פיסיקאים חוששים לתרמית באקויליבריום התרמודינמי בסולם פלנק * האם הפוסט מודרניזם חדר לאקדמיה?
הפיסיקאים המתמטיקאים איגור וגרישקה בוגדנוב, אחים תאומים, מסעירים את עמיתיהם הפיסיקאים בספר חדש המעלה השערות מרחיקות לכת על העולם שקדם למפץ הגדול. המדענים חלוקים בשאלה אם האחים בוגדנוב הם גאונים בעלי גישה חדשה לעניין, או מתחזים שמגבבים הבלים חסרי משמעות.
המהומה החלה בחודש שעבר, לאחר שבאינטרנט נפוצה השמועה שהתאומים חזרו על התעלול של הפיסיקאי האמריקאי אלן סוקל, שפירסם בכתב עת מדעי מאמר פארודי וחסר משמעות על כבידת קוונטום. לפי טענות מתנגדיהם, שני האחים בני ה-,53 הידועים מתוכנית הטלוויזיה המדעית-היתולית שלהם משנות השבעים והשמונים, התחזו לתיאורטיקנים של תיאוריית המיתרים כדי לזכות בדוקטורט שלא כדין.
עד כה התעניינו רק פיסיקאים מעטים בתזה של האחים, המבוססת על משהו שנקרא “מצב קובו-שווינגר-מרטין”. התזה שלהם מתבססת על הקשר המתמטי בין טמפרטורה אינסופית לזמן דמיוני (מושג מעורפל נוסף) כדי לחקור את מצב העולם בראשיתו. ואולם לאחרונה החלו מדענים לנסות ולהבין מה בכלל אומרים משפטים בסגנון: “אנו סבורים אפוא שהחלל-זמן הקדום הוא באקוויליבריום תרמודינמי בסולם פלנק, ולכן נתון למצב קובו-שווינגר-מרטין”.
הד”ר רומן ג'קי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס קרא את המאמר ומצא שהוא ספקולטיבי, אך מסקרן. הד”ר ג'ון באאז, לעומת זאת, פירסם מאמר מודאג , שבו כתב “דבר אחד נראה לי ברור למדי: האחים בוגדנוב לא יודעים איך לעשות פיסיקה”.
בקהילת הפיסיקאים, יש סבורים שהקושי להבחין בין שטויות לפיסיקה רצינית אינו בעיה הנוגעת רק עבודת הדוקטורט של האחים בוגדנוב, אלא לתחומים מדעיים בכלל. לדברי הד”ר פיטר וויט, מתמטיקאי ופיסיקאי מאוניברסיטת קולומביה, אין ספק שמבחינה מדעית המחקר של האחים בוגדנוב הוא “פחות או יותר שטויות מוחלטות. אבל בימינו אין הבדל גדול בין המחקר שלהם לחלק גדול מהספרות המדעית”.
אין זו הפעם הראשונה שהאחים בוגדנוב זוכים לפרסום. השניים למדו מתמטיקה שימושית, וניצלו את השכלתם לתוכנית הטלוויזיה הצרפתית “זמן .”X ב-1991 הואשמו בפלגיאט, כשפירסמו את הספר “אלוהים ומדע”, המבוסס על שיחות עם הפילוסוף הצרפתי ז'אן גיטון. הספר היה לרב מכר בצרפת, אך אסטרונום מאוניברסיטת וירג'יניה, טרין צ'ואן טואן, טען שהאחים העתיקו פסקאות מספרו “המוסיקה הסודית, והאדם ברא את העולם”. האחים טענו שטואן השתמש בטיוטות שלהם.
כשהחליטו סוף סוף לקבל תואר דוקטור, למדו בהנחיית הד”ר דניאל שטרנהיימר במרכז הצרפתי למחקר מדעי (C.N.R.S). שטרנהיימר מספר שהשניים היו “ילדי פלא” מבריקים ויהירים, שחשבו שיהיו האיינשטנים הבאים. אבל גרישקה בוגדנוב הצליח לקבל תואר דוקטור בציון הנמוך ביותר שבאפשר. איגור נכשל, וועדת המבחנים קבעה שיוכל לנסות שוב לקבל תואר דוקטור אם יעמוד במבחן המקובל של פרסום שלושה מאמרים בכתבי עת מדעיים. “על המדען לזכות באמונה של הקהילה המדעית”, הסביר ד”ר וויט. בסופו של דבר קיבל גם איגור דוקטורט בציון הנמוך ביותר. לאחר מכן שבו להפיק תוכנית טלוויזיה מדעית, ששמה “קרני .”X הד”ר שטרנהיימר העיר שממילא אין לדיפלומה חשיבות רבה, ואין סיבה שאחרי שלמדו זמן כה רב לא יקבלו תעודה. “לא מגיע להם לזכות בכל כך הרבה עניין, וגם לא בכל כך הרבה שנאה”.
האחים בוגדנוב הביעו תקווה שהרעיונות שלהם יזכו להכרה ויהיו שימושיים למחקר: “דברי שטות בבוקר עשויים להיות דברי הטעם של הערב או של יום המחרת”.
ניו יורק טיימס, הארץ. אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
