הממשלה אישרה הקמת מאגר ביומטרי

על פי הצעת החוק, שתוגש בקרוב לקריאה ראשונה בכנסת, יחויב כל אזרח ישראלי להעניק למשרד הפנים את טביעת האצבע ולאפשר זיהוי ביומטרי של תווי פניו כתנאי לקבלת תעודת זהות ● זאב שטח, קומדע: אסון מבחינת זכויות הפרט

יהודה קונפורטס, מערכת ThePeople ,DailyMaily

הממשלה קיבלה אתמול (א') את הצעת החוק של שר הפנים מאיר שטרית להקמת מאגר מידע ביומטרי של כלל אזרחי מדינת ישראל. הפרויקט מיועד להיות חלק מפרויקט תעודת זהות חכמה, שטרם החל. על פי הצעת החוק, שתוגש בקרוב לקריאה ראשונה בכנסת, יחויב כל אזרח ישראלי להעניק למשרד הפנים את טביעת האצבע ולאפשר זיהוי ביומטרי של תווי פניו כתנאי לקבלת תעודת זהות. טביעות האצבע שיאספו יוכנסו לתוך שבב שיתווסף לתעודת הזהות החכמה. יצויין, כי הזיהוי הביומטרי מיועד להיכלל גם בדרכונים האלקטרוניים שיונפקו לאזרחי ישראל בשנתיים הקרובות.

היוזמה להצעת החוק הנה של משרדי הפנים והמשרד לביטחון פנים. השר שטרית קידם את היוזמה, אותה החל רוני בר-און – שר האוצר כיום ושר הפנים בעבר, מאז החל את כהונתו. בפתח ישיבת הממשלה אתמול אמר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כי ההצדקה לאישור החוק כפולה: התמודדות עם תופעת זיופי תעודות הזהות ושיפור השירות לאזרח. “מה שייעשה בתחום המידע הביומטרי ישתלב בתעודות הזהות ובמסמכי הנסיעות לחו”ל באופן שיצור את רמת הדיוק הגבוהה ביותר שידועה כיום בעולם המדעי לגבי זיהוי של אדם”, אמר אולמרט. בנוסף, ציין, תשמשנה התעודות לזיהוי מדויק יותר של אזרחים. על פי אולמרט, “הדבר יאפשר לתושבי ישראל ליצור קשר עם גורמי השירות מבלי להגיע למשרדי הממשלה”. אולמרט שיבח את שטרית ואמר: “אני רוצה לשבח את השר, שבשל השכלתו בתחום המיקרו-ביולוגיה, דחף את הנושא”.

השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, אמר בישיבת הממשלה, כי “הצורך לוודא קשר חד ערכי בין נושא התעודה והתעודה עצמה, הינו צורך חשוב ביותר לאור תרבות הזיופים הקיימת בעולם. הצלחה בתחום זה תיתן לגופים הרלוונטיים לייצר ממשק חד ערכי בין משתתף התעודה – ובין התעודה”.

על פי הצעת החוק, תוקם רשות נפרדת שתעסוק בנושא, ותהיה אחראית על תפעול ותחזוקת המאגר, לרבות האחריות בשמירת הפרטיות המתבקשת מתוקף אחזקת מאגר רגיש זה. הוועדה בכנסת שתטפל בנושא תהיה ועדה משותפת לוועדת הפנים, הגנת הסביבה וועדת המישנה לשירותים חשאיים, שתעסוק בחוק ויישומו ואשר דיוניה יהיו סודיים. באפשרות המשטרה יהיה לקבל מידע על סמך המאגרים הביומטריים רק בעקבות בקשה בכתב מקצין משטרה ובאישור שופט מחוזי.

מנתוני משרד הפנים, כפי שמוזכרים בהצעת החוק המקורית של המשרד, נאמר כי בשנת 2007 נגנבו או הושחתו למעלה מ-155 אלף תעודות זהות. בנוסף, בין השנים 2003-2007, התבקש משרד הפנים להנפיק כ-58 אלף תעודות חדשות. מנתוני משטרת ישראל עולה, כי 52% מבין מחליפי התעודות שפנו אל המשרד הנם עבריינים.

שטח: חוסר הבנה מוחלט

אישור הצעת החוק גרר גל של תגובות – הן מצד גורמים אזרחיים והן מצד אנשי מקצוע. לשכת עורכי הדין, למשל, פרסמה בסוף השבוע הודעה חריפה, לפיה המאגר הביומטרי יפגע קשות בפרטיות. הלשכה דורשת משר הפנים לעכב את החוק. גם הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין פנתה לשר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, בבקשה למנוע את אישור החוק.

גם זאב שטח, מנכ”ל קומדע, מתח ביקורת חריפה על הצעת החוק. בשיחה עם DailyMaily אמר שטח: “תעודת זהות חכמה ואמצעי אימות אלקטרוני לכל אזרח, הם דבר מבורך וצעד גדול קדימה. אולם טביעת אצבע ותווי פנים על גבי השבב החכם הם אסון מבחינת זכויות הפרט וחוסר הבנה מוחלט של המטריה. אין בכך גם תוספת לגבי אימות הזהות, מכיוון שהזדהות באמצעות ביומטריה, בניגוד ל-PKI, אינה הזדהות מוחלטת ולכן גם אינה קבילה בבית משפט, בוודאי לא כאשר היא מונחת בכרטיס ואינה מייצגת את המצב הנתון של האדם – שעלה או ירד במשקל מאז נלקחו הטביעות”.

לדברי שטח, “איחסון מידע ביומטרי בכרטיס חכם יהווה קרקע נוחה לגנבי זהות כאשר העונשים הקבועים בחוק לא ירתיעו אותם”. שטח מוסיף ומעיר, כי קיים הבדל עצום בין החלטה לקחת נתונים ביומטריים מכל מי שיוצא לחו”ל, לבין החלת ההחלטה הגורפת על כלל אזרחי המדינה – להם אין דרך להתנגד. “אדם שאינו רוצה לתת את תווי פניו באופן ביומטרי, יכול לבחור שלא לצאת לחו”ל בדיוק כשם שמי שמגיע לארה”ב מחויב לתת טביעת אצבע, ואם אינו רוצה, אינו חייב להיכנס למדינה זו”.

מעבר לכך, מוטרד שטח מחשש להלאמת כל נושא הגורמים המאשרים במדינה: “הניסיון הנוסף של משרד הפנים להלאים את שרותי הגורם המאשר לחתימות אלקטרוניות ולהפוך את אספקת החתימות האלקטרוניות לשרות ממשלתי במקום לעודד חברות מחשבים לספק אותו – לא יצלח גם הפעם וייפול בכנסת. קהיליית העסקים לא תסכים שהממשלה תהיה זו שתאשר חתימות של המיגזר העסקי ותקבע מי חתם ומתי חתם”. יצויין, כי קומדע – בראשות שטח, היא כיום הגורם המאשר היחיד בישראל.

נעם קפלן, מנהל המגזר הציבורי ב-EDS ישראל, מסר: “צריך לבחון את הנושא משני היבטים – ההיבט הביטחוני וההיבט של מתן שירותים. משני ההיבטים הצעד בהחלט מבורך מהטעמים הבאים: מהפן הביטחוני של מדינה מוכת טרור, יש לזה ערך רב שכן ניתן לראות מי מעורב והיכן; מההיבט של מתן שירותים – זה פותח בפנינו אופציות רבות לשירות טוב יותר לאזרחים, יכולת מימוש מרחוק בל צורך להגיע פיזית למשרים המספקים שירותים, הכל ממוחשב ויהיו פחות תורים. לגבי החוששים מ-'אח הגדול', זוהי תופעה מתקדמת בכל העולם ואין צורך לעמוד כנגדה, אלא לקחת ממנה את היתרונות. כל מי שמגיע לארה”ב – נלקחות ממנו טביעות אצבע. אז למה ששם יהיה מאגר ואצלנו לא?”.

הביומטריה מותירה טביעת אצבע רשלנית

ההחלטה הדרמטית של הממשלה לקחת מכל אזרחיה טביעות אצבע ותווי פנים, ולאגור את כל המידע האישי הזה במאגר מידע ביומטרי, הקדימה אולי את זמנה: על מנת להוסיף שבב ביומטרי לתעודת זהות דיגיטלית, צריך שתהיה קודם כל תעודה שכזו ● בינתיים, מתנגדי השיטה מרימים את הכפפה – בניסוי שבוצע מטעם הטיימס הבריטי, כל הקוראים הדיגיטליים שדרכם הועבר

יהודה קונפורטס, מערכת ThePeople ,DailyMaily

השבוע נפתח בהחלטה דרמטית של הממשלה לקחת מכל אזרחיה טביעות אצבע ותווי פנים, ולאגור את כל המידע האישי הזה במאגר מידע ביומטרי שישמש את הרשויות השונות לזיהוי טוב יותר שלנו. הצעת החוק שאושרה בממשלה, תידון בקרוב בכנסת בוועדות השונות. החוק הביומטרי הצית מחדש את הוויכוח הלוהט בין מתנגדי השיטה הביומטרית לבין מצדדיה – כל צד עם נימוקיו החותכים שלו, כשאף אחד מהניצים אינו נטול אינטרסים.

כאשר פרסמה לשכת ראש הממשלה את החלטת הממשלה בנושא ביומטריה, היו לא מעטים שנזכרו בעוזי ברלינסקי ז”ל. אין ספק שלו היה זוכה להיות איתנו כיום, הימים האלו היו ימי נחת עבורו. ברלינסקי היה אחד הלוחמים העקשנים לשילוב הנושא הביומטרי במערך הזיהוי הלאומי של מדינת ישראל. במשך שנים היה כקול קורא בודד במדבר, והתעמת לא מעט עם עמיתים למקצוע, אנשי מחשבים, מומחי אבטחה, שלא הסכימו לגמרי עם דעותיו.

הקנאים לשמירה על הפרטיות מתנגדים לשיטה הביומטרית. לטענתם, איסוף גורף של טביעות אצבע ביומטריות ותווי פנים מכל האזרחים, מבלי שתהיה להם זכות סירוב, תהווה חדירה גסה לזכות הפרטיות והאנונימיות. אילו החליטה הממשלה לנסות ולהחיל את ההחלטה רק על היוצאים לחו”ל, מתוקף הצורך להנפיק בקרוב דרכונים אלקטרונים לכל האזרחים שירצו בכך, אפשר עוד היה לחיות עם זה. שכן, יציאה לחו”ל היא בחירה של אזרח חופשי, ואם יש לו בעיה עם מדינות שכבר דוגמות טביעת אצבע בכניסה אליהן, אז יואיל בטובו לא להיכנס לאותה מדינה. כלל זה חל גם על אזרחים ישראלים. אולם, כאשר קובעים כי התנאי להנפקת תעודת זהות לכל אזרח הוא לקיחת טביעת אצבע ממנו, זו כבר חריגה מכללים. לטיעון הזה יש מן הסתם טיעוני נגד שמקורם בסיבות ביטחוניות, זיופים וכדומה.

רק דבר אחד, משום מה, שכחה הממשלה: על מנת להוסיף שבב ביומטרי לתעודת זהות דיגיטלית, צריך שתהיה קודם כל תעודת זהות שכזו. כן, הכוונה היא לפרויקט “תלם”, שכבר זכה לכינוי העדכני יותר – “פרויקט חלם”. המכרז, כידוע, תקוע ורק עכשיו מתחילים במו”מ עם HP. והנה, פתאום זורקים לחלל גם אלמנט ביומטרי אשר כלל לא היה חלק מהמכרז. מזל ש-HP וגם החברות האחרות המתחרות, מרגיעות שמבחינתן אפשר להוסיף גם את השבב הביומטרי. אבל, כל זאת רק לאחר שתהיה תעודת זהות חכמה לתושבי המדינה. מתי? אף אחד לא יודע באמת.

האם שר הפנים, מאיר שטרית, “שכח” שעוד אין לנו תעודות? סביר להניח שלא. אבל הוא יודע היטב שימיה של הממשלה בה הוא מכהן מתקרבים לקראת סיום, ו-“לך תדע מה יהיה בממשלה הבאה”. ברור לו ולכולם שגם אם ההצעה הגורפת של טביעת אצבעות לכלל האזרחים לא תעבור, הוא יוכל ליישמה במכרז הדרכונים אותו חייבת המדינה לבצע בקרוב, אחרת נצטרך לבקש אשרת כניסה מכל מדינה אליה נרצה לטוס.

איך בן לאדן הצליח לעבור…

ההתלבטות בין חתימה דיגיטלית, שהנה השיטה המקובלת כרגע, לבין ביומטריה, אינה רק נחלת הישראלים. כמה ימים לאחר שהממשלה קיבלה את ההחלטה הגורפת, פרסם הטיימס הלונדוני את תוצאות הניסוי שעשו אנשיו בעזרת מדען הולנדי: על דרכון דיגיטלי (אי-פספורט) נשתלה תמונה של אוסמה בן לאדן ושל אלביס פרסלי. כל הקוראים הדיגיטליים שדרכם הועבר הדרכון, לא זיהו את הזיוף. אילו הדרכון הזה היה בידי בן לאדן, או מי מאנשיו, התוצאות היו חמורות מאוד. הניסוי הזה מוכיח לא רק שהביומטריה אינה אמינה במאת האחוזים, אלא שגם הקוראים של הגורמים המאשרים, האמורים לבדוק גם את החתימה הדיגיטלית, לא הצליחו לגלות את ההונאה. החוקר ההולנדי ממחיש את התזה ששום כלי אינו חסין מפני זיופים, ומכאן שכל מתנגדי השיטות הללו יכולים לבנות תילי תילים של נימוקים נוספים.

עלינו אולי גם להבין, כי בארצות אירופה, כמו גם בארצות הברית, העובדה שמכריחים אנשים להזדהות מהווה טראומה לא קטנה לאוכלוסיה המקומית. במדינתנו זה אולי מובן מאליו, אבל אצלנו הרי תמיד צריך להיות שונה, כי אנחנו עם לא ככל העמים. אצלנו, קודם כותבים הצעות חוק, מעבירים אותם בממשלה (איזה שר לא ירים אצבע בעד “שיפור השירות לאזרח”), ורק אחר כך מתחילים לדבר על תעודות חכמות, לריב בכנסת על המשמעויות של צנעת הפרט, לבלות כמה שנים בבג”צים, ובינתיים, תעשיית הזיופים ותעשיית גניבות הזהות לצרכי פיגועים ממשיכה לפרוח. הם עדיין לא שמעו על הביומטריה. גם אנחנו לא.