חוקרים מציעים לנתח את היחסים בין מתאן ותרכובות אורגניות אחרות כפי שנמדדו במעבר החללית קאסיני בתוך פלומת האבק והקרח הנפלטת מאנסלדוס באוגוסט השנה
לאחר שהחללית קאסיני שידרה את התמונות המפורטות ביותר של הירח השבתאי אנסלדוס, שקוטרו 500 קילומטרים, אין פלא שהמדענים מתרגשים מהירח הקטן. ואולם, מחקר חדש שפורסם לאחרונה, מבקש לנתח את הרכבם של הגייזרים יורקי הקרח בקוטב הדרומי של אנסלדוס.
בכמה מודלים ממוחשבים, פלומה זו מיוחסת לאוקיאנוס תת קרקעי. אפשרות זו הובילה מדענים לשער כי יתכן שאוקיאנוס כזה יהיה סביבה אידאלית שבה יוכלו לשרוד צורות חיים בסיסיות. הבעיה – החללית קאסיני אינה מצוידת במערכות שתאפשרנה לגלות חיים באורך ישיר, יתכן שניתן יהיה להשתמש בה כדי לאתר את חתימת החיים.
המחקר החדש, שפורסם בכתב העת אסטרוביולוג'י, בראשותו של כריסטופר מקקיי ממרכז המחקר איימס של נאס”א במופת פילד, קליפורניה, המשער כי קאסיני כבר אספה מספיק נתונים שניתן יהיה לנתח אותם בחיפוש אחר יצורים חוץ ארציים. באמצעות סינון התנונים שנאספו בידי החללית לאחר שחלפה דרך הפלומה המורכבת מגז וחלקיקי קרח שנפלטו מהקוטב הדרומי, ולראות אם היא מכילה חומרים אורגניים כגון מתאן. נראה כי באנסלדוס קיים התמהיל של הרכיבים החשובים לחיים, והוא מפיץ אותם לחלל. “אם חושבים מה נדרש לקיום חיים נראה שמדובר במים, אנרגיה, חומרים אורגניים וחנקן, וכל הדברים הללו נמצאים בפלומה” אמר מקקיי. “יש לנו עולם קטן שנראה שיש בו הכל.
אילו חיים ניתן יהיה למצוא שם? סיכוי טוב למצוא מיקרו אורגניזם מהסוג שמקקיי מכנה מתאנוגנים (כפי שהשם מעיד, הם מייצרים מתאן כתוצר לוואי של המחזור הביולוגי שלהם). זה יכול להיות הסבר אפשרי אך חייב גם להיות יחס נכון של תרכובות אורגניות (ובראשם מתאן) נוכחים בפלומה.
לטענת הצוות של מקקיי אם התרכובות האורגניות שהתגלו בפלומה מוצאן במקור ביולוגי, חייב להיות ריכוז גבוה יותר של מתאן מאשר של רכיבים אורגניים כבדים יותר (לדוגמה הידרוקרבונים שאינם מתאן). המאמר מציע לבחון האם היחס בין המתאן לחומרים האורגניים האחרים צריך להיות קטן מ-0.0001, ואז סימן שהמקור הוא ביולוגי.
שיטה זו משמשת בעת האחרונה במעינות מים חמים על קרקעית האוקיאנוס האטלנטי שם נמדד יחס גבוה יותר, דבר המעיד על כך שהגז שנפלט מהמעיין איננו ממקור ביולוגי. החוקרים מציעים להשתמש בספקטרומטר המסות המאתר יונים (INMS) בדרך דומה לזו שבה משתמשים בכדור הארץ, כדי לאתר חומרים אורגניים בפלומות של אנסלדוס, ולקבוע האם הם תוצר של תהליכים ביולוגיים. ואולם מעברים קודמים של החללית ליד הפלומה של אנדלסוס גילו כי הרכבו דומה לזה של שביט ולפיכך מדובר במקור עתיק של הרכיבים האורגניים ולפיכך נדרש לאסוף נתונים נוספים ולשפר את המודל.
מחקר זה מגביר את העידוד לקיום מחקרים נוספים של ירחי ענקי הגאזים, ויש לקוות כי ציוד רגיש יותר שיועבר למסלול סביב שבתאי יוכל לעדן את הממצאים הראשוניים של קאסיני. בכל אופן כדי לדעת האם מקורם של התרכובות הארוגניות באנסלדוס הוא מתהליך ביולוגי, נצטרך עדיין להמתין .
עוד בנושא באתר הידען:
11 תגובות
9 אתה צודק בהחלט יש המון חיזרים גם בכדור הארץ כמה מהם גם הסתננו לנאסא
וחלקם אפילו שולחים כאן טוקבקים
איזה טמטומת וטפשות. נאסא היא הארגון הגדול ביותר בעולם שנוסד כדי להסתיר את זה שיש עוד חיים מהציבור. הם משנים ועורכים את התמונות ממאדים באופן קבוע כדי שלא נדע מה קורה שם. יש עדויות של רוב האסטרונאוטים שראו UFOs ברוב המשימות המאוישות ועדין ממשיכים לשקר כאילו שכלום מעולם לא היה וקרה..
המלאכים הם חייזרים??? בליעל סמאל עזאזל וכל החבר’ה באו מהחלל החיצון? זה תיאוריה שעוד לא שמעתי מעניין! ומה עם לילית? ואשמדאי מלך השדים גם בזה אתה מאמין?
חברה:
אינני מבין מדוע אתם מנסים לפתח את הנושא מחדש.
כבר נעשתה עבודה רבה בנדון אבל בשלב הנוכחי עוד לא רוצים לשנות אף אחד מהכוכבים כדי להיות מסוגלים לברר אל נכון אם נוצרו שם חיים באופן עצמאי.
אפילו דואגים מאד לחטא את כל מה ששולחים לשם כדי לא לנטוע שם בטעות חיים שמקורם בכדור הארץ.
הרעיון "לזרוע חיים במקום לחפש חיים" דומה במקצת לרעיון "להדביק במחלה במקום לבדוק אם יש מחלה".
ביחס ליצור על מאדים תנאים המתאימים לחיים כדאי שתקראו כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Terraforming_of_Mars
רק מספר מצומצם של חידקים יוכל באמת להסתגל לסביבה ששם
כך שצריך להגביל אותם למספר מאוד מצומצם של חיידקים ובקטריות
שנותנות תפוקה חיובית כמו הציאנובקטריות שיודעות ליצר חמצן אטמוספרי נשמע מעולה
ולא חידקים שירעילו את הסביבה והאוויר
זה דורש תיכנון
בסדר גודל של כוכב לכת זה יכול לצאת משליטה מהר מעוד
וזה יהיה קשה מעוד עד בלתי אפשרי לתקן את הטעיות
כאשר הזמן הוא הדבר החשוב.
סליחה, תיקון טעות: האם יש לקחת סביבה מורכבת או חיידק אחד (או מספר מאוד מצומצם של חיידקים) לזריעה?
גיל,
רעיון יפה
איזה חיידקים היית מציע לזרוע על מאדים?
למשל ציאנובקטריות שיודעות ליצר חמצן אטמוספרי כמו צמחים עליאיים ושאינם דורשים סביבה אירובית? אולי חיידקים מחזרי גפרית? מה לגבי אצות? האם לדעתך יש לזרוע סביבה מורכבת של חיים (ז"א יותר מחיידק מסוג אחד) או אולי יש לקחת דגימות חיידקים מורכבות – כמו למשל מי ים, מי שפכין או דגימות קרקע מכדור הארץ ופשוט לזרוע אותן על מאדים? נמק.
🙂
בברכה,
עמי בכר
במקום לבזבז כסף כדי לחפש חיים
אפשר לזרוע חיים
ניקח לדוגמא את מאדים
אפשר להפציץ אותו בחידקים עמידים שיתחילו את תהליך ההקמה
ושינוי האטמוספריה
בתוך פרק זמן האטמוספריה תוכל לאפשר מיים על פני המאדים
ואז אפשר לזרוע אותו בצמחים מתאימים.
תהליך שלקח בכדור הארץ מליוני שנים
יכול להתבצע על פני מאדים בעשרות שנים בלבד.
לא כתוב בשום כתב קודש שאין חיים במקומות אחרים, להיפך, הדת מדברת על המון סוגי חיים. למשל חיים בעולמות עליונים (מלאכים וכו’).
תמצאו חיים כבר! ותסתמו ת’פה לכל הדתיים ו”סיפורי הבריאה” שלהם!