעדן.
בנוסף, ראיין המחבר גלריה מכובדת של בעלי דעה ועניין בתחום מן המשתמשים בתוצרי הפיתוח האקדמיה, ומומחים שהסבו פעילויות מתעשיות הביטחון לתחום האזרחי.
במרואיינים: אנשי אקדמיה: פרופ’ דני וייס ופרופ’ אהוד בכר אנשי הסגל האקדמי של הטכניון, מר דורון שטרמן ומר רני הלרמן המייצגים את הפיכת מוצרי הפיתוח לתוצרים בעלי ערך עבור קהל המשתמשים בשוק העולמי.
קאדר מכובד זה מציב אוסף אבחונים והשקפות בהיבטים מגוונים שונים שעשויים להיות מועילים ביותר לכל המתעניינים והעוסקים בתחום, ולבסוף נציין את פועלו של דר’ מאיר אריאל –מנהל המרכז המדעי בהרצליה ומוביל את פרויקט הלוויינות היחיד בעולם אשר מפותח ע”י תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ ואשר הצליח לפענח את ה”סוד” בפיתוח לוויינים זעירים והצליח להציב את הפרויקטים התלמידים בראש הבנצ’-מרק העולמי וללא תחרות.
בסיכום: מדינת ישראל עוסקת מזה 50 שנה בניהול פרויקטים לפיתוח מערכות לתחום הצבאי ומספר שנים מועט במקצת גם בתחומים אזרחיים. יש לספר זה ולמחברו מקום חשוב במיקוד החשיבה של המפתחים לצורך הכרת התהליך הפרויקטאלי, לרבות אופני הכשל שלו, וההשלכות של ניהולו התקין על כלל צוותי הפיתוח.
עוד בנושא באתר הידען:
