העדר אתגר מקצועי באקדמיה ובתעשיה מונע שובם של חוקרים בתחום הביוטכנולוגיה לארץ

כך אומר רועי מדעי, יועץ לתחום סחר חוץ, מו”פ והשקעות במשרד התמ”ת שעמד בראש ועדה למניעת בריחת מוחות והחזרת מדענים מחו”ל, המסתייע בסקר שערך פורום ביו-אברוד

מסקר שערך משרד התמ”ת, בשיתוף עם פורום BioAbroad מארה”ב ובביצוע חברת אפלייד אקונומיקס,עולה כי כ-50% מהחוקרים מדווחים כי הסיבה המרכזית בגינה הם נוטים להשאר בחו”ל ולא לחזור לישראל היא העדרו של אתגר מקצועי והעדרן של משרות (באקדמיה או בתעשייה) אשר עונות על העניין המחקרי ורמת האתגר המקצועי הרצוי.

סגן רוה”מ ושר התמ”ת אלי ישי מינה לאחרונה את רועי מדעי, יועץ לתחום סחר חוץ, מו”פ והשקעות, להכין תכנית אשר תבחן ותיתן מענה ברמה עליה מופקד התמ”ת , בעניין “בריחת מוחות” לחו”ל.

מדעי מציין כי משרד התמ”ת, בשיתוף עם פורום BioAbroad מארה”ב ובביצוע חברת אפלייד אקונומיקס, יזם סקר בקרב מדענים ישראלים בתחומי הביוטכנולוגיה המתגוררים בארה”ב. הסקר נערך במטרה לבחון את פוטנציאל החזרתם לארץ של חוקרים בתחומי מדעי החיים בכלל ובתחומי הביוטכנולוגיה בפרט. השאלון נשלח לכ-300 חוקרים ישראלים באוניברסיטאות המובילות ובתעשיית הביוטכנולוגיה בארה”ב. תוך פחות משבועיים נענו 185 חוקרים לפנייה והשיבו על השאלון. בחינה זו תשמש כאבן בוחן לתכנית רחבה יותר שמטרתה השבת מוחות למחקר ותעשייה.

זוהי הפעם הראשונה שנחקרת בעיה לא פחות חמורה- בריחת המוחות מהתעשייה. ישראלים רבים מאוד העובדים בחברות גלובליות ומתקדמים במרוצת תפקידם, מוצאים עצמם מועברים למטות או לסניפים אחרים ברחבי הגלובוס. חלקם אף מחפשים משרות המאפשרות את הרילוקשיין הנכסף. הערכות גורסות כי למעלה מעשרים אלף ישראלים עובדים מחוץ לישראל עבור חברות שונות. בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בבעלי מוחות מבריקים, מנהלים מוכשרים וכישרונות בולטים בתחומם. זאת ועוד, מדינות שונות בעולם מרכזות מאמצים על מנת להביא לתחומן כישרונות בולטים ומוחות מבריקים. מדינת טקסס למשל, מקצה כ 200 מיליון דולר מידי שנה כדי לשים ידה על טכנולוגיות חדשות, הגנה על פטנטים וכן על “צייד ראשים” (HEAD HUNTING) בתחומים מוגדרים.

מימצאי הסקר המרכזיים
1.    כ-50% מהחוקרים מדווחים כי שקלו ברצינות לחזור לישראל בשנה האחרונה. הפוטנציאל לריסונה של “בריחת המוחות” או השבת “מוחות לתעשייה” בתחום הביוטכנולוגיה הוא לפיכך משמעותי ביותר.

2.    ההחלטה ביחס לבחירת מקום המגורים מתקבלת תוך איזון בין שני צירים מרכזיים: הצורך באתגר מחקרי-מקצועי והצורך בקשר וקרבה לישראל ולמשפחה.

3.    חשוב לציין כי רמת החיים והשכר הם גורמים משניים בלבד בהחלטה האם לחזור לארץ.

4.    מעל 90% מהמדענים מדווחים כי הסיבה המרכזית להחלטתם לצאת את ישראל ולבלות מספר שנים בחו”ל הוא הצורך ברכישת ניסיון מקצועי והתמחות בשיטות המחקר המתקדמות ביותר.

5.     כ-50% מהחוקרים מדווחים כי הסיבה המרכזית בגינה הם נוטים להשאר בחו”ל ולא לחזור לישראל היא העדרו של אתגר מקצועי והעדרן של משרות (באקדמיה או בתעשייה) אשר עונות על העניין המחקרי ורמת האתגר המקצועי הרצוי.

6.    הסיבה המרכזית בגינה נוטים החוקרים לחזור לארץ היא הקשר עם המשפחה והחברים והרצון שילדיהם יגדלו ויתחנכו בישראל. זאת, למרות שמרבית החוקרים מדווחים כי מערכת החינוך לילדים במקום בו הם מתגוררים טובה הרבה יותר מזו הישראלית. בכך מתבטא קשר חם למדינה ורצון לחיות ולגדל בה ילדים.

7.    רק 2% מהחוקרים מדווח כי היו מצליחים למצוא בישראל משרה המתאימה להם ללא קושי. כ-90% מדווחים שהיו נאלצים להתפשר על השכר והאתגר המקצועי (או על שניהם יחד). התפלגות זו אינה משתנה בין חוקרים המדווחים שהיכרותם עם שוק העבודה הישראלי היא טובה או טובה מאוד.

8.    מרבית המדענים מדווחים כי היו רוצים לדעת יותר על משרות פנויות בישראל ועל אופיין.

9.    70% מהם מדווחים כי לא הרגישו שויתרו על הזדמנות מקצועית או קידום עם המעבר לחו”ל

המסקנה המתבקשת מן הדברים היא כי כיום האקדמיה והתעשייה בישראל אינן נתפסות כמציעות אלטרנטיבה תעסוקתית ממשית בעיני החוקרים הישראלים בחו”ל. הקשר הרגשי לישראל הוא קשר חזק בפרט עבור זוגות נשואים עם ילדים. השכר ותנאי החיים אינם גורמים מכריעים בהחלטה להישאר בחו”ל. לכן – בטווח הקצר ממשלת ישראל צריכה להתמקד יותר ביצירת תשתית מידע על משרות בתחום שתהייה זמינה ונגישה לחוקרים ישראלים ברחבי העולם. בטווח הארוך עצירת בריחת המוחות צריכה להתמקד ביצירת תשתית מחקר ומלאי משרות פנויות בתחומי הביוטכנולוגיה.

ניתוח רגרסיה מרובת משתנים נערך במטרה ללמוד על הקשר בין משתנים שונים וההסתברות לחזרה להתגורר בישראל. מתוצאות הניתוח נלמד כי “מחזור החיים” של המדענים הישראלים בחו”ל מתחיל בתקופה של 3-4 שנות לימוד והכשרה מקצועית במוסדות המחקר או בתעשייה (גרף 1). בתקופה ראשונה זו ההסתברות לחזור לארץ היא נמוכה יחסית. לאחר מכן בתקופה של 5-13 שנים מיום עזיבתם את הארץ הנכונות לחזור לארץ עולה בצורה משמעותית ומגיעה לשיא כ-9 שנים לאחר היציאה מן הארץ. אותם מדענים שנשארו בחו”ל 13 שנים ויותר, מציגים שוב הסתברות נמוכה יחסית לחזרה לארץ. נישואין והרצון לגדל ילדים מעלים בצורה משמעותית את הנכונות לחזור לישראל. ההערכה הרווחת כי אין משרות “טובות” פנויות בישראל כיום, מורידה את ההסתברות לחזור.

השר אלי ישי מייחס לנושא זה חשיבות גבוהה עליו יש לא רק לתת את הדעת אלא גם לפעול בנחרצות, “ישראל בורכה בהון אנושי מהמשובחים בעולם, זהו משאב הטבע כמעט היחידי, הקיים במדינת ישראל ואם לא נשכיל לנקוט עמדה היום נפסיד את המערכה הגלובלית. ברור לי כי ישנה הגירה טבעית וצורך לצאת להתפתח בחו”ל, ואני מאמין כי הדבר רק מעשיר ומעצים, אולם מנגד עלינו לפעול ביתר שאת לצמצום תופעת הבריחה ויצירת אלטרנטיבה שתקלוט, אם בתעשייה ואם באקדמיה, את אותם ישראלים מוכשרים החיים כיום בחו”ל. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בהקמת חברות סטרט-אפ, מובילה עולמית במספר פטנטים רשומים; לא מעט המצאות ופיתוחים פורצי דרך יצאו משערינו. אנו מעצמה טכנולוגית ובהחלט אור לגויים. לצערי הרב אנו רואים נסיגה איטית בהובלת העולמית, שאני כורך אותה בשחיקה מתמשכת בתקציבי המו”פ. כמו כן אנו עדים לשחיקה מאסיבית כבר שנים רבות בתקציבי המחקר של האוניברסיטאות ואי יצירת תקנים חדשים לחוקרים צעירים. אנו מפסידים כיום את התשתית העתידית של התעשייה החדשנית ופורצת הדרך שצריכה להמשיך להתפתח ולהוביל”, אמר השר ישי.

עוד הוסיף השר ישי כי ” על מנת להתמודד עם בעיה זו, עלינו לפעול בשני ערוצים בו זמנית, האחד- הרחבת הישענות הכלכלה על יותר מבסיס אחד- הטכנולוגי, זאת על ידי יצירת מחולל צמיחה נוסף דוגמת התעשייה המסורתית, אשר אותה אנו מטפחים ומעצמים כיום- בהתאם לדו”ח מקוב שהוגש לי. והערוץ השני עליו יש לשקוד הוא טיפוח מתמיד של הון אנושי בישראל אשר הוא מחולל הצמיחה האמיתי”.

לאור ממצאי הסקר הוכנה במשרד התמ”ת תכנית ראשונית שתפעל במספר מישורים:
1.    משלחת של נציגים מקצועיים ממשרד התמ”ת ומהתעשייה לעריכת “Road Show” בפני אותו קהל פוטנציאלי, אשר במהלכו תוצג בפני אותה אוכלוסיית מטרה, סקירה על התעשייה בישראל, הזדמנויות קיימות ויצירת חיבוריות אליה. המטרה להגיע גם עם מאגר משרות פוטנציאליות בשוק
2.    הקמת אתר אינטרנט שישרת את ציבור הישראלים החיים בחו”ל מחד ואת התעשייה מנגד על מנת ליצור הזדמנויות רבות יותר לתעסוקה ומחקר
3.    הגדלת הסיוע לתעשיית הביו בישראל- בעיקר באמצעות כלי המדען הראשי
4.    עידוד מימוש רכש גומלין מחויב לתמיכה במו”פ לתעשייה ולאקדמיה על מנת להזרים כסף זר נוסף לתחום
5.    מיקוד מאמצי המטה לקידום השקעות, במשרד התמ”ת, למשיכת השקעות ייעודיות לתחום מדעי החיים