ביומימיקרי וסייבר

האם ניתן להשתמש בטבע כמקור ידע לפיתוח פתרונות סייבר? ואם כן, כיצד?

מאת: יעל הלפמן כהן

ארגונים חשופים כיום לתקיפות סייבר ולאיומים על ביטחון המידע. גם אורגניזמים נחשפו במהלך האבולוציה לאיומים קיצוניים על ביטחונם.

בידיעה זו נסקור 'אסטרטגיות סייבר' בטבע כמקור להשראה וללמידה. נסיים בסיפור הצלחה של חברת סייבר ישראלית ביומימטית.

'אסטרטגיות סייבר' בטבע

סייבר. איור: shutterstock
סייבר. איור: By Amanda Carden shutterstock

בעולם הביולוגי, סוגי האיומים ומועדם אינם צפויים. הפתרון לבעיה זו הוא יצירת מערכת הגנה העונה לטווח רחב של איומים. מערכת החיסון, למשל, נותנת מענה לאיום מצד טווח רחב של חיידקים ווירוסים. לעיתים, הרחבת הטווח יכולה לבוא על חשבון יעילות.

אחת מ'אסטרטגיות הסייבר' של הטבע היא יתירות. דוגמא לכך היא יתירות בקידוד חלבונים.

כל המידע התורשתי הדרוש לבניית החלבונים בתא אצל כל האורגניזמים הידועים, מחיידקים ועד לבני אדם, מוצפן באחת או יותר מולקולות DNA. ל-DNA יש מספר דרכים לקודד את אותו חלבון, כל פעם בדרך אחרת, כך שהתוקפים (פרזיטים, ווירוסים) לא יוכלו לתפוס אותו בקלות ולפגוע במבנה שלו.

אסטרטגיה נוספת בטבע היא להקריב בכוונה חלקים לא מוגנים במערכת כדי להבטיח שחלקים חשובים ישרדו את ההתקפה. לטאות, למשל, משילות את זנבן במהירות על מנת לאפשר לשאר הגוף, שבו יש מערכות חיים קריטיות, להימלט מהטורף. באופן אנלוגי, ייתכן שיש במערכות מידע חלק שאפשר להקריב לתוקף הסייבר, ולנצל את תקיפתו כדי ללמוד על טבע התוקף. יש להותיר די זמן כדי להבטיח שמידע קריטי לא ייפגע.

אסטרטגיה נוספת בטבע היא בידוד. אורגניזמים החיים במעמקים חשופים פחות לתחרות ולאיומים, אך הבידוד הוא גם חסם להתפתחות. כמובן שלא ניתן לבודד לגמרי ארגונים מהטכנולוגיה ומהאיומים הכרוכים בשימושה. קבלת הסיכון והיערכות בהתאם היא הדרך הנפוצה בקרב האורגניזמים בטבע, והיא הדרך שעשויה לשרת גם ארגונים.

 למידע נוסף

'סייברה'

'סייברה', חברה סייבר ישראלית, פיתחה פתרון המבוסס על מנגנוני הגנה ביולוגיים. בתחילת דרכם התייעצו מייסדי החברה עם מיקרוביולוגית המתמחה בווירוסים הפועלים על גוף האדם. הם למדו כי אחת מהאסטרטגיות של הטבע היא שינוי הרצפטורים (קולטנים בגוף), כך שהווירוס לא יוכל להתחבר בקלות לתא המותקף.

בהשראת אסטרטגיה זו פיתחה חברת 'סייברה' תוכנה, המשנה במערכת ההפעלה את מיקום האלמנטים שחיוניים לצורך התקיפה ומציבה במקומם מין מלכודות. התוכנה כוללת 'מעטפת' של הכשלה והטעייה ומונעת תקיפה עוד בטרם התבצעה.

'סייברה 'הישראלית נמכרה לחברת 'פאלו אלטו נטוורקס' בשנת 2014 בסכום של מאתיים עשרים מיליון דולר.
 למידע נוסף

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. המקרה מהבולטים ביותר שבו אנו מחקים את הטבע הינו בינה מלאכותית ורשתות עצביות מלאכותיות.
    כאן לא מחקים את הטבע מושלם, וגם לומדים על הטבע ע"י החיקוי המלאכותי.
    אבל ללא ספק היא תוצאה של חיקוי הטבע בתוספת חקר עצמאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן